הזכות שלי: מהו דואר זבל ואיך נלחמים בו
אם לא מספיק ששמים לנו עלונים מתחת למגב של המכונית, בתיבת הדואר בכניסה לבית ומתחת לדלת בכניסה לעבודה - עכשיו גם תיבת הדואר האלקטרוני שלנו מוצפת. אז מהו דואר זבל אלקטרוני ואיך תוכלו להימנע ממנו - או לתבוע פיצוי. עו"ד קרן בק-פוגל מסבירה
כולנו מכירים את תופעת הספאם: בבית, בעבודה או אפילו מתחת למגב של המכונית. כמעט כל כניסה לתיבת הדואר האלקטרוני שלנו מלווה בצפייה בהודעות פרסומיות של חברות שונות, במקרים רבים בלי שיהיה לנו מושג מי החברה ואיך קיבלה את כתובת הדוא"ל שלנו.
מהו דואר זבל?
עם התקדמות הטכנולוגיה והכניסה לעידן המידע, מפרסמים רבים גילו את הפוטנציאל העצום שטמון בשיגור פרסומות בדוא"ל. ואיך לא? זה חוסך להם עלויות הדפסה והפצה, וגישה לקהל כמעט בלתי מוגבל בגודלו בעלות מינימלית. כתוצאה מהשיפור הטכנולוגי עסקים ומפרסמים רבים יוצרים עלוני פרסום דיגיטליים ומפיצים אותם לרשימות תפוצה נרחבות.
תיקון מס' 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982, או בכינויו המוכר "חוק הספאם", מגדיר פרסומת באופן הבא: "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת". וזה חל על דואר אלקטרוני (מיילים), הודעות טקסט בטלפון (SMS), מערכות פקסימיליה ומערכות חיוג אוטומטי שונות, וכולל לא רק ניסיון לגרום לכם לקנות מוצר, אלא חל גם על ניסיון לגיוס תרומות. פרסום הופך לדואר זבל ברגע שהמקבל לא נתן את הסכמתו באופן ישיר או עקיף לקבלתו.
איך הם קיבלו את המייל שלי?
אנשים רבים מופתעים מהיותם חלק מרשימת תפוצה, אליה לא הצטרפו מעולם. הודעות רבות מגיעות מחברות לא מוכרות ולעיתים מפוקפקות אשר ספק רב אם אי פעם עמדו עימנו בקשר וקיבלו מאיתנו את כתובת הדוא"ל. שיטת הפרסום באמצעות הדוא"ל כיום מבוססת על רשימות תפוצה נרחבות, וחברות רבות עוסקות במכירת שירותי דיוור שכאלו ורשימות תפוצה. כולל פילוח לפי סוג הלקוחות או קהלי יעד של סוגי שירותים או מצרכים - כמו משפחות עם תינוקות, חיילים, בעלי משכנתא וכדומה. למרבה הצער, את הכתובות לרשימות התפוצה משיגות החברות בדרכים מגוונות - שרובן הגדול חוקיות - ומפיצות אותן הלאה.
אז איך נמנעים מקבלת ספאם?
על מנת לצמצם את האפשרות שנקבל דואר זבל, ביכולתנו לעשות מספר פעולות פשוטות. אתרים ושירותים מקוונים רבים מאפשרים לנו לקבל מתנה, להשתתף בהגרלה, להוריד תוכן ולהירשם לשירותים שונים, לרוב בחינם. פעולות אלו בדרך כלל מלוות בתיבות סימון קטנטנות המאשרות לחברה לעשות שימוש בכתובת הדוא"ל אותה הקלדנו בעת ההרשמה על מנת "לעדכן" אותנו במבצעים ופרסומים.
רוב המשתמשים לא מבחינים בכך, ולכן בסיום ההרשמה הם בעצם מאשרים לחברה לעשות שימוש בכתובת הדוא"ל שלהם. מומלץ לשים לב לתיבות אלו ולבטל את הסימון האוטומטי שלהן, ואם המבצע או המתנה מחייבים הסכמה לקבלת הדוא"ל - תשקלו אם לא עדיף לוותר. ככלל, מומלץ לא למסור את כתובת הדוא"ל לגורמים שאינם מוכרים, או לפתוח תיבה נפרדת לצורך זה.
מה הנזק שנגרם מדואר זבל?
עבור רבים התופעה היא לא יותר ממטרד קטן, שנמחק מתיבת הדואר הנכנס ונעלם בלחיצת כפתור. אלא שהתופעה מלווה בנזקים גדולים בהרבה מאלו המורגשים אצל משתמש הקצה הקטן. על פי נתונים עדכניים, עולה כי כיום דואר הזבל מהווה למעלה מ-85% מכלל תעבורת הדואר ברשת. וזה בעיקר משפיע לרעה על איכות השירות שניתנת לגולשים בגלל העומס שנוצר על התשתית.
