אמריקני בידייש: מייקל שייבון חוגג 50
הסיפור הראשון שלו התפרסם במקרה, את התרבות היהודית הוא הפך למדע בדיוני ולמרות שהפך לסלב ספרותי ברגע - סירב להפוך את עצמו למותג. מזל טוב לסופר מייקל שייבון
הוא הפך לסלבריטי כמעט בן-לילה, גנז רומן של 1500 עמודים, סירב להצעה של מגזין People להיכלל ברשימת 50 האנשים היפים בעולם, כתב בשלל סגנונות וז'אנרים, וזכה בפרס פוליצר על ספר שמחבר בין מלחמת העולם השנייה לקומיקס. אתמול (ו') הוא חגג יום הולדת חמישים: קבלו את אחד הסופרים האהובים בעולם - מייקל שייבון.
- רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו, ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
כמו סופרים רבים, שייבון ציין כי המשיכה לכתיבה נבטה בו כבר כשהיה ילד. לאחר שקיבל ציון מצוין על סיפור שכתב, הוא ידע שזה מה שהוא רוצה לעשות בחיים. אחרי לימודי תואר ראשון הוא המשיך לתואר שני בכתיבה, והתחתן. ואז, ללא ידיעתו של שייבון, שלח הפרופסור שלימד אותו את הסיפור "מסתרי פיטסבורג" שכתב כחלק מהתזה שלו לסוכן ספרותי. הסוכן התלהב, והשיג לו מקדמה חסרת-תקדים בגובה של 155 אלף דולר. הספר ראה אור, הפך לרב-מכר, ושייבון הוכתר מיד כגילוי ספרותי מרעיש.
אך הצלחתו הספרותית לא היתה היחידה. הרומן הביא אותו למרכז התודעה של התרבות
האמריקאית וחברת Gap הציעה לו להשתתף בפרסומת. הוא סירב להצעה, כפי שגם סרב להיכלל בגיליון מיוחד של המגזין People שדירג את 50 האנשים היפים ביותר בעולם. בראיונות מאוחרים יותר הוא סיפר כי הרגיש מטופש לקבל אהדה על משהו שלא עשה בעצמו. כך או כך, האהדה לשייבון הלכה וגדלה, והפערים שנוצרו בינו לאשתו לולי גרות' - משוררת שלא זכתה להצלחה כמותו - העמיקו, ולבסוף הובילו לגירושין.
באותה תקופה עמל שייבון על כתב יד חדש, שהלך ותפח לממדים של כ-1500 עמודים. בית ההוצאה פסל את הספר, אך שייבון לא התייאש והכניס את הסיפור האוטוביוגרפי של סופר הנאבק עם כתב יד לספר הבא שפרסם, "ילדי פלא", שלמרות שנכתב על פני הרבה פחות עמודים - גם הוא זכה להצלחה גדולה.
מוסרי ולא מוסרני
שייבון נולד למשפחה יהודית מסורתית בוושינגטון הבירה, ולאחר גירושיו של הוריו, העביר את חייו בפיטסבורג ובקולמוביה שבמרילנד לסירוגין. בילדותו נחשף שייבון לתרבות האמריקנית הפופולרית, לצד גילויי גזענות וסטריאוטיפיות - אלמנטים שבאו לידי ביטוי בכתביו כסופר בוגר.
כל ספריו של שייבון הפכו לרבי מכר, היו מועמדים לפרסים חשובים והעצימו את מעמדו
כאחד הסופרים האמריקניים האהובים והמצליחים של דורו. גם בעברית זוכה שייבון להצלחה רבה. כמעט כל ספריו ראו אור בהוצאת עם עובד, והשנה יראה אור "טלגרף אווניו" שפורסם אשתקד. משה רון, מתרגם ועורך ב"הספריה לעם" של עם עובד, סבור כי סוד הצלחתו של שייבון טמון פשוט בכישרון הכתיבה שלו. "זהו סגנון עשיר ופעיל, אירוני ומדויק, קומי אבל גם מלנכולי", מבהיר רון. "הוא בעל יכולת לברוא עולמות מדומיינים, משכנעים בפרטנותם ובממשותם, כשכל זה מבטא השקפת עולם מוסרית אבל לעולם לא מטיפה או מוסרנית".
סביר להניח כי גורם משיכה נוסף בישראל ליצירותיו של שייבון הוא העיסוק המרכזי שלו בזהות היהודית ובמלחמת העולם השנייה. "שייבון הוא סופר אמריקני יהודי במובן חזק יותר מאשר למשל, פול אוסטר, אבל מובהק פחות מאשר נתן אנגלנדר", מבהיר רון. "נושאים יהודיים ודמויות יהודיות תופסים מקום ניכר בכל הרומנים שלו".
