חברת התרופות גלקסו חויבה לתרום 12 מיליון ש'
החברה לא יידעה צרכני תרופות לטיפול בסוכרת על הסיכון לעיוורון, מחלות לב וקיצור תוחלת החיים. בהסדר פשרה שחתמה עם תובעים הוסכם שתתרום 12 מיליון שקל למניעת המחלה. השופטת לא חסכה ביקורת מעורכי הדין, שביקשו שכר של 2.24 מיליון שקל - וקבעה שייסתפקו ב-1.5 מיליון "בלבד"
בשנת 1999 החלו למכור בישראל את התרופה, שנועדה לטיפול בחולי סוכרת סוג 2, ונחשבה אז לתרופה פורצת דרך. אלא שבשנת 2007, פורסם תחקיר ב"ידיעות אחרונות", בו נחשף כי השימוש בתרופה גורם לעלייה משמעותית בסיכון לעיוורון, מחלות לב וקיצור תוחלת החיים.
אחד החולים שנטל את התרופה נבהל מהכתבה, והגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לאישור תביעה ייצוגית. זאת בין היתר כנגד החברה הישראלית "Glaxo Smith Kline Israel", אשר שיווקה את התרופה בישראל. אשתקד, בעיצומם של הדיונים, התרופה הוסרה מהמדפים.
בבבקשה לתביעה, שהוגשה על סכום של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל, המבקש טען כי בעלון המידע שצורף לתרופה לא צוינה אזהרה מפורשת בנוגע לסכנות שבשימוש בה. זאת למרות שלטענתו כבר משנת 2000 הן היו מוכחות וידועות. אלא שבמקום להזהיר את הציבור, החברה שיווקה את התרופה באופן אגרסיבי, שגרם להמונים לצרוך אותה תוך סיכון חייהם.
לטענתו, החברה הטעתה את הצרכנים, התרשלה כלפיהם וניצלה את מצוקתם. כמו כן, היא פגעה באוטונומיה שלהם, כיוון שנמנעה מהם האפשרות לבחור אם להשתמש בתרופה באופן מושכל.
מנגד, החברה טענה כי העלון המצורף לתרופה אושר על-ידי משרד הבריאות, ועודכן בהתאם לממצאי מחקרי המעקב שבוצעו אחר חולים שהשתמשו בה. עוד נטען כי ידוע שנטילת תרופות כרוכה בסיכונים.
לאור תגובת המבקש - לפיה למרות שנצבר ידע חדש על התרופה, העלון לצרכן לא התעדכן לפחות עד שנת 2009 - התיישבו הצדדים למשא ומתן. באוקטובר 2012 הם הגישו נוסח סופי של הסדר פשרה אליו הגיעו, וביקשו מבית המשפט לאשרו.
פעילות למען חולי הסוכרת
בהסדר החברה התחייבה להעביר תרומה של 12.1 מיליון שקל. סכום זה ישמש לצורך פעילות מאורגנת למניעת מחלת הסוכרת ולטיפול בחולים. הכסף, שיועבר לעמותת "די קיור - ריפוי סוכרת בישראל", אמור להספיק לפעילות של ארבע שנים. השאיפה היא שמשרד הבריאות ימשיך לממנה לאחר מכן.
במסגרת מתווה פעילות שהכין פרופ' איתמר רז, ראש העמותה ומבכירי חוקרי הסוכרת בישראל, הוחלט על הקמת תוכנית למניעת סוכרת, הכשרת "מחנכי סוכרת" ושיפור הטיפול במחלה. פרופ' רז יהיה אחראי על יישום התכנית, יחד עם צוות היגוי שבין חבריו נציגים ממשרד הבריאות, באי הכוח של הצדדים ומומחה בכיר נוסף בתחום הסוכרת.
בפשרה הוסכם כי המשיבה תשלם למבקש גמול של 450 אלף שקל. עורכי דינו ביקשו לקבל שכר טרחה של 1.74 מיליון שקל על הייצוג בבקשה, ו-540 אלף שקל נוספים על עבודתם כנאמנים וחברים בצוות ההיגוי. אלא שהשופטת חשבה ש-2.24 מיליון שקל הם יותר מדי.
שכר הטרחה לעוה"ד - מופרז
השופטת ענת ברון ציינה כי מדובר בהסדר ראוי, זאת בהתחשב בקשיי ההוכחה של התביעה ברמה המשפטית והעובדתית, ומנגד הודאת החברה כי אכן לא עדכנה את פרטי העלון לצרכן. הפשרה במקרה זה צודקת והוגנת, קבעה, מאחר שהשימוש בכספים נועד לסייע ולטפל בציבור חולי הסוכרת - אותם ביקש התובע לייצג במסגרת הייצוגית.
כמו כן, השופטת ברון ציינה כי ההסדר הוא תוצר של תוכניתו של פרופ' רז, "מומחה בכיר 'החי ונושם' את תחום הסוכרת בישראל ואת צורכי אוכלוסיית החולים במחלה זאת".
עם זאת, היא מצאה לנכון לבקר את סעיף השכר של עורכי הדין - 2.24 מיליון שקל, וקבעה שהינו מופרז ולא מוצדק. בהתחשב בהיקף ההשקעה של עורכי הדין בתיק, ביחס בין סכום ההטבה לסכומים המופרזים שביקשו במסגרת הבקשה והתועלת הציבורית שהשיגו, השופטת הורידה את שכרם ל-1.5 מיליון שקל "בלבד": מיליון שקל עבור הייצוג, ו-500 אלף בגין עבודתם כנאמנים וחברי צוות ההיגוי. הגמול למבקש אושר כמבוקש, ויעמוד על 450 אלף שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
