"סטארבק - תורם סדרתי": זרע בקטע טוב
מה עלול לקרות כשתורם זרע נחשף בפני צאצאיו הרבים? זוהי הסוגיה בה עוסקת הדרמה הקומית "סטארבק - תורם סדרתי" מזווית משעשעת וסנטימנטלית, ובעיקר חביבה ומהנה
המפגש בין ההורים והילדים שאותם הם מעולם לא ראו טומן בחובו אפשרויות מלודרמטיות ברורות. לא מדובר רק על הורים שהקשר שלהם אבד בזמן כזה או אחר, מסיבה כזו או אחרת, עם הילדים, אלא על אפשרות של מפגש בין הורה וצאצא שנולד מתרומת זרע שאמורה הייתה להיות אנונימית.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
בעולם האמיתי התפרסמו מקרים של הזרעה סדרתית שמקורה הפך לידוע. זה יכול להיות בסיס לסרט אימה או טרגדיה - כמו במקרים שבהם התגלה (בארצות הברית ובריטניה) כי האחראי על תהליך ההזרעה דאג לשווק בעיקר את מרכולתו הגנטית (בסיפור הבריטי ההערכה שמדובר בכ-600 צאצאים). בקנה מידה מצומצם יותר המפגש עם התורם יכול גם יכול להיות סיפור אנושי המעלה שאלות על הקשר בין נותן התרומה וצאצאיו (כפי שהיה בסרטה החביב של ליסה צ'ולדנקו "הילדים בסדר").
הסיטואציה בבסיס הקומדיה הקנדית "סטארבק - תורם סדרתי" ("Starbuck") מנסה להיות שני הדברים גם יחד. מצד אחד האלמנט הגרוטסקי שבו אדם, בעברו תורם זרע סדרתי, המגלה כי מאות מהילדים שנולדו מזרעו מחפשים אותו. מצד שני, ניסיון לעצב סיטואציה זו למעשיה קומית ואנושית.
גם אם רעיון זה נשמע מופרך, הוא כבר התרחש במציאות. הסרט התיעודי "תורם לא ידוע" ("Donor Unknown" מ-2010) הציג אדם, שמגלה כי התרומות שלו הפיקו כמעט 60 צאצאים, ושחלקם מנסים לאתר אותו. מכאן הקפיצה ל-533 הצאצאים של גיבור הסרט המכונה בטפסי בנק הזרע "סטארבק" (כשמו של פער הרבעה בעל יכולות מרשימות במיוחד), אינה בלתי נתפסת.
דיוויד ווזניאק (הקומיקאי הקנדי מרטן פטי) הוא בטלן בתחילת שנות ה-40 לחייו. הוא חייב 80 אלף דולר, ונאלץ להתמודד עם הבריונים שבאים להזכיר לו באופן ברוטאלי את חובותיו. הוא מנסה לפתור בעיה זאת באמצעות גידול כושל של מריחואנה בביתו. בעסק הקצבות המשפחתי, שבו הוא משמש כנער שליחויות, הוא מפגין שוב ושוב חוסר אחריות. אין פלא שכחברתו ואלרי (ז'ולי לה-ברטון) מודיעה לו שהיא בהריון, ובאותה נשימה היא פוטרת אותו מתפקיד האב.
לאחר שהבנו את מצבו העגום של הגיבור מגיעה התפנית. דיוויד מוצא בביתו עורך דין המודיע לו כי עברו כ"סטארבק", תורם הזרע, עומד לרדוף אותו. מתוך 693 "הפקדות" נולדו 533 ילדים ו-142 מהם רוצים להכירו. אמנם רק כרבע ממספר הצאצאים, אבל ברור כי גם כאן יש פוטנציאל להפוך את חייו על ראשם. החוק הקנדי מגן על האנונימיות שלו, אך האנשים הצעירים שנולדו מהתרומות נחושים לקחת את העניין לבית משפט.
חברו הטוב אבוקאט (אנטואן ברטרן), עורך דין כושל במקצועו, מפציר בו לא להיחשף, אך דיוויד מסוקרן לדעת כיצד התפתחו פירות חלציו. כשהוא מקבל לידיו מעטפה ובה הצילומים והפרטים של הצאצאים, הוא מחליט ליזום מפגשים איתם, בעודו ממשיך להסוות את זהותו האמיתית.
מקובל לזהות בקומדיות צרפתיות את פוטנציאל העיבוד לסרטים אמריקאיים, אך הקומדיה הקוויבקית שנכתבה ובוימה על ידי קן סקוט יכולה להיות בסיס לסדרת טלוויזיה. כאשר דיוויד מתחיל לפגוש את הצאצאים, הוא נכנס לחייהם ומנסה לסייע להם - בין אם מדובר במי שמנסה להתקדם מקצועית, לזו שמכורה לסמים, לפריק הגותי שלנצח יהיה אאוטסיידר, או לזה הסובל משיתוק מוחין קשה ומאושפז במוסד.
למרות הבעיות הלא פשוטות של הדמויות, הסרט מעצב את רגעי המפגש באופן קליל שאינו נעדר חן. המתכונת העלילתית הזו מאפשרת ריבוי של עלילות משנה שיכולות להתאים גם לסדרת טלוויזיה.
כסרט קולנוע מבנה זה מרמז על הממד המכני של התסריט, שבו קווים עלילתיים של קשר עם צאצא כזה או אחר אינם הכרחיים לסיפור בכללותו.
כיווני ההתפתחות של התסריט צפויים – בין אם המדובר ביחסיו של הגיבור עם חברתו ההרה המשתנים בעקבות הפיכתו למלאך השומר של צאצאיו. האופן בו משפחתו (אביו ואחיו) מגיבים לגילויים בדרך המשקפת את ממד העומק ביחסים משפחתיים - זאת לעומת האופן בו קרובי משפחה יכולים לעלות האחד על עצביו של השני ביומיום. וכמובן - היחס למכלול של שאר הצאצאים, שבעצמם יוזמים מפגש רב משתתפים עם כל בני משפחתם החדשה.
גם אם הסרט קצת ארוך מדי, קצת מנסה יותר מדי (בעיקר בחלקו השני) ללחוץ על האלמנטים הסנטימנטליים, זהו עדיין סרט חביב שמצליח להפגין התרחקות מבורכת ממחזות וולגאריים.
