לפעמים זה חוקי: כשהבוס מציץ לכם בפייסבוק
באילו מקרים מעקב ברשתות החברתיות אחר החיים האישיים של העובדים עלול להיחשב עבירה פלילית, ומה צריך העובד לקחת בחשבון כשהוא מעלה סטטוסים ברשת? שאלות ותשובות
מעסיקים רבים משתמשים כיום במידע שמופיע ברחבי האינטרנט וברשתות החברתיות, כדי לברר על החיים האישיים של עובדיהם או מועמדים לעבודה. אולם רבים אינם יודעים כי לעתים הם עוברים את הגבול הדק שבין סקרנות ובדיקת רקע לגיטימית, לבין עבירה פלילית על החוק.
עוד כתבות בערוץ קריירה בנושא פייסבוק :
- פיטורים עקב סטטוס בפייסבוק: מותר, אבל... גלשתם בפייסבוק בעבודה? אפשר לפטר אתכם
- אני אציץ בסטטוס שלך ואולי אקבל אותך לעבודה
- הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
מהצד השני של המתרס, יש גם דברים חשובים שעל העובד לקחת בחשבון בפרסומים שהוא מעלה לרשת החברתית, על מנת שלא לאבד את מקום עבודתו. אז מה צריך לקחת בחשבון בשימוש ברשתות החברתיות מבחנת מקום העבודה? לפניכם שאלות ותשובות:
האם למעסיק מותר לעקוב אחר עובדים ברשתות החברתיות?
הפסיקה מתירה מעקב אחרי עובד אך ורק בידיעתו ובהסכמתו, בצורה מפורשת או משתמעת. דוגמה להסכמה משתמעת היא פרסום ברשת החברתית ללא הגבלת היקף התפוצה, כך שגם המעביד יכול לראות.
יש מעסיקים שמצאו דרך לעקוף את החוק על ידי הכנסת סעיפים להסכמי העבודה, בהם כל עובד מביע מראש את הסכמתו לדבר. עם זאת, באחת מהחלטות בית הדין הארצי לעבודה בנושא נקבע, כי במקרה של חדירה לפרטיות - אין לייחס להסכמת העובד חשיבות גם אם ניתנה מרצון, והמעסיק צריך להקפיד על שימוש מצומצם ומידתי בטכנולוגיית המעקב.
באיזה מקרים מותר למעסיק להשתמש במידע כדי להעיד על תפקוד העובד בעבודה?
מידע שמצוי ברשתות חברתיות הוא מידע שכל אדם יכול להגדיר את היקף החשיפה שלו כרצונו. כך למשל, ברשת הפייסבוק ניתן להגדיר מידע כפרטי, כך שלא יהיה נגיש לאיש אלא רק לציבור אנשים מסוים, לעומת מידע בתפוצה פומבית, שיהיה חשוף לכל.
אם העובד לא הגביל את היקף החשיפה למידע שלו והוא גלוי לעיני כל, ניתן יהיה לטעון שהוא הסכים למעשה לחשיפת המידע גם כלפי המעביד שלו. לפיכך, אם המעביד יראה מידע שיעיד על בילוי של העובד עד שעה מאוחרת בערב יום העבודה למשל, הוא יוכל לעשות בו שימוש בהתדיינות מול העובד, אם יש במעשה כדי לפגוע בתפקוד העובד בעבודה וכתוצאה מכך במעביד עצמו.
עם זאת, אם המעביד רואה מידע שמוגבל רק לו ולמספר מצומצם של אנשים, הוא יוכל להשתמש במידע רק לצורכי ההתנהלות שלו, אבל לא בקשר עם צד ג' כמו לקוח, שאינו אמור להיות חשוף למידע זה.
מה מותר לעובד לספר על מקום עבודתו ברשת ומתי זה ייחשב כזליגת מידע?
בדרך כלל, מקום העבודה הוא זה שמגדיר את הגבולות לגבי מה אסור ומה מותר. אם אין הגדרה כזו, כל מידע שיכולים לחבל במקום העבודה או בהתנהלות שלו אסורים לפרסום על-ידי העובד. כך למשל אם יש במידע כדי לחשוף סודות מקצועיים, מסחריים או פרטים של לקוחות, שיטות עבודה וכל תחום אחר שקשור לפעילות מקום העבודה.
