שתף קטע נבחר

סירבה להתגרש במשך 5 שנים, תשלם 53 אלף ש'

אישה שסירבה להתגרש מבעלה למרות הוראת בית הדין הרבני, תאלץ לשלם לגרושה פיצוי בסך 53 אלף שקל לאחר שזה תבע אותה בביהמ"ש לענייני משפחה

לא רק נשים זכאיות לפיצוי בגין סרבנות גט. כך קבע ביהמ"ש לענייני משפחה, לאחר שקיבל בחלקה תביעת גבר לפיצוי בשל סרבנות גרושתו לתת גט במשך יותר מחמש שנים.

 

 

סירבה לתת גט - ביהמ"ש פסק לבעל פיצוי של 53 אלף שקל (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
סירבה לתת גט - ביהמ"ש פסק לבעל פיצוי של 53 אלף שקל(צילום: shutterstock)

 

המקרה החל לאחר שמצב כלכלי קשה אליו נקלעו אמנית ובעלה, הוביל לפרידתם. הבעל עזב את הדירה המשותפת בשנת 2000, ומעט לאחר מכן הגיש תביעת גירושין. כעבור חמש שנות התדיינות, בית הדין הרבני הגיע למסקנה כי אין עתיד לנישואים, וחייב את הצדדים להתגרש.

 

אלא שהאישה סירבה לתת לבעל גט - אלא אם ייענה לדרישתה לקבל את כספי הפנסיה שלו לאחר מותו (על אף שאינה זכאית לכך לפי החוק). הבעל סירב, והמשיך יחד עם ביה"ד הרבני להתעקש על מתן הגט, אולם דבר לא עזר. רק ביוני 2010, לאחר שלל תלאות, הסכימה האישה לגירושים.

 

כשנה לאחר מכן, בשנת 2011, הגרוש החליט לתבוע פיצוי של 440 אלף שקל בשל סרבנותה. לטענתו, במשך כ-11 שנים (מיום הגשת תביעת הגירושים ועד לגירושים בפועל), נותר כבול בנישואים בהם לא חפץ, נפגעה יכולתו לשקם את חייו ולקיים זוגיות יציבה. זאת, בנוסף לצער ולהשפלה, ולהליכים המשפטיים האינסופיים שנאלץ להיגרר אליהם.

 

האישה טענה כי מי שעיכב את הגירושים הוא הבעל. לדבריה הוא לא היה הוגן כלפיה, וסירב להגיע להסדר רכוש לגיטימי, ביודעו כי היא חולה, נכה ומצויה בקשיים כלכליים. כן טענה כי בפועל לא נגרם לבעל נזק, כיוון שבהיותו גבר המשיך בחייו וניהל מערכות יחסים, כאשר ממילא לא התכוון להינשא בשנית - למרות שבית הדין הרבני אפשר לו לקבל היתר לנשיאת אישה שנייה.

 

השתמשה בגט כאמצעי לחץ

סגנית הנשיאה, השופטת נילי מימון, קיבלה את התביעה בחלקה. היא קבעה כי האישה פגעה במעשיה ביודעין בחירותו של הגרוש ובזכותו לאוטונומיה, באופן המזכה אותו בפיצוי. היא הייתה מודעת היטב לכך שכבילת הגרוש לנישואים ריקים מתוכן גורמת לו לסבל, אך בחרה להתעלם מרצונו - כמו גם מהתראות ביה"ד, שהבהיר לא אחת כי התנהגותה מהווה סרבנות פסולה.

 

נפסק כי השימוש שעשתה האישה באי-מתן הגט כאמצעי לחץ, כדי לקבל זכויות רכושיות שאינה זכאית להן, הינה התנהלות רשלנית וחסרת תום לב. השופטת הוסיפה כי אמנם מדובר בגבר שיכל לקבל היתר לנישואים שניים, ואף להקים משפחה וילדים מבלי שאלו יהיו ממזרים (בניגוד לאישה עגונה). אלא שאין ספק שגם לו נגרם נזק בר-פיצוי, לאור הפגיעה בזכותו להיות חופשי ולהחליט באופן עצמאי על חייו.

 

באשר לתקופת הסרבנות, נקבע כי זו תחושב מרגע שלאישה לא הייתה כל עילה סבירה להמשך ההתדיינות. הוחלט כי מועד זה הוא היום בו ניתן פסה"ד בביה"ד הרבני שחייב אותה להתגרש, בפברואר 2005.

 

באשר לסכום הפיצוי, השופטת קבעה כי הפגיעה במקרה זה לא הייתה גדולה. זאת, משום שהבעל הצליח לנהל מערכות יחסים נוספות, לא נגרם לו נזק כלכלי והאישה בסופו של דבר הסכימה לגט. בנוסף, לא ניתן להתעלם ממצבה הכלכלי והבריאותי הקשה של האישה, ולכן נפסק כי תשלם לגרוש פיצוי של 10,000 שקל על כל שנת סרבנות, ובסך הכל 53 אלף שקל. בנוסף, היא חויבה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים