המלצה לממשלה: להקים רשות אנרגיה עצמאית
הוועדה לבחינת הרגולציה ממליצה להקים שלושה גופי פיקוח חדשים, בעלי מעמד עצמאי מהמערכת הפוליטית, בתחומי האנרגיה, התקשורת והתשתיות. בדו"ח הוועדה נטען: הניסיון הבינלאומי מלמד כי פיקוח עצמאי מעודד השקעות ומפרק חסמים
הוועדה לבחינת הרגולציה בישראל הגישה היום (ד') את מסקנות הביניים שלה לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בראש הוועדה עמד ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, גל הרשקוביץ, ולצדו ישבו בה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט. המלצות הוועדה כלולות גם בטיוטת חוק ההסדרים שיוגש לכנסת בצמוד לתקציב המדינה.
כתבות נוספות בעניין חוק ההסדרים
- האוצר: במקום תאגידי המים - 15 חברות אזוריות
- חוק ההסדרים: הסבסוד למוסדות חרדיים יקוצץ
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
בראש רשימת ההמלצות של הוועדה מתנוססות ההמלצות על הקמתם של שלושה גופי פיקוח חדשים, בעלי מעמד עצמאי לחלוטין מהממשלה ומהמערכת הפוליטית. האחד, יפקח על שוק האנרגיה וירכז בידיו סמכויות הפזורות היום בין רשות החשמל, משרד האנרגיה ורשות החברות הממשלתיות. השני, יקרא "רשות התקשורת" וירכז בידיו סמכויות הפזורות כיום בין רשות השידור, מועצת הכבלים והלוויין, הרשות השנייה ומשרד התקשורת. בנוסף, ממליצה הוועדה על מינוי רגולטור עצמאי לתחום התשתיות.
(גרף: משרד האוצר)
לצפייה בגודל המלא
בדו"ח הוועדה נטען כי הניסיון הבינלאומי מלמד כי פיקוח עצמאי שאינו תלוי בהחלטות פוליטיות מעודד השקעות ומפרק חסמים, ומפנה את משרדי הממשלה ממלאכת הפיקוח ומותיר להם משאבים וזמן לעיסוק בתכנון ארוך טווח וקביעת סדר עדיפויות.
בנוסף, חברי הוועדה מצאו כי בתחומי האנרגיה והתקשורת, פיזור הסמכויות בין רגולטורים שונים גורם לסתירות בין דרישות הפיקוח השונות וגורם לאי וודאות בקרב היזמים הפועלים בתחום.
לאפשר לעסקים לפקח על עצמם
דו"ח הוועדה כולל גם חמישה צעדים להקלת נטל הפיקוח על עסקים בישראל ולייעול תהליכי הפיקוח. על פי הדו"ח, בישראל קורה לא פעם שגופי פיקוח מקבלים החלטות שלהן השלכות מרחיקות לכת על כלל החברה והמשק, מבלי להבין או לצפות נכונה את התוצאות שיהיו להוראותיהם.
בשל כך, ההמלצה הראשונה של הוועדה נוגעת לאופן ההגדרה של מטרות הרגולציה. מומלץ, כי "בכל פעולותיהם של הרגולטורים, מעבר לתפקידם הייעודי, עליהם לשרת את מטרות העל של המדיניות החברתית והכלכלית כפי שאלה יקבעו על ידי הממשלה".
עוד ממליצה הוועדה לעודד את יישומה של "רגולציה עצמית". רגולציה עצמית היא רגולציה שבה המפוקחים שותפים להליך הפיקוח, אם על ידי כך שהם מנסחים יחד עם הרגולטור את הכללים שיש לשמור עליהם ואם על ידי כך שהם מאמצים לעצמם נורמות התואמות את ציפיות הרגולטור.
על פי דו"ח הוועדה, רגולציה עצמית "משפרת ומייעלת את עבודת הרגולציה, מפחיתה את הנטלים הרגולטוריים ומאפשרת קביעתם של סטנדרטים רגולטוריים מתאימים המגשימים בצורה מיטבית את האינטרס הציבורי".
כמו כן, ממליצה הוועדה לייסד פורום רגולטורים, שאותו יוביל משרד ראש הממשלה, אשר ידון השלכות של החלטות רגולטוריות על המשק כולו. חברי הוועדה ממליצים גם לאפשר ערעור על החלטות רגולטור, במקרים שבהם שיתוף הפעולה בין המפוקחים למפקח אינו נושא פרי או במקרים שבהם ההשלכות של ההחלטה הן מרחיקות לכת.
מוצע כי טרם הפעלת סמכותו, יידרש רגולטור לפרסם את החלטתו ולאפשר ערעור עליה תוך פרק זמן של 14 יום. במקרים של ערעור ניתן יהיה להביא את ההחלטה לדיון בוועדת השרים לענייני רגולציה ובמקרים מיוחדים אף יופעל צוות מיוחד במועצה הלאומית לכלכלה וניתן יהיה לדרוש את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. הליך זה לא יחול על רשויות עצמאיות כמו רשות החשמל ורשות המים.
לבסוף, ממליצה הוועדה כי כל גוף מפקח בישראל יערוך באופן מיידי בדיקה מקיפה של מגוון ההגבלות שהוא מטיל על עסקים וינפה מתוכן את אלו שמשיתות את מירב ההוצאות הכספיות על המפוקחים. הממצאים יוגשו לוועדה, אשר תבחן האם ניתן להגיע לצמצם את עלות הפיקוח, תוך שמירה מקסימלית על האינטרס הציבורי.
לפנייה לכתב/ת 
גל הרשקוביץ
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
