חזון שירות התעסוקה: סוף ל"חתמתי אבטלה"
מנכ"ל שירות התעסוקה רוצה לסייע למובטלים להשתלב בשוק העבודה, אלא שלפניו אתגרים רבים ובראשם מחסור בתקציב. בינתיים, הוא מנסה לעשות זאת באמצעות קורסים לשיפור מיומנויות החיפוש, להעצמה אישית וללימוד שימוש במחשבים
שירות התעסוקה, ששורשיו נטועים עוד בתקופה שלפני קום המדינה, הוקם במטרה לעזור לפונים אליו למצוא עבודה. אבל מזה שנים שהאמירה "חתמתי בלשכה", הפכה למזוהה ביותר עם האנשים שנדרשים לשירותיו. את המצב הזה מקווה לשנות מנכ"ל השירות, בועז הירש, שמצהיר כי האתגר העיקרי שלו הוא להפוך את השירות לכתובת אמיתית להשתלבות בשוק העבודה עבור כלל הקהלים באוכלוסיה ולא לשמש רק כצינור לקבלת הקצבאות והדמי אבטלה.
- בנט ממליץ לעבוד בבניין; ראשי הענף: תביא כסף
- שירות התעסוקה: יותר מובטלים בשנת 2012
- 200 משרות חדשות באשדוד, כמחציתן לחרדים
כדי לעשות זאת, מפעיל השירות כלים כמו סדנאות לחיפוש עבודה והכשרות מקצועיות, עליהם מאיימת כוונת האוצר לחדש את תוכנית ויסקונסין, שמפקיעה חלק מהסמכויות בהכשרות והשמות של מובטלים. בסיור שערכנו עם הירש בלשכות תעסוקה בצפון הארץ, פגשנו חלק מהכלים הללו, אך גם באתגרים הניצבים בפני יישומם.
חסמים האתגרים והכלים
מחוז צפון בו סיירנו כולל 24 לשכות. ברובו, כמו בשאר אזורי הפריפריה, קיים מחסור במקומות עבודה, המשכורות נמוכות ואין תחבורה ציבורית נוחה, המאפשרת לנוע ממקום למקום בקלות. על פי נתוני שירות התעסוקה, שיעור המובטלים עומד על 9.2% מכוח העבודה במחוז (לעומת 5.7% שיעור ארצי), כאשר 70% מקבלים תשלומי הבטחת הכנסה מדי חודש.
הירש סיפר כי נכון להיום, השירות מעניק קצבאות, אבטלה ואבטחת הכנסה בגובה של 4.5 מיליארד שקל בשנה. "האתגרים עצומים", הוא העיד. "שירות התעסוקה הוא גוף שעוברים בו 460 אלף איש בשנה. זה קהל מגוון ועצום, למעשה כל החברה הישראלית".
בין הכלים שמספקים בשירות, כלולים ייעוץ תעסוקתי ופסיכולוגי למובטלים לצד כלים במיקור חוץ, כמו סדנאות לשיפור מיומנויות חיפוש העבודה; הכשרות מקצועיות במסגרת קורסים שמממן התמ"ת או באמצעות שוברים (המממנים כ-80% מקורס שאורכו עד 12 חודשים); ופרויקטים להכשרה ולהשמה. "יש מארג של גופים שאנו מנווטים את הדורש עבודה ביניהם", הוא מסביר.
בשנת 2012 סיפקו את השירותים הללו לקרוב ל-18 אלף איש, אולם בינתיים ניצב חסם משמעותי בפני הפעלתם: העדרו של תקציב, שכבר הביא לירידה במתן השוברים. השנה יש סיכום על הגדלת התקציב למתן השוברים, מ-3 מיליון שקל ל-9 מיליון, שממתין אף הוא לאישור. על מנת שלא לעצור את הפעילות, חלק מהתקציב של אשתקד מנוצל השנה.
"היכולת שלי להרחיב ולהגדיל את כמות דורשי העבודה שמקבלים את השירותים הללו, היא בעיקר פונקציה תקציבית", הוא הסביר. "אנחנו מנהלים כרגע מגעים עם האוצר לשחרור כספים על מנת שלא לעצור לגמרי את מתן השוברים, אך כבר חלה ירידה מהותית".
נצרת - הרוב נשים
לשכת התעסוקה בנצרת, משרתת כ-5,400 אנשים המתגוררים ביישוב וב-4 כפרים סמוכים אליו. כ-80% מהם תובעים הבטחת הכנסה, כאשר 65% בעלי השכלה נמוכה מתיכונית, 55% הם עובדים בלתי מקצועיים וכ-60% חצו את גיל 45.
רוב דורשי העבודה בלשכה הן נשים (60%). מנהלת הלשכה, נבילה ג'בור, סיפרה כי החסמים העיקריים שניצבים בפניהן, כוללים אי ידיעת השפה העברית ואי שימוש במחשבים. "רוב הנשים באות לקבל הבטחת הכנסה, ללא מקצוע ועם השכלה חלקית", פירטה.
חסם נוסף מגיע מכיוונן של משפחות רבות בכפרים, שמתנגדות שהנשים יצאו לעבוד מחוץ לכפר. "ברוב הכפרים אין אזורי תעשייה ואפילו מקומות עבודה", היא הסבירה. מקרים רבים אף מצריכים לדבריה מאמצי שכנוע מיוחדים, לעתים בסיוע עובדות סוציאליות שמגיעות לשכנע את ההורים המתנגדים, גם במקרה שהאישה גרושה או אם חד-הורית.
"חוויתי מהפך"
בהתאם לחלקן היחסי בלשכה, רוב הפרויקטים מיועדים לנשים. כך למשל, פגשנו כ-19 נשים המשתתפות בקורס השלישי שמתקיים במקום ללימוד יישומי מחשב במסגרת פרויקט להב"ה שמפעיל משרד האוצר בשילוב עם סדנאות לחיפוש עבודה, במסגרתן לומדים כיצד לכתוב ולשלוח קורות חיים. הקורסים ניתנים באמצעות ואוצ'רים – שוברים, שממנים כ-80% משכר הלימוד.
קבוצה אחת, של 16 נשים, משתתפות בפרויקט "מדברות עבודה" – תוכנית ותיקה המתבצעת בשיתוף עמותת ידיד וכוללת קורסים להעצמה אישית ותעסוקתית, להכרת המחשב והאינטרנט ולניהול תקציב משפחתי. בתום התוכנית מקבלות המשתתפות שוברים לביצוע הכשרה מקצועית, המאפשרות להן מימון של 80% ועד 7,000 שקל ללימודים, הנמשכים עד שנה.
אחת המשתתפות בפרויקט, כבת 23 ואם לילד כבן שנתיים, הדגימה כיצד בעלה והמשפחה המורחבת לא ראו בעין יפה את השתתפותה, אך היא הצליחה לשנות את דעתם בנושא, בין היתר בזכות הנימוק של משרה נוספת בבית. "חוויתי מהפך", סיפרה. "אני באה ממשפחה מסורתית ולא נהוג אצלנו שאישה תצא לעבודה. כיום אני יודעת שמקומי לא בבית ומרגישה כמו פרח שנפתח".
הירש ציין כי "שיעור ההשתתפות הנמוך במגזר הוא של נשים והמטרה היא לתת להן את הכלים להשתלב בעבודה באמצעות שילוב בין כישורי מחשב להעצמה. חלקן חוזרות אלינו בסדנאות חיפושי עבודה. מה שחשוב הוא סף הקבלה- עליהן להיות ממגזרים חלשים שצריכים את הכלי הזה, במטרה להעצים אוכלוסיות מוחלשות בתחומים אלה".
ראיונות עם מעסיקים
בלשכות מתקיימים גם מפגשי מעסיקים עם דורשי עבודה. כך למשל פגשנו את חאלד עוואדה בזמן שראיין עובדים לתפקידי אריזה במפעל עוף טוב שבבית שאן, המנוהל על ידי אביו ודודו. הוא מעיד שכ-120 מעובדי המפעל מגיעים מאזור נצרת, כאשר את בעיות התחבורה במקום הוא צולח באמצעות מתן הסעות.
גם עוואדה חווה קשיים בגיוס נשים מהמגזר, אך צולח אותו באמצעות קשר עם המשפחות, משפחתי כמעט. כך למשל הוא הדגים אפילו מקרה בו אב, שהתנגד להעסקת שתי בנותיו, הגיע בסופו של דבר לעבוד בעקבותיהן במפעל.
אמג'ד זועבי, אחראי מעסיקים שנכח בראיונות, הסביר כי ההתנגדות במגזר נובעת מכך שמדובר בעבודה במשמרות, המצריכה חזרה לבית בשעות מאוחרות, דבר שאינו מקובל במקרים רבים. עם זאת ניתן כבר לחוש בשינוי לדבריו. "פעם לא הייתי מסוגל להציע לאישה לעבוד במפעל והיום אני יכול", אמר. "אנחנו מאוד משתדלים לערב את המשפחה".
על מנת להתמודד עם מגוון החסמים, הירש פירט כי הם מנסים לעבוד עם מעסיקים שמספרים הסעות. בנוסף מתכוונים בשירות להציע כלים נוספים דוגמת השתלמויות בעברית תעסוקתית, שיחלו לפעול השנה באמצעות מכללת סחנין, וכן מבחני אבחון תעסוקתי במיקור חוץ.
