טובעים במידע: עזרו לסטודנטים לבחור מה ללמוד

אחת התובנות הראשונות להן הגיע השר החדש נפתלי בנט, היא האנומליה בהשכלה הגבוהה. בסטטוס שהעלה בפייסבוק קרא לסטודנטים ללכת ללמוד הנדסה ומקצועות טכנולוגיים על חשבון לימודי משפטים. בנט, משפטן בעצמו, מעיד שאם היה צריך להתחיל הכל מחדש היה עושה היום בחירת לימודים אחרת וקרוב למדי שהיה מוצא עצמו באחת הפקולטות הטכנולוגיות.

כתבות נוספות בנושא סטודנטים :

• אחרי קורס טיס, לומדת רפואה. סטודנטית בשבוע
• לחסוך מגיל צעיר: פנסיה לסטודנטים באוני' ת"א
• פיילוט: סטודנטים ישמשו כוועד בית ויקבלו מלגה
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

לא מעט פעמים מייחסים לבעלי משרות בכירות את האמירה הידועה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" וכנראה שכאן טמון גם השינוי שעבר על בנט. בנט הסטודנט הצעיר בחר במקצוע שנראה לו מעניין, חשוב, אולי מאתגר. אך בפועל לא היו בידיו הכלים הדרושים להבין לעומק את הבחירה.

בלי להכיר את המקרה, אפשר להניח ששום גורם מקצועי לא היה מעורב בבחירת המקצוע של בנט הצעיר ולא כיוון אותו. השר מתכנן להקים בעוד 45 יום אתר שיכלול נתוני תעסוקה על לימודים, שכר, השתלבות במשק למען הצעירים שנמצאים בפני הבחירה בתואר שילמדו. כנראה שגם מאגר הנתונים הזה, לא היה מצוי בידיו של בנט הצעיר. כאן טמונה אחת הבעיות הגדולות של ההשכלה בישראל.

מדינת ישראל משקיעה מדי שנה כשבעה מיליארד שקל מתקציב המדינה בהשכלה גבוהה. האוניברסיטאות והמכללות בישראל יכולות להעניק לסטודנט כלים מעולים להשתלבות בשוק העבודה, אך הבעיה היא שכל שיטת התאמת הלימודים לסטודנט לוקה בחסר.

לבד ברגע הקריטי 

המעורבות של גוף ממסדי כמעט אינה מורגשת ברגע הקריטי ביותר אולי בחיי הסטודנט, הרגע בו הוא בוחר מקצוע. הצעיר הישראלי הממוצע שמסיים את שירותו הצבאי מגיע בפעם הראשונה לשלב בחירת החלטה שתעצב את עתידו, הוא צריך לבחור בין אלפי חוגים ועשרות פקולטות על סמך מידע חלקי שתלוי לעתים רק בכוונות המשפחה, הכיוון אותו יבחרו חבריו והלך הרוח בתקשורת.

לא בכדי מכללות משקיעות הון עתק בימים פתוחים, אבל גם בהם אנחנו יכולים לראות שמוכרים לסטודנט הצעיר אווירה ולא בהכרח הכוונה שבאמת נכונה לו. עם כל הכבוד למשינה, שלמה ארצי ועברי לידר, בחירת מקצוע נכונה תאפשר לאותו סטודנט בעתיד לרכוש בכסף מלא את הכרטיסים להופעה ואפילו לגמור את החודש.

גם למדינה יש אינטרס בבחירת כיוון הלימודים של הסטודנטים העתידיים. היא משקיעה סכומים גבוהים בחינוך צעירים שאולי לא ישתלבו במשרות המתאימות להם בעקבות בחירת מקצוע לימוד לא מתאים ויכולים להתגלגל למעגל האבטלה, שם יהוו נטל על המדינה.

עזרה בדרך? 

המדינה יכולה וצריכה לפעול במספר מישורים כדי לעזור לסטודנטים העתידיים בבחירת מקצוע שיתאים להם:

• השר בנט כבר מוביל את הצעד הראשון ודואג להקמת בסיס נתונים רחב ונגיש המפרט לגבי כל מקצוע מה רמת הביקוש אליו, נתוני שכר ראשוניים, אופציות להתפתחות וכיוצא בזאת. בסיס נתונים כזה יקל על הצעירים המתלבטים בהחלטה החשובה לגבי עתידם.
  

• על המדינה לספק לסטודנטים הכוון תעסוקתי מתאים ולהנגיש את התחום הזה כדי לעודד כל מועמד כך שיוכל לבחור את התואר האקדמי המתאים ועתידו במשק בצורה הטובה והאובייקטיבית ביותר.
  

• לאחר השירות הצבאי, המדינה מפנה את הצעירים לעבודה מועדפת התורמת למשק, כך המדינה צריכה לפעול גם בתחום ההשכלה הגבוהה ולהפנות משאבים כדי לתת מלגות, הנחות והלוואות למקצועות מועדפים אשר יתרמו למשק בצורה היעילה ביותר.
  

• בזמן השירות הצבאי והלימודים במכוני ההכנה למבחן הפסיכומטרי, הצעירים הם "קהל שבוי". כבר אז על המדינה להעניק להם הכוון תעסוקתי ולימודי מתאים, להם ולטובת המשק. את המבחן הפסיכומטרי אפשר לחלק ליומיים, ביום הראשון יבוצע המבחן עצמו וביום השני להציע סימולציות אשר יועילו לסטודנטים העתידיים בבחירת התואר המתאים לקראת הכיוון המקצועי המתאים להם.