פגיעה עקיפה נוספת נגרמת מהמלחמה של ספקיות התשתית בתופעה, שמצריכה הפעלת טכנויוגיות סינון דואר זבל, הגדלת שרתים והעסקת עובדים לטיפול בנושא - כל זאת בעלות שמתגלגלת לפתחם של הצרכנים.
נזק נוסף ומשמעותי ביותר עבור מעסיקים ועובדים הוא זמן העבודה המתבזבז על סינון וקריאת ההודעות. על-פי נתונים ממחקרים שונים עולה כי עובד ממוצע מבזבז כ-50 דקות בשבוע על סינון ומחיקת הודעות זבל, פגיעה של כ-25 מיליארד דולר בשנה במשק הישראלי.
ומה אומר החוק?
בשנת 2008 נכנס לתוקף תיקון ל"חוק הספאם", שקובע כללים למי שמעונין לפרסם באמצעות דיוור מקוון. התיקון מציע דרכים שונות לנו הצרכנים לעמוד על זכותנו שלא לקבל פרסום, ואף לקבל פיצוי ממי שעבר על החוק. בין עיקרי החוק:
אישור לקבלת דבר פרסומת - על פי החוק למפרסם אסור לשלוח פרסומת אם לא קיבל את הסכמה מפורשת מראש ובכתב, למעט חריג בו הייתה אותה תיבת סימון חמקמקה בזמן מסירת כתובת דוא"ל בעת רכישת מוצר או שירות. המפרסם נדרש גם לאפשר למקבל ההודעה להודיע על סירובו להמשיך ולקבל הודעות באמצעות שליחת בקשה להסרה מתפוצה - בחינם או לכל היותר בעלות דמי משלוח - באותה הדרך בה נשלחה ההודעה.
מבנה הפרסום - על המפרסם להתריע כי מדובר בפרסומת על-ידי ציון המילה "פרסומת" בכותרת ההודעה, כמו כן על ההודעה לכלול את שמו של המפרסם, כתובתו, דרכי יצירת הקשר עימו והודעה בדבר זכותו של הנמען לשלוח הודעת סירוב לקבלת הפרסום. כן צריכה להופיע אפשרות זמינה ברשת להסרה מרשימת התפוצה של המפרסם.
חריגים - במקרה של שליחת הודעה לבית עסק באופן חד פעמי, ההודעה תחשב כהצעה להסכמה לקבלת פרסום ולא כהפרה של החוק.
פיצוי ללא הוכחת נזק – הפרת הוראות החוק על-ידי מפרסם מהווה עוולה אזרחית, המזכה את הנמען בפיצוי שאינו כרוך בהוכחת נזק מכל סוג שהוא. הפיצוי נקבע על עד 1,000 שקל בגין כל הודעה שנתקבלה.
אז מה עושים?
הסרה מרשימת תפוצה - האפשרות הראשונה והפשוטה ביותר, היא להחזיר הודעה להסרה מרשימת תפוצה ולהתפלל שהבקשה תתקבל. חשוב לשמור את אישור ההסרה לשימוש עתידי בביהמ"ש במידת הצורך. במקרה בו לא מצוינת בגוף הפרסומת האפשרות להסרה מרשימת התפוצה, ניתן לפנות אל המפרסם באופן ישיר ולדרוש הסרה מהרשימה.
הגשת תביעה – במקרה בו מתקבלות פרסומות מבלי שניתנה הסכמה, ובמיוחד במקרים בהם הפרסום ממשיך להגיע אחרי שכבר נשלחה בקשה להסרה מרשימת התפוצה, ניתן לפנות לביהמ"ש ולהגיש תביעה נגד המפרסם.
במקרה של מספר בודד של הודעות, הליך התביעה המקובל הוא תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. תביעה קטנה היא הליך מהיר ופשוט, שלא מצריך ייצוג של עורך דין ובאמצעותו ניתן לתבוע עד 32,200 שקל, פרטים אודות הגשת תביעה קטנה מצויים באתר בתי המשפט, לרבות הסברים וטפסים אותם יש למלא. במסגרת תביעה קטנה ניתן לדרוש עד 1,000 שקל בגין כל הודעה שהתקבלה, ובעניין זה ראוי להזכיר את הוראות החוק מדריכות את ביהמ"ש לעודד נמענים לממש את זכויותיהם ולאכוף את החוק. כך שבשנים האחרונות אנו רואים החלטות רבות בנושא, שאמנם שונות זה מזה אך ככלל - נוטות לטובת תובעים שסבלו מהטרדת שולחי דואר זבל.
- הכותבת היא המייסדת ובעלים של משרד עורכי הדין קרן בק פוגל
, המעניק שירותים משפטיים בתחומי המשפט המסחרי
לפנייה לכתב/ת 
