גזירות התקציב: חותכים בבשר החי של הסביבה

הצונאמי של הביקורת הציבורית כלפי הצעת התקציב לשנים 2014-2013 אינה פוסחת על אף נושא חברתי וכלכלי שנקרא בדרכה. אולם בעוד שלקבוצות ואינטרסים חברתיים יש ייצוג, לסביבה אין. אבל יש לה נוכחות בחיינו, והיא חלק אינטגרלי מהיכולת לייצר כאן מציאות אחרת, איכותית ובריאה יותר בהווה ובעתיד.

• הפחתת גזי חממה מגדילה את הצמיחה במשק / דעה
• הקיצוץ ואתם: כמה תפסיד משפחה ממוצעת?
• יבוטל הקיצוץ ברשויות המקומיות; הארנונה תתייקר
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

אולי היעדר הייצוג של הסביבה וקולה הדומם הוא שמביא להחלטה השערורייתית של האוצר לקצץ בבשר התקציבי החי של הסביבה ואף מעבר לכך, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשתי החלטות הרסניות שמשלימות אחת את השניה שהתקבלו באוצר וכעת עומדות לפני אישור הממשלה.

הממשלה. תדון בקיצוצים לשנתיים הקרובות(צילום: אלכס קולומויסקי)

ההחלטה הראשונה היא לדחות את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות של גזי חממה במשך שלוש שנים נוספות. תכנית זו, שעלותה 2.2 מיליארד שקל על פני עשור, אמורה להיטיב עם הסביבה ולתרום לבריאותנו בהפחתת פליטות של גזי חממה ועמם גזים רעילים נוספים, אבל ערכה רב הרבה יותר.

תוכנית זו נבנתה על בסיס חשיבה מתקדמת של שיפור הכלכלה באמצעות תרומה לסביבה ובאמצעות חיסכון במערכות הבריאות עם צמצום התחלואה שמקורה בזיהום. התוכנית שמה יהבה על יצירת מקומות עבודה ירוקים חדשים כמו גם תרומה במחקר ופיתוח ביצירת עתיד טוב יותר והצטרפות לשורת המדינות המתקדמות שמתייחסות לשווקי קלינטק ואנרגיות מתחדשות כקטר כלכלי ומקור לצמיחה, גם בימי מצוקה ושפל.

לא בכדי עמד הנשיא פרס מעל במת ועידת האקלים בקופנהגן שדנה בפתרון להתחממות הגלובאלית רק לפני שלוש שנים והכריז בגאווה גלויה על יעדים שאפתניים מצדה של ישראל להפחתת פליטות ביודעו את המשמעויות הנרחבות של התגייסות לטובת המשימה העולמית. הכרזה שזכתה לכבוד ולהערכה רבה מצד נציגי המדינות וארגון ה-OECD בפרט.

מאז ועד היום, יישום התוכנית הביא לכ-200 פרויקטים בתחום ההתייעלות האנרגטית, לתמיכות ברשויות קטנות ובעסקים בינוניים וקטנים לצמצום בצריכת האנרגיה ולהירתמות הציבור הרחב באמצעות תקציב לגריטת מזגנים ישנים, מקררים ומכונות כביסה. בתחום הבניה הירוקה, בוצעו השקעות במרכזי הדגמה וידע ובהקמת קרן ליזמים לעידוד בניה איכותית, מתקדמת ובריאה יותר לציבור.

כך, המהלך לקצץ תוכנית זו באבחת חרב הקיצוצים, מתחולל בשבוע שבו התכנסו בכירי המדינות המתקדמות בעולם לדיון דחוף בהשלכות העולמיות של ההתחממות, מה שמלמד פעם נוספת על המדיניות הכלכלית קצרת הטווח של ישראל. מדיניות שתעלה לכולנו ביוקר בעתיד הנראה לעין, בהשקעה בתחלואה, בהיעדר יזמות בתחום, כמו גם באיתות למדינות העולם שהצהרות דיפלומטיות לחוד ושמירה על מדיניות אחראית לחוד.

קיצוץ באיכות יעלה ביוקר 

החלטה נוספת שהאוצר דואג להעביר במחשכים היא "תוכנית הדיור הלאומית" שאחת ממטרותיה היא הקלה על מאמצי הבניה בישראל באמצעות צמצום הרגולציה. תחת מטרה חשובה זו מתכוון האוצר לאסור תקינה שתייקר את עלויות הבניה בישראל. המסמך דואג לפרט את הנושאים עליהם מדברת תקינה זו, בין היתר בטיחות, נגישות, בריאות וסביבה.

המשמעות היא ברורה - קיצוץ על חשבון רווחת הפרט. קיצוץ שיהיה גם רטרואקטיבי על החלטות שהתקבלו כגון תקן 1045 העוסק בבידוד המבנים לחיסכון אנרגטי ועד החלטות בנושאי נגישות, בטיחות ועוד. גם כאן רווחת התפיסה של "נקצץ היום כי המחר (כנראה) לא חשוב". גם לא ההווה.

התפיסה המוטעית שקיצוץ באיכות יוביל לקיצוץ בעלות הדיור (בו בזמן שבימים האחרונים נתבשרנו שמחירי הדירות עלו פעם נוספת כתוצאה מכוחות הביקוש וההיצע) יעלה לכולנו ביוקר מחר ובשנים הבאות ואת הנזקים יהיה קשה מאד לתקן, אם בכלל.

גל המחאה שהתחולל בישראל בקיץ 2011 לימד שנדרש שינוי בסדרי עדיפויות לאומי, על כך שצדק חברתי לא ייתכן ללא צדק סביבתי ושיוקר המחיה הקיים בישראל קיים בחלקו, אם לא בכולו עקב תכנון לקוי וצעדי מדיניות שגויים שהיום אנו משלמים עליהם את המחיר, כך בכלכלה וכך גם בסביבה. או במילים אחרות, יוקר המחייה אינו תוצאה של מדיניות שרירותית וגזירות בנושאי סביבה, אלא במובנים רבים הכוח המניע לרגולציה אחראית שנועדה לתקן נזקי עבר.

על רקע הכוונות הללו של האוצר נותר רק לתהות מדוע קיצוץ (לגיטימי או לא) בתקציבים כמו חינוך וביטחון נחשבים עדיין ל"פרות קדושות" ואילו פעם נוספת מתחוור לנו שבכל הקשור לסביבה תחת צעדי מדיניות בלתי מתפשרים, עדיין לא הופנמה התפיסה שמה שעולה בזול, משולם ביוקר.

הילה ביניש היא מנכ"לית המועצה הישראלית לבניה ירוקה