מביר א-סבע למצרים. פליטי 48' רוצים הביתה

בשנת 1948, סולימן מאמודי ברח ברגל עם הוריו ובני משפחה נוספים מבתיהם בכפר ביר א-סבע בדרום ישראל. הגבר בן ה-28 ומשפחתו צעדו מערבה למרחק של כמה מאות קילומטרים וחצו את חצי האי סיני בטרם התיישבו באזור שממוקם 145 קילומטרים צפונית לקהיר.

חדשות נוספות בעמוד הפייסבוק של ynet

עוד חדשות בעולם :

תמות נפשו עם חמינאי. אחמדינג'אד בקרב חייו

הפעם יצליח? ניגריה שוב נלחמת בטרור האיסלאמי

דרוש: כפתור חדש לאתחול יחסי ארה"ב-רוסיה

איראן תלתה למוות שני "מרגלים" למוסד ול-CIA

בני משפחת מאמודי לא תכננו להישאר תקופה ארוכה במחוז א-שרקיה המצרי, אך הבינו שלא יוכלו לשוב הביתה אחרי ההשתלטות הישראלית על כפרם, ששמו שונה לבאר שבע.

הילדים עוזרים למבוגרים לחפש בזבל פריטים שניתנים למחזור. ג'זירת אל-פאדל(צילום: AP)

בגלל נישואי התערובת, ילדים רבים נולדו עם מומים(צילום: AP)

גגות הבתים מורכבים מקש וענפי עץ דקל(צילום: AP)

כל בני המשפחה ישנים בלילה על הרצפה(צילום: AP)

בלי עתיד, עם חלום לשוב הביתה(צילום: AP)

(צילום: AP)

מתקשה ללכת עם מקלו בדרך העפר. מאמודי בן ה-93(צילום: AP)

מאמודי, כיום בן 93, הוא אחד מבין 3,000 פלסטינים שחיים בכפר המצרי ג'זירת אל-פאדל. את ימיו הוא מעביר בישיבה על כרית שמונחת על רצפה מחוץ לבית הבוץ שלו על שני חדריו.

מיטה רעועה ומאוורר תקרה עם קורי עכביש

דרך העפר שמובילה לבית מקשה על הקשיש הפלסטיני ללכת עם מקל ההליכה שלו. בתוך הבית הוא חי עם 13 ילדיו ו-28 נכדיו. כמו יתר שכניו, כל בני משפחתו של מאמודי ישנים על מזרנים שמפוזרים במסדרונות הבית.

שכנתו של מאמודי, חדרה מוחמד בת ה-52, חיה בבית בוץ בגודל 50 מטרים רבועים ביחד עם 19 בני משפחה. בתוך אחד מחדרי הבית יש מיטה רעועה ומעליה תלוי מאוורר תקרה שמכוסה בקורי עכביש.

הרשויות במצרים מתעלמות מתושבי הכפר(צילום: AP)

במהלך חייו חזה מאמודי בלידתם של שלושה דורות של פלסטינים מחוץ לביר א-סבע ללא גישה לחינוך חופשי וטיפול רפואי - זכויות השמורות לאזרחים מצרים. לדבריו, מצוקותיהם לא מטופלות והאזור שבו הם חיים מוזנח על ידי הרשויות.

לא מקבלים סיוע אפילו מסוכנות האו"ם לפליטים

בשעה שפלסטינים ברחבי העולם מציינים 65 שנה ל"יום הנכבה", התאריך הלועזי של הקמת מדינת ישראל שאותו הם מציינים כ"יום האסון", הפליטים בג'זירת אל-פאדל טוענים כי מצבם קשה הרבה יותר מזה של הפליטים שנמלטו לירדן, סוריה או לבנון. שלא כמו מיליוני הפליטים שחיים במחנות פליטים במדינות אלה, לסוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם (אונר"א) אין משרדים במצרים ולכן היא לא מעניקה כל סיוע לפליטים הפלסטינים במדינה.

ילדי הכפר מסתובבים בבגדים קרועים ובלי נעליים(צילום: AP)

בעקבות המצב, הפלסטינים בג'זירת אל-פאדל נאלצים לדאוג לעצמם אך אינם זכאים להחזיק במשרות ציבוריות. הרוב המכריע של המבוגרים והילדים בכפר הם אנאלפביתים שלא מסוגלים אפילו לממן את שכר הלימוד הנמוך בבית הספר הציבורי הסמוך.

עבודה תמורת גרגרי חיטה

רוב ילדי הכפר לובשים בגדים קרועים והולכים יחפים ומעבירים את הימים בסיוע למבוגרים למצוא בזבל כל מה שניתן למחזור - אחת הדרכים היחידות שלהם להרוויח למחייתם בכפר הקטן הזה. ילדים אחרים עובדים בחוות סמוכות ובמקום שכר מקבלים גרגרי חיטה, שמהם מכינות נשות הכפר לחם בידיהן.

(צילום: AP)

(צילום: AP)

(צילום: AP)