לפיד לא יקצץ ברשת החינוך של ש"ס
הקיצוץ שתוכנן ברשת "מעיין החינוך התורני" ובמוסדות החינוך העצמאי של ש"ס בוטל. דרעי: "זו תחילתה של הידברות חשובה". לפיד: "הרשת החדשה תוקם עוד חצי שנה". פירון: "בתי הספר החרדיים יהיו כפופים למבחני מיצ"ב ולימודי ליבה". בבוקר אישרו שרי הממשלה את התקציב - עם קיצוץ רוחבי נוסף
מעמד הביניים ישלם, החרדים ניצלו מקיצוץ: שר האוצר יאיר לפיד הוריד מסדר היום את הקיצוץ המתוכנן ברשת "מעיין החינוך התורני" ובמוסדות החינוך העצמאי. תנועת ש"ס הודיעה אמש שהסיכום הושג בין היו"ר שלה ח"כ אריה דרעי לבין שר האוצר יאיר לפיד ושר החינוך שי פירון. דרעי אמר בתגובה כי "הורדת הקיצוץ על-ידי שר האוצר היא תחילתה של הידברות שחשובה ונחוצה מאוד לכולנו בעת הזו". הבוקר אישרו שרי הממשלה את התקציב עם קיצוץ רוחבי, למעט במשרדי הביטחון והרווחה.
עוד עדכונים בעמוד הפייסבוק של ynet
שר החינוך אמר אמש ל-ynet: "זה ערב היסטורי. בתי הספר החרדיים יהיו כפופים למבחני מיצ"ב ולימודי ליבה כדי לזכות בתקצוב. מי שלא יעמוד בתנאים לא יקבל. אנחנו נקים רשת של בתי ספר ממלכתיים חרדיים, כדי לייצר אלטרנטיבה. בסך הכול, זהו ערב היסטורי כי לראשונה החרדים מקבלים על עצמם את התנאים במערכת החינוך".
מלשכתו של שר החינוך נמסר כי ההחלטה על הקיצוץ תיבחן מחדש לאחר שמשרד החינוך יקים במהלך שנת הלימודים הקרובה מערכת חינוך ממלכתית חרדית. "החלטה זו מצטרפת לשורה של החלטות היסטוריות וביניהן חיוב לימודי ליבה לתלמידים, ביטול חוק נהרי ועוד. שר החינוך הוסמך להגיש חוק ליבה מקיף תוך שישה חודשים. ההסכם עם יו"ר ש"ס אינו פוגע בתוכנית להפעלת לימודי ליבה בכלל מערכת החינוך". במסגרת חוק נהרי המדינה מממנת מוסדות חינוך מוכרים אבל לא רשמיים כמו רשת "מעיין החינוך התורני" של ש"ס.
ביש עתיד הסבירו כי מדובר "בפעם הראשונה מאז קום המדינה שבה החרדים מוכנים לקבל את מרות משרד החינוך ולהיות כפופים לכל חוזר ולכל הנחיה. הם התנגדו במשך כל השנים, וכעת זה מהלך היסטורי". שר האוצר לפיד התייחס בדף הפייסבוק שלו לדברים וכתב כי "אריה דרעי עשה עלינו סיבוב מסביב לעולם ומכר לתקשורת שנכנענו לו והחלטנו לבטל את הקיצוץ". הוא הוסיף כי "סיכמנו שנדחה בחצי שנה את ביטול התקנה עד להקמת הרשת החדשה".
לדברי לפיד, "לא רק שזה שקר גלוי, הוא גם מנע את האפשרות שננסה אי פעם לשתף איתו פעולה. הרי התקנה שמאפשרת תקצוב מלא ל'אל המעיין' רק נדחתה בחצי שנה ואל תטעו, היא תבוטל".
