מכשירי שמיעה: מה העלות ואיך לקבל מהקופה

סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2012 מצא כי 14% מהאוכלוסייה - מגיל 20 ומעלה - מתקשים בשמיעה במידה כלשהי. ביניהם נכללים גם אלה המתקשים בשמיעה בזמן שהם מרכיבים מכשיר שמיעה. החלוקה לנשים וגברים היא 15% מהגברים ו-13% מהנשים לוקים בשמיעתם.

עוד עולה מהסקר כי לקות השמיעה עולה עם הגיל - 5% מבני 20-44, 16% מבני 45-64, 31% מבני 65-74 ויותר ממחצית (55%) מבני 75 ומעלה מתקשים בשמיעה במידה כלשהי. 19% מבני 75 ומעלה מתקשים קושי רב בשמיעה או אינם שומעים בכלל.

• רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו, ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
  

הסובלים מלקות שמיעה זכאים לרכוש מכשיר שמיעה ולקבל החזר כספי משתנה מקופת החולים במסגרת סל הבריאות הממלכתי. מכשירי השמיעה למבוטחים מעל גיל 18 היו בסל הבריאות הממלכתי מאז ומתמיד, כשהשתתפות קופות החולים נעה בסך של 700-900 שקלים במסגרת הסל הבסיסי ו-3,000-4,000 שקלים בשב"ן (מושלם).

בינואר 2011 הורחבה הזכאות למכשירי השמיעה בסל הבריאות לבני 65 ומעלה, כך שהשתתפות הקופות עלתה לסך של 3,246 שקלים לאוזן (לעומת 900 שקלים לאוזן כפי שהיה נהוג עד אז), כשהזכאות למכשיר שמיעה, כולל החלפת מכשיר קודם, הינה אחת לשלוש שנים. במקביל, הקטינו קופות החולים את ההשתתפות הנוספת לבעלי הביטוחים המשלימים (במסגרת השב"ן) לסך של 1,000-2,000 שקלים (בהתאם לקופה).

בעקבות הרחבת הזכאות נוצר מצב במסגרתו מבוטחי הקופות יכולים לקבל מכשיר שמיעה בדגמים מסוימים, ללא כל השתתפות עצמית מצדם. עובדה זו, לצד מסעות פרסום אינטנסיביים של יבואנים ומפיצים של מכשירי שמיעה, הביאו לגידול אדיר בביקוש למכשירי שמיעה בקרב הציבור שהבין שבאפשרותו לקבל מכשיר שמיעה כמעט ללא תשלום. כתוצאה מכך, חלה עלייה משמעותית בהוצאות קופות החולים להשתתפות במכשירי השמיעה, מעל ומעבר לעומת תוספת התקציב שקיבלו בהגדלת הסל לצורך כך.

תוספות תקציב לטובת החולים הזקוקים למכשירי שמיעה(צילום: shutterstock)

עוד כתבות בערוץ הבריאות:

• מחקר: שמיעה באוזניות עלולה לגרום לחירשות
• כך תזהו: מדריך לבעיות שמיעה אצל ילדים
• קול של ילד בגוף של גבר - יש טיפול שמסייע
  

מערימים קשיים על החולים

בשל העלייה הגדולה בביקוש פרסם משרד הבריאות חוזר להסדרת תהליך התאמה ורכישת מכשירי השמיעה, הכולל חמישה שלבים של בדיקת רופא אף-אוזן-גרון (א.א.ג) , ביצוע בדיקת שמיעה, חזרה לרופא א.א.ג וכן הלאה. הנוהל מחייב את הקופות לוודא שהתהליך יסתיים, לכל היותר, תוך חודשיים (60 יום) מתחילתו. כלומר, מהביקור הראשון אצל רופא א.א.ג.

החוזר אף ממליץ לקופות כיצד לפעול לקביעת סוג המכשיר הנדרש לכל מטופל, וכפועל יוצא בחרו קופות החולים בהתקשרות עם מספר ספקים בתחום, כשבחירת הספקים נעשתה במסגרת מכרז. 

