"החתונה הגדולה": הכוכבים באו בשביל הצ'ק
רוברט דה נירו, דיאן קיטון, סוזן סרנדון ורובין וויליאמס משתתפים ב"החתונה הגדולה", כך שנראה כי מדובר בסרט איכות. אך האמת היא שגם הכוכבים הוותיקים לא מצליחים להסתיר את המבוכה שמעוררת הקומדיה המרושלת והחלולה הזאת
"החתונה הגדולה" ("The Big Wedding") נראה כמו מוצר שמרני של אולפן בעל כיסים עמוקים. סרט שהנושא שלו הוא אמריקאי מובהק: מפגש משפחתי מסביב לחתונה המאחד את ההורים הגרושים, ועוסק בתסבוכים המשפחתיים המתפתחים למשבר שבסופו פיוס.
עדכונם חמים לפני כולם - בעמוד הפייסבוק של ynet. עשו לייק
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
היה משמח עוד יותר לפרגן ולומר שמדובר בסרט מוצלח, אבל זו תהיה בדיחה יותר מוצלחת מכל מה שקיים בסרט עצמו. נכון שגם האולפנים האחרים מתקשים לייצר קומדיות מצחיקות באמת, בוודאי במתכונת המשומשת של סרטי איחוד משפחתי, אבל "החתונה הגדולה" הוא דוגמא ירודה במיוחד לסוג סרטים זה - פארסה שבה הטיפשות של הדמויות נחוות כמעט כעלבון לצופים שאמורים לבלוע את ההבל.
הסרט מצפה מאיתנו לצחוק מבדיחות לא קיימות במקרה הטוב, ומביכות במקרה הרע, ולהתרגש עד דמעות ברגעי הפיוס הצפויים והמעושים. לרוב המוחלט של הצופים ניתן להבטיח - לא תבכו בסרט, אך גם לא תצחקו.
הרי את מדשדשת לי
חתונה צפויה במשפחת גריפין. האב דון (דה נירו), התגרש לפני שנים רבות מאלי (קיטון). בינתיים הוא חי עם בבי מקברייד (סוזן סרנדון). לאחר הצפייה בסרט אני לא לגמרי בטוח ממה שלוש הדמויות מתפרנסות: דון מפסל, אך האם הוא פסל? אלי הסתובבה הרבה בעולם, וחוותה אורגזמה של שעות בסקס טנטרי. כנראה שהיא כותבת. ובבי עובדת בהסעדה, רק שפעם היא ממלצרת במסעדה מפוארת אליה מגיעה המשפחה ובהמשך היא תופיע בשירותי הקייטרינג של המשפחה.
אני מציין את כל הפרטים הלא מעניינים הללו רק כדי להדגיש את הרישול באפיון הדמויות. לא רק בהקשר של עיסוקם בחיים, אלא גם בעיצוב אופיים.
לקראת החתונה מגיעה אלי לבית שבו פעם גרה עם דון, ונקלעת לסיטואציה בה היא כמעט הופכת לצופה בעל כורחה בדון עומד לבצע סקס אוראלי בבבי היושבת על שולחן במטבח - כאן ניתן הספתח לבדיחות הסקס המביכות שהתסריט ישופע בהן.
החתן המיועד הוא הבן הקולומביאני שדון ואלי אימצו - אלחנדרו (השחקן האנגלי בן בארנס במראה לטיני ירוד למדי). הכלה המיועדת היא מיסי או'קונור (אמנדה סיפריד) ששני הוריה, בארי (דיוויד ראשה) ומאפין (כריסטין אברסול), הם מקבץ תכונות גזעניות ונפסדות שאינן הופכות לדמות. גם לכומר המיועד, האב מונהאן (רובין וויליאמס), יש נטייה לבטא את שם החתן בוגר הרווארד כ"אלחחחנדרו" מעליב. זה, למשל, הבסיס לסצנה שלמה בסרט.
למרות שהוא מאומץ, מסתבר שיש לאלחנדרו אמא בשם מדונה (פטרישיה ראי) והיא גם מוזמנת לחתונה. היא אישה בעלת אמונה קתולית אדוקה ואינה דוברת אנגלית, ולכן, איך לא, צריך להסתיר ממנה את עובדת היותם של דון ואלי גרושים. סיטואציה לא אמינה זו היא הבסיס לחלק גדול מהעלילה. העובדה שנוריה (אנה איורה), האחות החרמנית של אלחנדרו, מתלווה אל האם האדוקה, לא נדמתה לכותבי התסריט כמוזרה.
גם לשאר הילדים של משפחת גריפין לא פשוט. ליילה גריפין (קת'רין הייגל) נפרדה זה עתה מבעלה, ומגיעה לחתונה עם מה שנראה בהתחלה כבחילה חזקה מנוכחותם של תינוקות, ומתגלה בהמשך כדבר שונה לחלוטין. ג'ארד גריפין (טופר גרייס) הוא רופא בן 29 שהחליט מסיבות דתיות לשמור על בתוליו, וזאת למרות שהאחיות הצעירות במחלקה מבהירות שהן זמינות עבורו.
נדר הפרישות, אולי האפיון המאולץ ביותר בתסריט שכולו גדוש באפיונים לא סבירים, יעמוד במבחן קשה מול נוריה הלטינית הלוהטת. מה הבסיס המשפחתי ללהט דתי זה? זה כלל לא ברור. עוד מאפיין שרירותי של דמות שלא עולה בקנה אחד עם התנהגותה בפועל ועם התכונות של האנשים האחרים בסביבתה.
"החתונה הגדולה" הוא עיבוד להפקה צרפתית-שוויצרית משנת 2006, שנקראה "אחי מתחתן" (בבימויו של ז'אן סטפן ברון). בדיחות המין המתמקדות בעיקר בשחקנים המבוגרים בצוות הן עבודה של האחראי לעיבוד - הבמאי-תסריטאי ג'סטין זקהאם. אין זה מפתיע בהתחשב בכך שהוא היה גם התסריטאי של סרט ההרפתקאות הגריאטרי בכיכובם של ג'ק ניקולסון ומורגן פרימן "למות על החיים" (2007).
בסרט ההוא יצאו גיבוריו החולי הסופניים לצאת לאתרים אקזוטיים ברחבי העולם שכולם צולמו באופן חובבני באמצעות מסך ירוק באולפן. חובבנות מקצועית זו ניכרת גם בסרט הנוכחי: רקעים מזויפים, דיבוב לא אמין, ועלילה שעושה כל מאמץ להימנע מרגע של אמינות לאחר שהוכחד כל סיכוי לבדיחה שתעבוד.