את המגעים בין התנועות ניהלו דרעי ופירון. כוונת האוצר הייתה להשוות את היקף המימון שמעניקה המדינה למוסדות חינוך חרדיים להיקף המימון המקובל עבור מוסדות חינוך פרטיים (בתי ספר דמוקרטיים, חינוך אנתרופוסופי). כיום מקבלים מוסדות חרדיים מימון מהממשלה בהיקף של 100% בעוד שאר המוסדות מקבלים מימון בהיקף של 75%.
במסגרת המשא ומתן בין שר החינוך לדרעי, טען דרעי כי אין זה צודק לצמצם את היקף המימון של מוסדות חרדיים שכן לציבור החרדי אין חלופה לחינוך עצמאי, בניגוד לציבור החילוני והדתי-לאומי. על כן הוחלט לדחות את יישום ההחלטה בשנה ובמהלך השנה לייסד מערכת חינוך ממלכתית חרדית שתהווה חלופה לחינוך העצמאי. לאחר שנה סוכם כי התקצוב של מערכות החינוך של שס ויהדות התורה יירד ל-75%.
בחינוך הממלכתי פועלים כיום שלושה זרמים: ממלכתי, ממלכתי דתי ומוכר שאינו רשמי. מאז קום המדינה, החינוך החרדי נחשב לעצמאי, ומ-1995 רשת "מעיין החינוך התורני" היא מוסד מוכר שאינו רשמי, אך מתוקצבת באופן מלא על ידי המדינה ועל כן מחויבת בלימודי ליבה, אך בפועל לא נהגה כך.
התוכנית החדשה אמורה להפוך את החינוך החרדי לחלק מזרם ממלכתי-חרדי. "המשמעות היא שאותם בתי ספר יהיו מחויבים ללמד ליבה, מחויבים לחוזרי מנכ"ל משרד החינוך, לתוכניות של המשרד, ולמעשה יפעלו כמו בית ספר ממלכתי וממלכתי-דתי. כמובן שייערכו התאמות לאותם מוסדות", הסביר גורם במערכת החינוך והוסיף: "חקיקה שכזו תהיה מהלך היסטורי". לפי שעה, לא ברור כיצד יתבצע הפיקוח על בתי הספר החרדיים.
לימודי ליבה - תנאי סף לקבלת תקציב
המהלך מתבצע בעיצומו של הדיון על תקציב המדינה אשר אמור להיות מוכרע עוד החודש, ולכל המאוחר עד ל-30 ביולי. עד כה הודיע משרד האוצר על כוונתו להחיל שורת קיצוצים במשק, ובמקביל להעלות מסים כדי לצמצם את הגירעון.
כבר עם היבחרו הודיע השר לפיד כי ייאבק כדי שלימודי הליבה יוכנסו לתוכניות הלימודים של המוסדות החרדיים. בהמשך נקבע בטיוטת חוק ההסדרים כי יושת קיצוץ על מוסדות חינוך שאינם רשמיים אשר לא מלמדים את לימוּדי הליבה. רק מוסדות חרדיים שמלמדים 55% לפחות מלימוּדי הליבה יסובסדו על ידי המדינה. התגובות הנזעמות מצד החרדים לא איחרו לבוא. בעיתונים החרדיים התריעו מפני "ממשלת שנאה והדרת חרדים". מעל בימת הכנסת הם תקפו את הגזרות הכלכליות שמתכננים אנשי האוצר. קצפם יצא במיוחד נוכח נאומו של לפיד בכנסת שבו הכריז בפני החרדים: "לא נקבל מכם יותר הוראות".
מתקוטטים בכנסת
בדיון בהצעות אי-אמון בכנסת התריע מוקדם יותר אתמול ח"כ דרעי מפני החלטות הממשלה אשר "במחי יד תוסיף 50 אלף ילדים למעגל העוני, ותדרדר אליו לעומק עוד כ-800 אלף ילדים. האם מישהו מחברי הממשלה שעבורו העלאת המע"מ באחוז אינו משמעותי, אבל במשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים אך מרוויחים שכר מינימום, ו'לצערם' יש ארבעה ילדים, עם זה הם צריכים להתמודד עכשיו? אם לקנות גבינה 3% או 5%? מישהו מבין את הלבטים הללו?"
תחת הקיצוץ בקצבאות הילדים הוא הציע למסות אותן, וערך חישוב לפיו הכסף יזרום חזרה לציבור בדרך זו באופן ראוי יותר. "אני, אריה דרעי, שמרוויח משכורת מכובדת מכנסת ישראל ויש לי שלושה ילדים מתחת לגיל 18, מקבל קצבת ילדים. למה אני ריבונו של עולם לא משלם על זה 50% מס? למה שאני ואותו זוג עם שכר מינימום נקבל אותו דבר?"
סגן שר האוצר מיקי לוי הסביר כי באוצר נמנעו מפגיעה בקצבאות קשישים ונכים, ואמר: "לקחו מכל מקום לפני שלקחו ממעמד הביניים". הוא טען כי אם לא היו ניצבים לפתחה של המדינה איומים ביטחוניים, התקציב היה נראה אחרת. נוכח הנתונים שמאחורי הגירעון אמר כי הוא "מתעורר עם זיעה קרה" משנתו, והוסיף: "יש מקום לדאגה". הוא הבטיח לתת פתרון למצוקת הדיור, אך הבהיר: "לא הבטחנו שתוך חודשיים מכניסת שר האוצר לתפקידו יהיה נס. הגירעון הגדול שידענו מעולם ייעלם בדרך נס? כל תחלואי המשק הישראלי ייפתרו במחי יד?"
פשרה בביטחון, ברשויות המקומיות ובקופות החולים
הקיצוץ שלא יושת על רשת החינוך התורני מתווסף להחלטה לוותר על קיצוץ של מיליארד שקלים בתקציב הביטחון. תחת ההכרזות על קיצוץ של 4 מיליארד שקלים מתקציב המשרד, הוחלט בסופו של דבר לגרוע ממנו רק 3 מיליארד.
שר הביטחון משה יעלון אמר: "אנשי הקבע ואזרחים עובדי צה"ל הם הנדבך המרכזי שמפעיל את צה"ל ומערכת הביטחון, ולא אסכים לפגיעה בשמם הטוב. הם עובדים שעות על גבי שעות, לעיתים מזומנות תוך הקרבת חיי המשפחה שלהם, למען ביטחונה של מדינת ישראל, ועלינו להוקיר להם תודה על כך, שתתבטא גם בתנאיהם".
שלשום הודיעו גם ראשי השלטון המקומי כי הגיעו לסיכום עם האוצר בנוגע למיתון הפגיעה בתקציב הרשויות המקומיות. בעקבות ההסכם, הסירו ראשי הרשויות את איום השביתה הכללית. לטענת ראשי הרשויות, ההסדר עם האוצר כולל ביטול של קיצוץ שתוכנן בהיקף של כ-500 מיליון שקל במענקי האיזון לרשויות החלשות.
תחת זאת נקבע כי 57 הרשויות החזקות, שבהן חיים כמחצית מתושבי המדינה, יעבירו סכום של 450 מיליון שקל לממשלה בשנת 2014, סכום שימומן דרך העלאה של הארנונה לתושבים בשיעור של כ-15 שקלים בחודש. כמו כן, נקבע כי התוכניות לצמצם את מספר תאגידי המים ולשנות את אופן חלוקת הסיוע במימון שירותי החינוך, כך שרשויות חלשות יזכו ליותר סיוע על חשבון רשויות חזקות, יצאו מחוק ההסדרים ויעברו למסלול של משא ומתן בין האוצר לראשי השלטון המקומי.
במוצאי שבת הודיע שר האוצר כי החליט לבטל את הקיצוץ בתקציבי קופות החולים, שהיה אמור להביא להגדלת שיעור ההשתתפות של האזרחים דרך תשלומי הביטוח החודשיים.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
