רפואה טבעית לא בטוחה. טור של רופאה
בשנים האחרונות ישנה נהירה אחר תרופות וטיפולים טבעיים, לעיתם במקום הטיפול התרופתי הקונבנציונאלי. ד"ר חנה גילת יוצאת נגד העניין ומפצירה בכם שלא לוותר על התרופות שהוכחו כמסייעות
בשנים האחרונות, אנו עדים לתהליך של נהייה אחר ה"רפואה הטבעית". קיים הרושם כי הציבור חרד מפני מה שאינו מופק מן הטבע, כביכול, או מניסיון לשנות את הטבע. חרדה שאינה נתמכת בעובדות דווקא, אלא בחשש מפני הלא ידוע, ובזרימת מידע, לאו דווקא מהימן, מגורמים שונים, התומכים באופן גורף ברפואה הטבעית, ובעיקר שוללים את הרפואה הקונבנציונלית.
רוצים לקרוא את כל החדשות במקום אחד? היכנסו לפייסבוק של ynet
במנשרים שונים ובאתרי אינטרנט רבים המצדדים ב"רפואה הטבעית" מצוין לא פעם שתרופות מרשם מכילות חומרים סינטטיים או מתכות מסוכנות לגוף. זהו סילוף עובדות אינטרסנטי ומטרותיו מסחריות. חשוב להכיר בעובדות: תהליך פיתוחה ואישורה של תרופת מרשם הוא תהליך יקר וממושך מאד, וכולל מספר שלבים הכרחיים. משלב תכנון התרופה ועד שלב השיווק, חייבים מפתחיה להוכיח את יעילותה ובטיחותה, המינון המומלץ ואופן מתן התרופה נבדקים בקפדנות.
עוד בערוץ הבריאות :
- טראומה נפשית: בלי כדורים - כל הטיפולים הטבעיים
- פיתוח ישראלי: צמיד שבו פורמולה המגינה מקרינה
- הדס מונע עצירות: במה 4 המינים טובים לבריאות
בעולם שני גופים מרכזיים העוסקים באישור תרופות: ה-FDA האמריקאי וה-EDMA האירופי. התהליך אורך מספר שנים וגם לאחר שיווקה, התרופה ממשיכה להיבחן ע"י הגופים המורשים, ובמידה ומתגלה תופעת לוואי חדשה, היא מוסרת מן המדפים לבדיקה חוזרת.
במקביל, קיימת תעשייה ענפה של יצור "תרופות טבעיות". אלו מתהדרות בכינוי "תרופה", כשמדובר למעשה, בתכשירים, הנחשבים (במקרה הטוב) לתוספי מזון, שלא נבחנו כלל בערוצים המקובלים לאישור תרופה. ככאלה, אין בקרה או מחקר מסודרים ליעילותם או נזקיהם האפשריים.
המונח "סינטטי" הפך למושמץ הראשי של שוחרי הבריאות ה"טבעית". אך למעשה, מדובר בחומרים המיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות ביותר ובתנאי סטריליזציה מחמירים, ומטרתם לטפל באופן ממוקד בבעיות גופניות שונות תוך מזעור תופעות הלוואי ככל האפשר. אלו תכשירים חכמים, תולדה של הבנתם העמוקה של תהליכים ביולוגיים וביוכימיים סבוכים - אותם תהליכים שהיו גורמים בעבר לתהליכי הזדקנות מואצים, תחלואה ומוות. דווקא תרופות ותיקות יותר, שהיו מבוססות על חומרים טבעיים או כאלו שמוצו מן החי, היו קשות לזיקוק ולטיהור וכתוצאה מכך הייתה יעילותן פחותה ותופעות הלוואי רבות יותר.
תופעות רפואיות נפוצות ביותר, כגון: יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה, הפרעות בקצב הלב, סכרת ועוד, מטופלים
היום בהצלחה רבה ע"י אותן תרופות "סינטטיות" גאוניות, ולא זאת בלבד שאין מדובר בחומרים "רעילים", כי אם במצילי חיים של ממש. תוחלת החיים הממוצעת הוארכה בעשרות שנים בזכות הרפואה הקונבנציונלית המודרנית. עד כדי כך, שכיום אנו מתמודדים עם "רפואת זקנה" ותופעות זקנה שלא היו מוכרות לנו וודאי לא נפוצות בעידן הרפואה של פעם.
