פשרת חוק הגיוס: סנקציות פליליות, רק עוד 4 שנים
נראה שכל צד יוכל להכריז על ניצחון אחרי ההצבעה על הסעיף שעורר את הסערה הגדולה בוועדת פרי. חוק שירות ביטחון יוחל על המשתמטים - אבל נותרה פרצה שעשויה לאפשר לשר הביטחון להתערב. תקופת המעבר עד ליישום הוארכה
הפשרה שאחרי הסערה תדחה עוד יותר את ההבטחה לגיוס לכולם: הוועדה לשוויון בנטל אישרה הבוקר (יום ד') את ההצעה להאריך את תקופת המעבר עד ליישום החוק בשנה - משלוש שנים כפי שהוצע בתחילה, לארבע שנים על פי ההסכמה בין יש עתיד לליכוד. כן אושר הסעיף בהצעת החוק אשר מטיל סנקציות פליליות על משתמטים משירות ובכללם תלמידי ישיבה. עם זאת, בניגוד לדרישה המקורית, יוסר תת-הסעיף שמפקיע משר הביטחון סמכות בנושא, מה שעשוי להקנות לו פרצה להתערבות. בהמשך אמור החוק שנחשף בשבוע שעבר ב-ynet לעבור לאישור הממשלה ואז לכנסת.
עדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
התנגדותו של שר הביטחון משה יעלון להטלת סנקציות פליליות על חרדים שישתמטו משירות עמדה ברקע הדיון. בסופו של דבר הצביעו השרים לימור לבנת, יצחק אהרונוביץ', יעלון ויעקב פרי בעד הסעיף, ואילו השר פרץ נמנע. השר אורי אריאל התנגד.
הסעיף שאושר קובע שאם לא יעמדו ביעדי הגיוס של תקופת הביניים, יחול על כל המתגייסים מלבד 1,800 תלמידי ישיבה "מתמידים", חוק שירות ביטחון ובהתאמה יחולו הסנקציות הפליליות הקבועות בחוק על המפרים אותו. בתזכיר החוק שגובש נכללה תוספת ולפיו תופקע סמכותו של שר הביטחון בעניין, אולם הפשרה קבעה שהסעיף יישאר. משמעותה שנויה במחלוקת - וביש עתיד ביטלו את חשיבותה.
בפתח ישיבת הוועדה תקף שר הבינוי והשיכון אורי אריאל (הבית היהודי) את פרי על הסעיף הנתון במחלוקת: "התנהגת בצורה לא חברית, מידרתם אותנו. דחיתם את ניסיונות ההידברות שלנו. ההצעה שלכם, משמעותה הרחקת החרדים משוק העבודה. המעשה שלכם יביא לזלזול בהסכמים שחתומים עליהם. יש מתווה משותף ואתם פשוט רומסים אותו. אני לא מבין למה החלטתם לשבור הבנות שאתם יודעים כמה עמלו עליהן".
אריאל המשיך: "היו ויכוחים והגענו להבנות כאלו. פה יש צרכים שאינם משרתים את המטרה המרכזית, אלא לצרכים אחרים. לא ראוי שבמשך היומיים האחרונים גם מידרתם אותנו. נעלמתם למרות בקשתנו להיות שותפים להבנות".
פרי השיב לאריאל: "אתה קצת מגזים", אך שר השיכון המשיך בשלו: "אתה יכול לא להסכים, אבל התעקשת להכניס את ההבנות ואתה פועל הפוך. מועך את ההסכם. אתם חושבים שאפשר להפר הסכמים קואליציוניים - זה בסדר, כל אחד יפר לשיטתו. המעשה שלכם פירושו זלזול בהסכמים שאתם חתומים עליהם".
פרי הסביר כי ההצעה להטיל סנקציות פליליות הגיעה כיוון שלא ניתן להטיל סנקציות כלכליות: "נכון שזה לא צמוד למתווה אבל זה האילוץ. חיפשנו ולא מצאנו דרך אחרת. לא רצינו להפר את המתווה".
שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון אמר בדיון: "צריכים להבין את המשמעות של שירות חובה עם סנקציות פליליות על החברה החרדית. הנוסח קשוח ויכול לפגוע בתהליך הגיוס שהתחיל בשנים האחרונות. הוועדה חייבת לעשות הכול כדי שלא יצא מסר תוקפני שיגרור הסלמה". הוא הזהיר: "סנקציות פליליות יגרמו לפצע בתולדות מדינתנו לדורות. אם נשדר תוקפנות כלפי המגזר החרדי, הכול יתפרק, גם הנח"ל החרדי". בהמשך, כאמור, אישרו חברי הוועדה את השבת זכות ההכרעה לשר הביטחון - והוא יוכל להכריע אם ליישם את הפעלת הסנקציות.
השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, ניסה לפשר בין הצדדים: "כיוון שלסנקציות הכלכליות אין העוצמה הנדרשת וסנקציות פליליות הן צעד אחד רחוק מדי, אני מציע שחוק שירות ביטחון ייכנס לתוקף אבל בשנה הראשונה יעשו עבודות שירות. מין שירות לאומי בכפייה". אריאל הזהיר שוב: "זה פוגע באופן מעשי בהשתלבות שלהם בשוק העבודה. יהיה להם רישום פלילי וחצי מהעבודות יהיו חסומות בפניהם". פרץ הציע שלמתגייסים יימחק הרישום פלילי.
אתמול הבהירו במפלגתו של שר האוצר יאיר לפיד, שאמר השבוע: "או שיהיה שוויון בנטל או שהממשלה תתפרק", כי החוק יובא להצבעה ככתבו וכלשונו. בסופו של דבר, כן הוכנסו שינויים - הרחבת תקופת הביניים והסרת סעיף הפקעת סמכות שר הביטחון להחלת הסנקציות.
נציג מפלגת התנועה, השר פרץ, טען בימים האחרונים כי החוק כולו אינו שוויוני. פרץ טען בין היתר כי החוק מחמיר עם החרדים ומקל עם בני ישיבות ההסדר, ששירותם הוארך בחודש בלבד (מ-16 ל-17 חודשי שירות).
לפנייה לכתב/ת 
