נפרדו לפני מותו - האלמנה לא זכאית לקצבה
אישה שהתחתנה בשנת 1966 וחיה בנפרד למרות שלא התגרשה מבעלה, תבעה לאחר מותו את קרן הפנסיה בדרישה לקצבת שארים. ביהמ"ש פסק: היא לא זכאית
בית המשפט קבע כי אלמנה של פנסיונר לא תהיה זכאית לקצבת שארים, אם לא גרה עמו ולא היתה סמוכה על שולחנו. התובעת והמנוח נישאו בשנת 1966. בני הזוג נפרדו בשלב מסוים, אך לא התגרשו. סמוך לפטירתו, חיו השניים בדירות נפרדות.
נשואים מ-1966 ונפרדו, לא תקבל קצבת שארים(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
לאחר מותו של הבעל, ביקשה התובעת מקרן הפנסיה של המנוח, מבטחים, את קצבת הפנסיה שלו. הקרן סירבה בטענה שעל פי התקנון, אלמנת פנסיונר זכאית לקבל את קצבתו רק אם גרה עמו טרם מותו. מאחר שהזוג חיו בנפרד, היא אינה זכאית.
בתביעה שהגישה נגד הקרן לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, טענה כי היא זכאית לקצבת שארים. זאת מאחר שהייתה נשואה למנוח למעלה מ-40 שנה, וחלקה עמו את חייה גם לאחר פרישתו לפנסיה - למרות שלא התגוררו יחד. לטענתה המנוח שילם לה מזונות מכוח הסכם ממון שערכו ביניהם, למרות שעניין זה לא הוזכר בהסכם במפורש.
מבטחים טענה כי במסגרת הסכם הממון, המנוח לא חויב בתשלום מזונות לתובעת. כמו כן לא ניתן פסק דין כנגד המנוח שחייב אותו בתשלום, דרישה שמופיעה בתקנון הקרן. התשלום החודשי שקיבלה התובעת, כך נטען, נבע מזכויות אחרות ממערכת היחסים ביניהם ואינה מהווה תשלום מזונות.
כשהזוג לא גר יחד
השופטת רוית צדיק קבעה כי יש לבחון את זכויות התובעת לקצבת שארים, בהתאם לטיב הקשר בינה לבין המנוח לאורך השנים. לדבריה אין לפסול על הסף זכאות רק על סמך הקשר של התובעת והמנוח בתקופה הסמוכה למותו.
עם זאת, קרן הפנסיה מחויבת לפעול כלפי מבוטחיה אך ורק על פי הוראות תקנון קרן הפנסיה, ולא יכולה להפלות לטובה מבוטחים על-ידי הענקת גמלה החורגת ממותר. זאת, לדבריה, שכן חסד לאחד בא על חשבון האחר.
לפיכך, השופטת קבעה כי יש לבחון האם התובעת עונה על דרישות התקנון - האם התגוררה עמו תחת קורת גג אחת, או לחילופין זכאית למזונותיו. מכיוון שהתובעת לא התגוררה עם המנוח ולא ניתן פסק דין המחייב בתשלום מזונות, ואף הסכם הממון לא קובע דבר בעניין זה, היא אינה זכאית לקצבת שארים.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
