זכותכם: מה מותר ואסור בזמן בדיקה רפואית

ביקור אצל רופא המשפחה או בבית החולים יכול להיות לעיתים מצב לא נעים או מביך, אם לא מכירים את הזכויות שלנו מול המערכת הרפואית. עו"ד דפנה צדיקריו-אלי עונה על שאלות בנוגע לזכויות הרפואיות, כדאי לכם לקרוא.

כן. על פי חוק זכויות החולה - תשנ"ו- 1996, את זכאית לקבל מידע מהתיק הרפואי שלך ולהעתיק את המסמך לו את זקוקה, ולרופא או למערכת הרפואית אין אפשרות לסרב. זאת, למעט מקרים חריגים בהם המידע עלול להזיק לבריאותך הגופנית או הנפשית, או לסכן את חייך.

• העמוד המשפטי החדש של ynet
  

דעו את זכויותיכם מול מערכת הבריאות(צילום: shutterstock )

2. אני מפחד לשתף את הרופא שלי במידע אישי ואינטימי מחשש שהמידע יתגלה לאחרים, אך אני זקוק לעזרה רפואית. מה עליי לעשות? 

רופא חייב לשמור על המידע בסודיות - אפילו לאחר מותך, והחובה חלה גם כל עובד במוסד הרפואי שדרכו מועבר המידע. גם יורשיך לא יורשו לקבל את המידע באופן אוטומטי. הסודיות הרפואית מופרת רק בשבעה מקרים חריגים הקבועים במפורש בחוק, ומתייחסים למקרים ספציפיים שאושרו על ידי ועדת האתיקה או לנסיבות מיוחדות - למשל העברת מידע לצה"ל, למכון הרפואי לבטיחות בדרכים או לפסיכיאטר המחוזי. 

3. אני נמצאת בטיפול בבית חולים והרופא הפנה אותי לביצוע ניתוח. אינני בטוחה שזה הפתרון הנכון בשבילי. מהן האפשרויות העומדות בפניי? 

יש לך זכות להתייעץ עם רופא אחר ("דעה נוספת"), גם מחוץ לבית החולים. המערכת הרפואית אינה יכולה להתנגד לכך, וחייבת לסייע לך במימוש זכות זו.

לא. החוק קובע חד משמעית שטיפול רפואי לא יפלה מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית וכדומה. רופא או מוסד רפואי שיצר אפליה כזו הפר את החוק, ויש לפעול לתיקון העוול שנגרם באמצעות פנייה למערכת הרפואית העצמאית או באמצעות עורך דין.

5. הרופא הפנה אותי לניתוח אך לא הסביר לי דבר אודותיו, תקופת ההחלמה או הסיכונים. האם זה תקין?

כדי לבצע ניתוח צריך את הסכמתך, וכדי שזו תהיה אמיתית היא צריכה להיות "הסכמה מדעת". כלומר לאחר שקיבלת את מלוא ההסברים הנדרשים על פי החוק - מידע על הסיכונים, תופעות הלוואי, טיפולים רפואיים חלופיים וכדומה. בהיעדרם - הרופא עובר על החוק.

לא בהכרח. השאלה נבחנת על פי מה שהוסבר לך בפועל ולא על פי מה שרשום בטופס שעליו חתמת. בבית המשפט תיבדק השאלה - האם מבחינה משפטית מדובר בסוג של סיכון שצריך היה להסביר לגביו. במקרים רבים מגיע בית המשפט למסקנה שלא הוסברו הסיכונים הנדרשים, על אף קיומו של טופס הסכמה חתום.

7. אני בת 17 ומעוניינת לעבור ניתוח קוסמטי, אך הוריי לא מסכימים. האם אוכל לבצעו?

על מנת לקבל הסכמה של אדם שטרם מלאו לו 18 שנים, יש צורך בקבלת הסכמת אפוטרופסיו - בדרך כלל הוריו הביולוגיים. אם לא יסכימו, לא תוכלי לעבור את ההליך.

8. עברתי את גיל 18, אך אני עדיין רוצה שאמי תצטרף אלי במהלך בדיקה גניקולוגית ממנה אני חוששת. האם הרופא חייב להסכים לכך?

על פי הוראות משרד הבריאות, כל אדם רשאי לדרוש נוכחות של רופא או אדם נוסף על פי בחירתו בעת ביצוע בדיקה גופנית. הרופא אינו רשאי לסרב לבקשה זו, בלי קשר לגיל המטופל.

9. בתי מאושפזת בפגייה של בית החולים מזה חודשיים. אדם לבוש בחלוק לבן שאיני מכירה הגיע לאינקובטור והחל בבדיקתה. האם אני זכאית לדעת מי הוא אותו אדם ומה תפקידו?

כן. חוק זכויות החולה ומשרד הבריאות קובעים שהזיהוי ייעשה באמצעות תג זיהוי, והינך רשאית לדרוש ששני אלה יקוימו, כלומר שתדעי גם מה השם של הבודק וגם מה תפקידו.

הוראות משרד הבריאות קובעות כי זכותך המלאה לסרב לנוכחותם של הסטודנטים, ועל המוסד הרפואי לקבל בהבנה את סירובך ולהעניק לך את מלוא הטיפול והיחס המתבקש ממצבך הרפואי ללא קשר לכך.

תקופת ההתיישנות על תביעת רשלנות רפואית עומדת על שבע שנים. אם לא חלפה התקופה מאז שהניתוח בוצע, עדיין אפשר לתבוע. במקרים חריגים ניתן לתבוע גם לאחר מכן, אך יש לבדוק את נסיבות המקרה. במקרה בו היית קטין במהלך הניתוח, תוכל לתבוע עד גיל 25.

12. לפני מספר חודשים אובחנתי בצורה שגויה בבית החולים, וכתוצאה מכך נגרמה לי נכות קשה, ממנה אני סובל עד היום. האם יש מקום לתביעה?

לא כל שגיאה באבחון היא רשלנית. במידה וכן, יש לפעול לקבלת הפיצוי הנובע מרשלנות זו. הבדיקה נערכת על-ידי עורך דין העוסק בתחום בשילוב מומחה רפואי שיספק חוות דעת הנדרשת במקרים של תביעות משפטיות.

13. האם פיצוי עבור רשלנות רפואית גורם נזק לרופא או לבית החולים?

הפיצוי לא נועד להעניש את הרופא או את המערכת הרפואית, ומי שמשלם את הפיצוי זו חברת הביטוח. מטרת הפיצוי הינה לפצות את המטופל על כאב וסבל, לדאוג לצרכיו ומחסורו מבחינה כספית, לכסות את ההוצאות הרבות שנוצרות כתוצאה מהנכות הרפואית, ולאפשר לו קבלת טיפולים רפואיים באיכות גבוהה. אין בעצם מתן הפיצוי ואין בגובה הפיצוי כדי לבטא ענישה או גרימת נזק לרופא או למערכת הרפואית שטיפלה בחולה.

• עו"ד דפנה צדיקריו-אלי, ממשרד צדיקריו-א.ל.ש, עוסקת בתחום הרשלנות הרפואית
• הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין