תמות נפשו עם חמינאי. אחמדינג'אד בקרב חייו
לנשיא איראן שבועות ספורים בתפקיד עד הבחירות והוא מסיים אותו עם יותר אויבים מבית מאשר מבחוץ וכשחרב מעצר תלויה מעל ראשו, אלא שהוא לא מתכוון לשמש על תקן צופה בלבד ומסייע לבן טיפוחיו להיבחר לנשיא. וחמינאי? הוא ודאי מצטער שהפצצה המתקתקת שתכנן נגד המערב מתפוצצת בידיים שלו
חדשות נוספות בעמוד הפייסבוק של ynet
עוד חדשות בעולם :
הפעם יצליח? ניגריה שוב נלחמת בטרור האיסלאמי
דרוש: כפתור חדש לאתחול יחסי ארה"ב-רוסיה
איראן תלתה למוות שני "מרגלים" למוסד ול-CIA
הכלב אכל את הנעליים. מדריך למבריזן מהעבודה
התרחיש שאחמדינג’אד יסיים את תקופת כהונתו במעצר בית איננו לקוח מסרט מדע בדיוני. אם אחמדינג'אד ימשיך לאיים על יריביו בתוך המשטר, יש סיכוי רב שעם סיום כהונתו הוא ימצא את עצמו במעצר בית. עד לאחרונה הרשה לעצמו אחמדינג'אד להתנהג כמתאגרף חסר מעצורים שתמיד ידע כי בקרבות נגד יריביו יחפה עליו המנהיג העליון. היות שחמינאי הוא הסמכות העליונה ביותר ברפובליקה האיסלאמית, יריביו של אחמדינג'אד ידעו שאין ביכולתם לעשות הרבה בנידון. ימים אלה תמו.
שמו של אחמדינג'אד נקשר באחרונה במספר פרשיות הדלפה באיראן. לפני חודשיים הוא הראה לאויביו במדינה שהוא לא מפחד לגלות את סודותיהם, אם ירגיש מאוים מהם. הנשיא הציג בפני כל הפרלמנט האיראני סרטון וידאו ממצלמה נסתרת שבו מתועד אחיו של יו"ר הפרלמנט, עלי לריג'אני, מבקש שוחד מאחד מקרוביו של אחמדינג'אד. האירוע שקדם לסצנה הזאת, שכמותה עוד לא ידעה הרפובליקה האיסלאמית, הייתה הצבעה שביקש לקיים לריג'אני נגד שר המקורב לאחמדינג'אד. האחרון איים על לריג'אני שאם הצבעה זאת אכן תתקיים הוא יציג את הקלטת בפני כול בשידור חי. לריג'אני לא נכנע לדרישות הנשיא ואחמדינג'אד שידר את הסרטון המפליל בפומבי - מאורע חסר תקדים בהיסטוריה של משטר האייתוללות באיראן, שעורר הדים רבים במדינה.
הקרב על המודיעין
מאז העימות האחרון בין אחמדינג'אד לבין לריג'אני מצא את עצמו חמינאי מנסה להרגיע את שני הצדדים ולשים קץ להטחת המהלומות ההדדית הזאת בפומבי.
החשש של חמינאי היה כי בידיו של אחמדינג'אד יש עוד הרבה סודות וחומרי מודיעין על אנשי המשטר ושהוא ידליף אותם.
חמינאי כבר השכיל להבין כי אחמדינג'אד רוצה לשים את ידו והשפעתו על משרד המודיעין האיראני. ב-17 באפריל 2011 רצה אחמדינג'אד למנות את אחד מקרוביו לתפקיד סגן השר לענייני מודיעין. השר לענייני מודיעין התנגד לניסיון זה מחשש שסגן השר ישמש חפרפרת שתעבוד עבור אחמדינג'אד. כששר המודיעין לא קיבל את המינוי של אחמדינג'אד, האחרון פיטר אותו. המנהיג העליון יצא נגד החלטת אחמדינג'אד וזה פתח בשביתה שלא הייתה מביישת את ועדי העובדים במדינת ישראל וארכה כ-11 יום בבית אביו בשכונת נרמק בטהרן. חמינאי לא נכנע לדרישות אחמדינג'אד ולא אפשר את מינוי סגן השר וזאת כי ידע שלאחמדינג'אד יש אינטרסים רבים בכל הקשור למשרד המודיעין של המשטר האיראני.
הכלכלה במוקד: גם באיראן שואלים איפה הכסף
יש להדגיש כי שר המודיעין ממונה בדרך כלל על ידי המנהיג העליון וזאת בעוד שלפי החוקה האיראנית הנשיא הוא זה שממנה את השר לענייני מודיעין והדבר חייב להיות באישור הפרלמנט. במציאות, הדברים שונים והמשמעות היא שמי שקורא תיגר על מעמדו של השר לענייני מודיעין כאילו ערער על מעמדו של המנהיג העליון.
ניתן לומר שבימים אלו אחמדינג'אד הוא זה שמסכן את יציבות המשטר האיראני אפילו יותר ממדינת ישראל, והנזק שהוא גרם למשטר בטהרן במשך כל תקופת כהונתו היה כבד מנשוא במגוון תחומים: בתחום הכלכלי - אחמדינג'אד הביא לעלייה באינפלציה ובשיעור האבטלה והביא לבידוד איראן במערכת הכלכלית הבינלאומית לצד שחיתות גואה שאיראן לא ידעה מימיה. בתחום הפוליטי - אחמדינג'אד יצר מחלוקות פוליטיות עם אנשי ימין, שמאל ומרכז, פוליטיקאים ואנשי משמרות המהפכה. בתחום הדיפלומטי - גם כאן אחמדינג'אד לא הבריק ביכולותיו, עד כדי כך שלידו אביגדור ליברמן נתפש כמו הנרי קיסינג'ר. בתחום התרבותי - התבטאויותיו של אחמדינג'אד בנושא הכחשת השואה נתפשות כיום כאחת הטעויות הגדולות שלו.