על אף תהליך המחקר הממושך, לעיתים רחוקות מאד עלולות להתגלע בעיות בלתי צפויות. כולם זוכרים לדיראון את מקרה תרופת התלידומיד בתחילת שנות ה-60, ששווקה כתרופה למניעת בחילות בוקר בהריון, אך גרמה למומים עובריים. התרופה נאסרה לשימוש משך שנים רבות, ובעצם הביאה למהפכה ביחס לפיתוח תרופות. כמעט כל תרופה חדשה נאסרת בתחילה לשימוש בנשים בהריון ומיניקות עד אשר היא נבחנת בהתאם לצורך זה. כיום, אגב, יש לתרופה תלידומיד עדנה, והיא ניתנת כטיפול כימותרפי במחלות מסוימות.
צריך לזכור שגם לתרופות המתוחכמות ביותר עלולות להיות תופעות לוואי, אולם בראייה כוללת ולאחר מחקר נרחב, תופעות הלוואי האפשריות נשקלות היטב לעומת הנזק הגופני שבאי לקיחת התרופה.
לעומת זאת, בתחילת 2011 נאסרו עשרות תרופות "טבעיות" לשיווק ברחבי אירופה. משרדי הבריאות האירופאים פרסמו אזהרות חמורות מפני תופעות לוואי של חומרים אלו. כאמור, עובדת היות חומר "טבעי" או "צמחי" אינה אומרת כי אין ביכולתו להזיק. כך למשל, תכשירים משפרי זיכרון המבוססים על הצמח גינקו-בילובה, יכולים לגרום לפגיעה בקרישת הדם ולדימומים ספונטניים, ומסוכנים בעיקר לאלו הנוטלים תרופות נוגדות קרישה.
תכשירים המסייעים לירידה במשקל מכילים לרוב חומרים מונעי ספיחת שומן ומעוררי מטאבוליזם. חומרים אלו עלולים לגרום לספיגה ירודה של ויטמינים חיוניים, לתופעות לוואי לבביות, לעליה בלחץ הדם ולתופעות עצביות שונות. גם "ויטמינים ומינרלים", הנחשבים תמימים, יש לצרוך באחריות והשגחת הרופא (הקונבנציונאלי) המטפל, כיוון שבצריכת יתר טמונות הפרעות למערכות הגוף השונות.
חשוב לדעת שהימנעות מטיפול קונבנציונאלי, כתוצאה מחרדות תלושות מהמציאות, יכולה להיות הרת אסון. תופעת ההימנעות מחיסונים, לדוגמא, הביאה לפריצתן המחודשת של מחלות ילדות נושנות, שכבר כמעט ופסו מן החברה, המסכנות את חיי ילדינו. אכן, לחיסון עלולות להיות תופעות לוואי כאלו ואחרות , אך הן בטלות בשישים לעומת הסיכוי לתחלואה קשה ותמותה במי שלוקה במחלה.
הגישה הטבעית והתכשירים "הטבעיים" הם לא בהכרח תמימים, ולעיתים מסוכנים. אם בחרתם לעשות שימוש קבוע בתכשיר כזה או אחר, מומלץ בחום כי תדווחו על כך לרופא המטפל. במיוחד חשובה ערנות כאשר מדובר בילדים, נשים בהריון ומיניקות ובאוכלוסיית הגיל השלישי, כמו גם באנשים הסובלים ממחלות כרוניות, פגיעה בכליות או בכבד. ובעיקר, אל תשללו טיפול קונבנציונאלי בגלל חרדה מפני הלא נודע. שאלו ותיענו.
- ד"ר חנה גילת היא מומחית ברפואת אף אוזן וגרון, מחלות בלוטות רוק ובכירורגית ראש וצוואר