נצרת עלית: שיטות קשוחות יותר
את טל רויטמן, מנהלת גיוס של חברת הטלמרקטינג תקשוב, פגשנו במפגש מעסיקים בלשכת התעסוקה בנצרת עלית, בעת שראיינה מועמדים לעבודה. לדבריה, הלשכה מהווה מקור לגיוס נתח ניכר מהעובדים. "לרוב אני מחפשת נציגי שירות, אך לעתים גם מנהלי צוותים למשל", סיפרה. "ללשכה מגיעה אוכלוסייה מאוד מגוונת וזה מקור גיוס משמעותי עבורנו".
בלשכת נצרת עילית, שמשרתת את תושבי העיר ו-8 ישובים באזור, שיעור דורשי העבודה שמקבל קצבאות נמוך בהרבה ועומד על כ-55%. שיעור הנשים ודורשי העבודה שחצו את גיל 45 הינו דומה לזה של נצרת, בעוד שיעורם של בעלי ההשכלה הנמוכה מתיכונית נמוך מ-20% ושל העובדים הבלתי מקצועיים - 33%.
מנהל הלשכה, משה בן עמי, סיפר כי האתגר העיקרי מתבטא בהשמות מבוגרים ולשם כך, הם משקיעים בשיווק אישי של מועמדים אל מול מעסיקים. "הבוקר היה אצלי מהנדס מכונות בן 62 וכבר דיברתי עם מעסיק שמוכן לשלם לו 40 שקל לשעה", הוא הדגים. "עד גיל 35 יש תובעי הבטחת הכנסה בודדים, אולם באוכלוסיה יותר מבוגרת נדרש יותר זמן וצריך להשקיע בליווי מול המעסיק".
גם בן עמי נתקל בקשיי השמה, אך נוקט בשיטות קשיחות יותר, למשל איום בשלילת הקצבה. "בדרך כלל פתאום יוצאים לעבוד", הוא מסביר. מנכ"ל השירות הירש, התערב וציין כי מדובר בכלי לא פשוט וכי הוא אינו מעודד מדיניות של תמרוץ באמצעות סנקציות.
אין תקציב לפתיחת קורסים
בלשכה זו פגשנו כ-15 משתתפים ביומה השלישי של סדנת חיפוש עבודה. אחד מהם, הנדסאי אלקטרוניקה תושב העיר, בן 43 ואב לתינוקת, סיפר שפוטר חודש קודם לכן ממפעל בו עבר כ-7 שנים ומאז לא הצליח למצוא עבודה. "זה שוק", הוא התוודה. "לא חיפשתי עבודה הרבה זמן ואני מקווה לקבל פה כלים איך לחפש ולמכור את עצמי. אני מקבל זוויות שלא חשבתי עליהן קודם ומצפה להיות מוכן לראיונות עבודה".
דוגמה לקורסים שניתנים באמצעות שוברים, פגשנו במכללת נצרת עילית – בקורס ללימודי חשמל הכולל לימודי מזג אוויר וחשמל מעשי. מנהל המכללה סיפר כי למרות דרישה בשטח לכוח אדם – אין די תקציב לפתיחת קורסים וחוסר רציפות גורם למורים לחפש מקורות עבודה אחרים. בעיה נוספת לדבריו, היא שהשוברים מוגבלים ל-12 חודשים, בעוד שיש קורסים שמצריכים זמן ארוך יותר.
"בונים מחדש את מערך המעסיקים"
בפני השירות ניצבים אתגרים גדולים נוספים מכיוונים רבים נוספים. החרדים למשל, שרבים מהם לא מקבלים בכלל קצבאות דרך השירות, או אקדמאים, שאינם תולים כיום תקוות להשמות איכותיות דרך השירות. "אנו בונים מחדש את מערך המעסיקים במטרה להביא היקף ומגוון משרות גדול יותר", הסביר הירש. "כבר היום אני חושב שיש מגוון כלים לא קטן שמציע חכות ולא דגים".
"אנו מציעים עזרה לא רק בהיבט של משרה, אלא גם במתן כלים לחיפוש עבודה", הוסיף. "חלק מעניין הוא לעזור לאנשים לאחר שאיבדו את הביטחון העצמי, על ידי ייעוץ פסיכולוגי. החזון הוא לבנות ולספק מערך שירותים, שיוכל להתאים לאוכלוסיות שונות ושניתן למדוד בהשמות ובאיכותן, וביחד עם הכשרה מקצועית – לתרום לכישורים של אנשים בהיקפים יותר גדולים ולשלב אותם בשוק העבודה ביעילות".
לפנייה לכתב/ת 