יוצא מכך שנוהל משרד הבריאות מפריד בין שלב בדיקת השמיעה - שנעשה על ידי מכוני בדיקת שמיעה בקופות החולים או בבתי החולים - ובין שלב התאמת ורכישת מכשיר השמיעה שמתבצעות אצל ספקי המכשירים.

בעוד שבעבר שני הליכים אלו היו שלב אחד משולב שבוצע רק אצל ספקי המכשירים, כיום, בדיקת שמיעה אפשרית רק בקרב מכוני השמיעה, כשבארץ קיימים אך ורק 15 מכוני שמיעה. כתוצאה מכך, תושבי הפריפריה נאצלים לנסוע למרחקים ארוכים לצורך ביצוע הבדיקה. באשר לרכישת מכשירי שמיעה, קופות החולים התקשרו במכרז עם ספקי מכשירי שמיעה, וכך צמצמו באופן משמעותי את מספר הספקים אליהם הן מפנות כיום את המבוטחים לרכישת מכשירי השמיעה דרך הקופה. 

חשוב לציין כי באמצעות המכרז הצליחו קופות החולים להוריד בצורה משמעותית את מחירי המכשירים - דבר החוסך בעלויות ההשתתפות העצמית ברכישת המכשיר למבוטחים. עם זאת, בשל העובדה כי כל קופה בחרה במספר מצומצם של ספקים, ולחלקם מספר מועט של סניפים ברחבי הארץ, לרבות פריסה גיאוגרפית מוגבלת ביותר בפריפריה, נוצר שוב מצב המקשה על מבוטחים מבוגרים שאינם ניידים לקבל מכשיר מתאים.

בעיה נוספת הנובעת מההחלטה להפריד בין הגורם המבצע את בדיקת השמיעה לבין אלו המתאימים את מכשיר השמיעה, דרכם רוכשים את המכשיר בפועל, היא בעיה של תורים. בשל העובדה כי ישנם רק 15 מכוני שמיעה ברחבי הארץ, נוצר בקרב המכונים תור המתנה ארוך שעשוי להימשך בין מספר שבועות ועד מספר חודשים.

בנוסף, חוזר משרד הבריאות הקובע כי קלינאית התקשורת היא זו שתמליץ לאיזה מכשיר זקוק המבוטח - מקבוצה בסיסית, ביניים או יקרה, אך המלצתה אינה מחייבת את המבוטח. כיום, קופת חולים כללית מחייבת את מבוטחיה ברכישת מכשיר שמיעה בהתאם להמלצת קלינאי התקשורת. באופן זה מבוטחי כללית אינם יכולים לבחור מכשיר שמיעה מקטגוריה שלא הומלצה להם. במקביל, הכללית אינה מיידעת את מבוטחיה כי באפשרותם להגיש ערעור על החלטתה של הקלינאית ולבקש לבחור מכשיר מקטגוריה אחרת.

לאחרונה אף הפליאה הקופה כשפעלה למשך תקופה בניגוד להנחיות משרד הבריאות וחייבה את המבוטחים המעוניינים במכשיר מקטגוריה גבוהה יותר לחתום על טופס לפיו הם מוותרים על ההחזר המלא שמגיע להם במסגרת סל הבריאות, ומקבלים רק החזר חלקי.

גם בתהליך הקיים בקופת חולים מאוחדת המבוטחים אינם מיודעים באשר לאפשרותם לשדרג את מכשיר השמיעה

למכשיר מקבוצה מתקדמת יותר, גם אם הדבר אינו עומד בקנה אחד עם המלצת הקלינאי.

באופן כללי מחוייבות הקופות לפרסם את כל המידע על מכשירי השמיעה באתרי האינטרנט שלהן, אך מבדיקה עולה כי מכבי היא היחידה שעושה זאת כנדרש, בעוד ביתר הקופות מופיע מידע חלקי או לא עדכני.

שמוליק בן יעקב הוא יו"ר האגודה לזכויות החולה. ורדית דנציגר היא מנכ"לית עמותת בקול