האם ניתן לנקוט בצעדים משמעתיים נגד מעשים שעובד עשה בזמנו הפנוי ושתועדו ברשת?
אם העובד פגע במקום העבודה שלו ברשת או בכל דרך אחרת, גם לאחר שעות העבודה, מקום העבודה יכול לבוא איתו חשבון ולנקוט נגדו בצעדים.
באיזה מקרים המעסיק חשוף לתביעה על פגיעה בפרטיות?
אם המעסיק פגע בפרטיות מבלי שקיבל לכך הסכמה מרצונו החופשי של העובד - עקרונית מותר לתבוע אותו. עם זאת, יש מקרים בהם ניתן לעשות שימוש במידע שהושג תוך פגיעה בפרטיות, בין אם בהסכמה ובין אם לא, כל עוד הוא צמוד למטרה לגיטימית של המעביד ולשמירה על אינטרסים חיוניים שלו.
בנוסף, תכלית הפגיעה בפרטיות של העובד צריכה להיות ראויה וכזו שאין דרך אחרת להשיגה. כך למשל, אם המעביד נוהג לעקוב אחר מיקומו של עובד מחוץ לשעות העבודה, יש בכך כדי לפגוע בפרטיותו יתר על המידה, והדבר עלול להיחשב כמעקב אסור וכהטרדה. במקרה זה יגדל נטל ההוכחה מצד המעביד, כי הפגיעה הכרחית בנסיבות המקרה.
חיפוש עובדים
האם למעסיק מותר לשאוב מידע על מועמדים לעבודה מרשת הפייסבוק?
הדבר חוקי, בתנאי שניתן להסיק הסכמה לגילוי המידע. כך למשל, אם אדם מעלה מידע לרשת בתפוצה פומבית, ניתן להסיק כי זו הסכמה משתמעת לחשיפתו לצדדים שלישיים ואין מניעה לעשות בו שימוש גם במסגרת בחינת שאלת קבלתו של לעבודה.
מה מותר למעסיק לשאוב מהפרופיל של מועמד ברשת החברתית?
מותר לשאוב מהפרופיל כל מידע שהגולש לא הגדיר אותו כמידע מוגבל או כזה שחשוף רק לחברים או מספר גולשים מסוים. אם הגולש הגדיר את המידע הגדיר כפומבי, ניתן להסיק את הסכמתו המשתמעת לחשיפתו גם כלפי מעבידים פוטנציאליים.
מה מומלץ לעובד לפרסם בעמוד הפרופיל כדי להגביר את סיכוייו למצוא עבודה ומה כדאי להסיר?
השאלה היא מה הרושם שהעובד רוצה ליצור בעיני הציבור שחשוף לפרופיל שלו. עקרונית מומלץ שעמוד הפייסבוק, ככל שהוא חשוף לציבור הרחב, יכיל תכנים בעלי גוון חיובי בלבד וכאלה שיקדמו את התדמית שהוא רוצה ליצור.
כך למשל, פרסום תמונות של העובד עם משפחתו או עם חברים רבים, עשוי להתפרש באופן חיובי מצד מעסיקים שיחפשו פן משפחתי או חברתי אצל העובד. מצד אחר, פרסום תמונות רבות ממסיבות, למשל, עשוי להיתפס כאורח חיים "בלייני" שאינו מתאים לכל מעביד.
אפילו לעצם הפרסום או אי פרסומו של מידע יש משמעות. עמוד שיהיה ריק מתוכן או חסום לגישה לקהל הרחב – יכול להעיד מצד אחד על חשדנות, מופנמות ושיש לבעל הפרופיל מה להסתיר. מצד אחר, ייתכן שהאדם ייתפס כאחראי, בעל שיקול דעת ושניתן לסמוך עליו.
הכותב הוא מומחה לדיני טכנולוגיה, פרטיות ואבטחת מידע