הדלפות חסרות תקדים
התבטאויות אלה רק פגעו עוד יותר בתדמיתה של איראן בעולם ואפילו השיגו את ההפך והביאו ליצירת עניין רב יותר בשואה בקרב אזרחי העולם. חמינאי רצה להשתמש באחמדינג'אד כפצצה מתקתקת נגד המערב, אך במציאות קרה ההיפך והפצצה התפוצצה בידיו של המנהיג העליון. הדלפות הן דבר חסר תקדים במשטר האיראני ואחמדינג'אד כבר אותת לאויביו כי לא יהסס להשתמש בכלי זה נגדם. על כן, החשש הוא שבזמן הקרוב עד תחילת הבחירות באיראן יכול אחמדינג'אד להוות סכנה ממשית למשטר בהקשר הזה יותר ממדינת ישראל וארצות הברית.
אחמדינג’אד מגיע במקור מרחובות נרמק, שכונה של בני מעמד הביניים בעיר טהרן. בילדותו הרבה לשחק כדורגל ורבים מעידים עליו שהיה ילד תחרותי בעל ביטחון עצמי גבוה ומוטיבציה גבוהה, שאינו חושש להגן על עצמו ולחתור ולהשיג את מטרותיו. מבחינת אחמדינג'אד, המטרה מקדשת את האמצעים. לפיכך ניתן להסיק כי בדומה לתקופת ילדותו, אם אחמדינג'אד ימשיך להרגיש מאוים בהווה, הוא לא ירצה לסיים את תקופת כהונתו השנייה כנשיא כשידו על התחתונה.
לאחמדינג'אד נותרו שישה שבועות בתפקיד הרם ביותר שהוא כיהן בו עד כה וככל הנראה שיכהן בו גם בעתיד. לא חסרים לו אויבים בתוך המשטר כשבמהלך שנות כהונתו כנשיא הוא יצר לעצמו באופן פרדוקסלי יותר אויבים מבית מאשר מבחוץ. אחמדינג'אד גם מכיר את הדפוס החוזר ונשנה ברפובליקה האיסלאמית שנשיאים בתום תקופת הקדנציה השנייה שלהם זוכים לחצי ביקורת רבים מאויביהם הפוליטיים, מה גם שהלה לא צבר תומכים שישמרו על גבו.
כשם ששיערו של שמשון הגיבור היה מקור כוחו מול אויביו, כך המודיעין והמידע שצבר אחמדינג'אד במשך שנות כהונתו משמשים לו ככוח הרתעה מול אויביו. הופעתו האחרונה בפרלמנט מול לריג'אני מחזקת את התפיסה הזאת.
ככל הנראה, אחמדינג'אד רגע לפני הקדנציה השנייה שלו לא מתכוון לשמש כצופה מן הצד. לקראת הבחירות הקרבות באיראן, הוא טיפח ותמך במועמדתו לנשיאות של מקורבו ויד ימינו, אספנדיאר רחים משאאי, וזאת כדי להמשיך ולשרש את נוכחותו בזירה הפוליטית באיראן גם עם סיום תפקידו.
מבקרי הממשלה באיראן הזהירו לא פעם כי לא יהיה זה תרחיש נדיר שאחמדינג'אד ידאג לערער את הליך קיום הבחירות אם מקורבו לא יתקבל למועמדות. ובתוך כך, משרד המנהיג העליון באיראן הוציא הודעה לעיתונות ובה נאמר כי "רבים בימים אלה מעוניינים להביא לדחיית מועד קיום הבחירות באיראן ואף לדאוג ולהוריד את נוכחות-השתתפותו של הציבור האיראני בבחירות.
אבל עד היום אף אחד לא הצליח ובעזרת השם גם לא יצליחו", אמר חמינאי בהודעה לאחמדינג'אד ואנשיו.
.
אם כך הדבר, מדוע חמינאי ממשיך לסבול את מעלליו של הנשיא הסורר? יוני הקרוב הוא חודש דרמטי ורגיש מאוד למנהיג העליון. ב-14 בחודש זה ייערכו הבחירות באיראן וחמינאי לא ירצה לערער את היציבות לפני הבחירות. באיראן יש מספיק רעידות אדמה בזמן האחרון ועל כן הוא לא זקוק גם לרעידת אדמה פוליטית. זוהי הסיבה שחמינאי מאפשר לאחמדינג'אד להמשיך בהתנהלותו חסרת הגבולות ולהמשיך לאיים לכל עבר. לא יהיה זה מפתיע אם יום אחרי עזיבת בית הנשיא באיראן קרוב מאוד לוודאי שאחמדינג'אד ימצא את עצמו שכן של יריבו הפוליטי מיר חוסיין מוסווי שנמצא במעצר בית משנת 2009.
מאיר ג'בדנפר הוא מרצה לפוליטיקה עכשווית של איראן במרכז הבינתחומי הרצליה וחוקר לעניינים איראניים. המאמר נכתב בעזרתה של דנה ירקצי, עוזרת מחקר
לפנייה לכתב/ת 