היהדות ששייבון מציג אינה רק חקר של הזהות היהודית אלא גם של המסורת היהודית, וכחלק ממנה - המסורת היידית, כמו ברומן "איגוד השוטרים היידיים", שזיכה את מחברו בפרס הוגו למדע בדיוני, ובפרסים מכובדים נוספים. אולם בספר זה שייבון אינו מניח בפנינו רומן היסטורי גרידא, אלא מתבל את הממד ההיסטורי במרכיבים מהתרבות הפופולרית, על ידי כתיבה חוצת-ז'אנרים.
"שייבון לא מנסה לחרוש קרקע בתולה אלא לעבוד בתוך איזשהו מיינסטרים שפונה לקהלים רחבים, ובעיקר לקחת תבניות ז'אנריות מוכרות, לשלב אותן עם יסודות חדשים ושונים ולעבד אותם לצורות חדשות ושונות", מבהיר רון. "'איגוד השוטרים היידים' הוא דוגמה מצוינת לכך. ביסודו זהו ספר בסוגת ההיסטוריה החלופית, שמשלב בתוכו בצורה מבריקה את הרומן הבלשי ה-hard boiled בנוסח ריימונד צ'נדלר, ומעבד את שתי התבניות האלה במסורת כתיבה יהודית בעליל - אבל שאין כמותה כמעט בעברית. וזה לא רק היידיש, זה כל הטון שמהדהד לפעמים את שלום עליכם או מנדלי מו"ס".
נותן בקומיקס
ב-1993 נישאו שייבון והסופרת איילת וולדמן, ישראלית לשעבר, והם מתגוררים כיום בברקלי עם ארבעת ילדיהם, ואף חשפו את זוגיותם בטלוויזיה האמריקנית, זאת לאחר שוולדמן הצהירה כי היא אוהבת את בעלה יותר משהיא אוהבת את ארבעת ילדיה, כנגד התכתיבים החברתיים. לאחר פרסום ספרו השני הוציא לאור קבצי סיפורים קצרים, ומבלי שידע, כתב את מה שיהפוך ליצירת המופת שלו, שהיוותה נקודת מפנה גם מבחינת סגנון הכתיבה המיוחד לו.
"ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי" ראה אור בשנת 2000 וזכה בשנה לאחר מכן בפרס פוליצר לספרות. בספר זה גולל שייבון את סיפורם של שני בני דודים יהודים, שיצרו סדרת קומיקס מצליחה בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20, בסמוך להצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. על ההשראה לספרו המצליח סיפר שייבון כי מצא קופסה שבה היו ספרי קומיקס מילדותו. הוא נזכר בסיפורים שסיפר לו אביו, יליד ברוקלין, על התרבות האמריקנית הפופולרית של אותה תקופה, וזה עורר בו את הדחף לכתוב את הספר.
רון מציין כי לשייבון חיבה גדולה לאותה תרבות אמריקנית, ואף מוסיף את התעניינותו בקוסמים ומאחזי עיניים מסוגים שונים (כמו למשל ב"אבירי הדרך"). "ככלל, ישנם שלושה נושאים שחוזרים ועולים בכל ספריו", מסביר רון, "הגורל היהודי עם השואה ברקע, זהות מינית כפולה או דו-משמעית, ויחסי בנים ואבות שאינם עונים אלה על ציפיותיהם של אלה".
לצד ספרי הפרוזה שלו, פרסם שייבון ספרי ילדים ונוער, תסריטים ומאמרי ביקורת
ושימש כעורך של קבצי סיפורים. למעשה, בקרוב יראה אור בעברית בהוצאת "עם עובד" ספר ילדים חדש פרי עטו: "הסוד המפתיע של מדהימן". גם בספר זה עוסק שייבון בגיבור על, וכהרגלו, שולח קריצה משעשעת ומפתיעה לנמענים. ספריו תורגמו ללשונות רבות וספרו "ילדי פלא" עובד לקולנוע, אך נכשל מבחינה מסחרית. הוא לקח חלק בכתיבת התסריט לסרט "ספיידרמן 2", אבל השקיע את עיקר מרצו בכתיבת ספרי הפרוזה שלו. דמותו הססגונית ולשונו החדה של שייבון, הפכו אותו לחביב התרבות האמריקנית העכשווית.
כך למשל, לאחר שספר הביכורים שלו ראה אור ופורסם בטעות שהוא הומוסקסואל, משום העיסוק בזהות מינית בספר, שייבון לא התרעם על כך ודווקא שמח שנפתח בפניו קהל אוהד ונאמן, כדבריו. אז אחרי שכתב סיפורים ריאליסטיים וגם עסק בהיסטוריה חלופית בדיונית - אפשר לומר כי בכל אלו גם יחד נשזרת ההיסטוריה האמריקנית. ואולי כיוצר, מבקש שייבון להותיר את חותמו ולומר משהו על התרבות והחברה שהוא לוקח בה חלק. מיליוני אוהדים ברחבי העולם מוכיחים שהוא בהחלט מצליח בכך.
