הקואליציה לבריאות הציבור נסגרה בגלל תקציב

הקואליציה לבריאות הציבור, מהעמותות הסביבתיות הבולטות בישראל, הודיעה היום (ב') שהיא נאלצת להפסיק את פעילותה עקב קשיים כלכליים ומחסור בתרומות. "אנו מפסיקים את הפעילות עקב מחסור כספי", אמרה ל-ynet מנכ"ל העמותה, רונית פיסו. "הצוות מפוטר ואנחנו סוגרים את המשרדים ואת מוקד המידע".

אולי - דו"חות של הקואליציה שפורסמו בעבר ב-ynet:

• שנתיים לחוק אוויר נקי - האוויר עדיין מזוהם
• מפרץ חיפה: המפעלים מזהמים יותר מהמכוניות
• תחקיר: איפה בישראל זיהום האוויר עלול להיות קטלני?
• דו"ח: באזור חיפה יותר ילדים חולים בגלל זיהום
  

הקואליציה היא עמותה ללא מטרות רווח, שפעלה ב-12 השנים האחרונות למען בריאות וסביבה בישראל, בדגש על מפרץ חיפה. העמותה מנתה כ-60 חברים, בהם פעילי סביבה וחברה, אנשי אקדמיה ותושבי חיפה והצפון. במשך השנים פרסמה העמותה שלל דו"חות בנושא זיהום אוויר ותחלואה, קיימה פעילויות בנושא וסייעה לארגונים מקומיים שונים להיאבק למען סביבה בריאה. 

"את הדוחות שלנו ניתן לסכם בכך שמה שאיחד אותם היה בחירת הנושאים - נושאים שהרשויות הזניחו ולא טיפלו ואנו הראינו איך כתוצאה מכך הציבור נפגע או חלה", כתב סטיב גרנט, יו"ר העמותה וממייסדיה, במכתב שפרסם היום לחברי העמותה. "כולנו שותפים לרצון להמשיך לקדם סביבה בריאה לכולנו, ואם צריך – נעשה זאת במסגרות אחרות".

מאבקים בולטים נגד פליטות מזהמים

הקואליציה הוקמה לראשונה ב-2001 על ידי ד"ר ג'ימי קריקון, מומחה למחלות צמחים ולקרקעות, וד"ר סטיב גרנט מומחה לכימיה פיזיקאלית, במטרה לחשוף את התחלואה עודפת של סרטן ומחלות נשימה במפרץ חיפה, עקב פעילות המפעלים באזור. עד אז, הפליטות של מזהמי האוויר לא היו מדווחות או מנוטרות. 

ביוני 2009, עברה העמותה זעזוע פנימי קשה עם מותו של מנהלה יזהר רשף ז"ל ממחלת הסרטן. "רשף היה איש חזון שהעצים את הקהילה ושאף לפתור את הבעיות הסביבתיות ביחד עם הרשויות והתעשייה", מספרת פיסו, "אך בעודו נאבק על איכות האוויר של כולנו - חלה ונפטר".

לאורך השנים הקפידה העמותה לפרסם דו"חות לאורך השנים, שהתמקדו בקשר שבין בסביבה לבריאות. בין אלה כלולים השפעות זיהום אוויר על ילדים והעלות הכלכלית של הזיהום הסביבתי (שנת 2009), הערכת נזקים מתאונה הכרוכה בחומרים מסוכנים במפרץ חיפה (שנת 2011), השפעות זיהום סביבתי על תחלואת נשים והנזקים מכימיקלים בבית (שנת 2012) ודו"חות מעקב אחר יישום חוק אוויר נקי.

בנוסף ניהלה העמותה מאבקים בולטים נגד פליטות מזהמים ממפעלים במפרץ חיפה, וכן חברה למאבקים מקומיים במקומות שונים בארץ, בהם מאבקדיירי שכונת שפירא בדרום ת"א נגד זיהום האוויר מהתחנה המרכזית, מאבק תושבי נהריה במפגע האסבסט או מאבק תושבי ערד נגד מכרה הפוספטים המתוכנן בסמוך.

בעשור ויותר של העשייה שלנו, התמזל מזלנו להימנות על גל הסביבתי", ציין גרנט במכתב לפעילים. "אל גור הפך את ההתחממות הגלובלית והסביבה לנושאים רווחים, מוכרים ופוליטיים... ההשפעה של דבריו הגיעה גם אלינו לישראל - למשל התביעה של צוללני הקישון על נזק בריאותי חלחלה לציבור הרחב, שהחל לשאול את עצמו שאלות לגבי הקשר בין סביבה ובריאות ובין תעסוקה לבריאות".  

סיכוי קלוש לפתיחה מחדש

פיסו מספרת כי מזה כחצי שנה שהם מרגישים האטה בגיוס הכספים לעמותה, שנתמכה על ידי תרומות בלבד, רובן המכריע מחו"ל. עם זאת היא מדגישה, כי "הגיע הזמן שהציבור יפנה לעמותות לא רק כשיש לו בעיה - אלא גם יפנה יד לעזרה. כך למשל, טיפלנו בכ-200-150 פניות בשנה, שחלקן דרשו מחקרים של ממש. אבל כשניסינו לפנות לכ-90 ממי שקיבלו מאיתנו שירות בבקשה שיעזרו בתרומות - רק אדם אחד נתן תרומה".

צוות העובדות בעמותה, שמונה כ-5 נשים כולל פיסו, פוטר בתחילת החודש. צוות זה כלל גם מהנדסת סביבה, שתי מומחיות לאפידמיולוגיה סביבתית ומנהלת אתר. "אנחנו לא יודעות לאן מועדות פנינו", אומרת פיסו. "אני מקווה שכל אחת תצליח להגיע למקום טוב ולקדם את בריאות הסביבה, אם באקדמיה ואם בממשלה".

אז מה בהמשך? פיסו מקווה כי יצליחו לפתוח מחדש את העמותה, אך מציינת כי הסיכוי לכך קלוש. "כרגע זה לא באופק", היא אומרת. "תרומות קטנות יחממו את הלב אך לא יאפשרו לנו לחזור לפעילות. אנחנו צריכים תקציב של 40-30 אלף שקל בחודש. כרגע אנו מנסים לבחון פתרונות שונים על מנת להמשיך ולפעול למען בריאות הסביבה".

במכתבו מסכם גרנט, כי "אנו מקווים שבשנים הקרובות החיבור בין הבריאות לבין הסביבה יהיה ברור ומיידי לכל - קובעי מדיניות, מתקציבי מדיניות, אנשי ציבור, פעילים סביבתיים, וכמובן - הציבור הרחב. לדעתנו, אין עוד נושא כה חשוב לנו, לילדנו ולציבור בכללותו".