עובר ולא שב: הפקידה לחסכון, לאומי לא פדה
לקוחה של בנק לאומי הופתעה לגלות שהבנק מסרב לשחרר כסף שהפקידה לחסכון עבור נכדה - ותבעה. מה פסק בית המשפט?
בתביעה שהוגשה לביהמ"ש לתביעות קטנות בנתניה, טענה כי נהגה להפקיד בעבר כספים בבנק על שמה ועל שם נכדיה. בהתאם להסכמים עם הבנק, תמורת החסכונות הועברה לחשבונה, והיא זו שהחליטה לגבי העברתה במתנה לנכדיה. לדברי הלקוחה, היא נדהמה לגלות כי לא כך פעל הבנק במקרה זה, וכי הוא מעכב את העברת הכספים - בניגוד לכל דין ולהסכמות הצדדים בכתב ובמשתמע מהתנהלותם בעבר. הבנק אף דחה את הצעתה להעביר את הכספים לחשבון בנה, אבי הקטין.
הבנק נימק את סירובו לאשר את המשיכה, בטענה שהיא אינה משקפת את טובת הקטין. לטענתו הציע ללקוחה להעביר את היתרה לחשבונם המשותף של הורי הקטין, אלא שאז התברר כי קיים סכסוך בין ההורים, וכי אם הקטין מתנגדת נחרצות שהלקוחה תמשוך את הכספים מהחסכון.
רשאית להתחרט על המתנה
הרשמת הבכירה מרי יפעתי, קיבלה את תביעת הלקוחה. היא קבעה כי דרישות הבנק לקבל את הסכמת אמו של הקטין ולהעביר את הכספים לחשבון המשותף של הוריו, אינה תואמת את ההסכמים בינה לבין הבנק. מאלו עולה שהלקוחה שמרה לעצמה את השליטה בכספים, וניתנה לה הזכות לפעול להוצאתם כרצונה.
הרשמת הוסיפה כי למרות שהחשבון נפתח לטובת הקטין, מכיוון שהוא טרם הגיע לגיל 18 והבעלות בכספים מעולם לא עברה לידיו, הרי שמתנה לא ניתנה לו בפועל. לכן, הלקוחה רשאית לחזור בה.
לפיכך, הרשמת חייבה את הבנק להעביר לידי התובעת את מלוא כספי החסכון - או לחילופין לשלם לה סך של 12,569 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פרעון הפיקדון. בנוסף, הבנק חויב בהוצאות משפט של 750 שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
