הבאבא גנוב - העליון פסק במשפט הסופרמרקטים
הזכויות לשם "סופר באבא" נמצאות בידי חברת מעדני הצפון, כך פסק ביהמ"ש העליון בתביעה כנגד חברת סופר זול בן גוריון - וחייב אותה להפסיק להשתמש בשם
המערערת טענה שמאז שנות ה-60 היא בעלת הזכויות בשם "באבא" וצברה בו מוניטין. לטענתה, הפעילה בית עסק ברחוב ישעיהו בתל-אביב בשם "באבא", שפעל תחילה כמסעדה ובהמשך כבית קפה ומעדניה, ומזה מספר שנים מתנהל בו סופרמרקט הנודע בכינויו "סופר באבא". בשנת 2009 נרשם על שם המערערת סימן המסחר "סופר באבא - Super Baba".
המערערת טענה שהמשיבים הקימו בבניין הצמוד לנכס סופרמרקט בשם "סופר באבא", ואף קראו לארבעה סופרמרקטים נוספים בצפון הישן של תל-אביב בשם "סופר באבא". בכך לטענתה הפרו את סימן המסחר שלה ועוולו כלפיה בגניבת עין.
המשיבים מצדם טענו שאין כל קשר בין המערערת לבין המוניטין בשם "סופר באבא" בכל הנוגע לסופרמרקטים, וכן כי לא ניתן בכלל לרשום את השם "סופר באבא" כסימן מסחר - שכן נעשה בו שימוש נרחב בשפות שונות, בהן ערבית.
כמו כן טענו שיש לשם "ניחוח אוניברסאלי", בדומה למונח "באבא סאלי" - המשמש ככינוי לנזירים הינדיים ול"סבתא" בשפות הסלאביות למשל.
לא בהרי טיבט ולא בערבות הבלקן
השופטים יצחק עמית, צבי זילברטל ואליקים רובינשטיין קיבלו את הערעור. השופט עמית קבע כי המוניטין בסופרמרקט "סופר באבא" אינם שייכים למערערת, אלא לחברה אחרת ששכרה ממנה את הנכס והפעילה במקום סופרמרקט. מצד שני, נפסק שגם אם אין למערערת מוניטין אין זה אומר שהיא אינה יכולה לטעון להפרת סימן מסחר שלה.
השופט תיאר את ארבע הקטגוריות המשמשות לסיווג שמות מסחריים, בהתאם למידת ההגנה הניתנת להם - מהחלשה לחזקה ביותר: שמות גנריים - אשר אינם כשירים לרישום; שמות תיאוריים - הזוכים להגנה במקרים נדירים כאשר הם גיבשו אופי מבחין ומשמעות משנית; שמות מרמזים - הזוכים להגנה מוגברת; ושמות שרירותיים - הזוכים להגנה הרחבה ביותר.
נפסק שגם אם משתמשים בעברית במילה "באבא" לצורך כינויים כגון "באבא סאלי", אין זה אומר שהמילה אינה ראויה להגנה כסימן מסחר בקשר לעסק כגון סופרמרקט. לכן אין מניעה לרישום סימן מסחרי בנוסח "סופר באבא", "רהיטי באבא", "מוסך באבא", "פיצוחי באבא" ועוד.
באשר לטענה כי המילה באבא היא אוניברסאלית, השופט הוסיף שגם אם היה מוכח קשר בינה בשפה ההינדית וחלק מן השפות הסלאביות לבין עסקי הסופרמרקטים, לא היה בכך כדי לשנות - בהתחשב בכך שבית העסק במקרה הנוכחי ממוקם ברחוב ישעיהו בתל-אביב, ולא בהרי טיבט או בערבות חבל הבלקן. לדבריו, באותה מידה ניתן היה לטעון כי לשם "באבא" יש קונוטציה לעלי באבא ו-40 השודדים, וכמובן שהדבר לא היה משנה.
בסופו של דבר נפסק כי ניתן לרשום את השם "סופר באבא" כסימן מסחר, ונאסר על המשיבים לעשות שימוש בשם זה. כמו כן, המשיבים חויבו בשכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.
חשוב לרשום סימן מסחר
פסק הדין מדגים את החשיבות שיש ברישום סימן מסחר - ההגנה הטובה ביותר לשם עסקי או ללוגו. ניתן לראות מהפסיקה שגם במקרה שבו עסק מתקשה או אינו יכול להוכיח שיש לו מוניטין בשם העסקי שלו, הוא עדיין זכאי להגנה רחבה מאוד במקרה של הפרת זכויותיו, כל עוד רשם סימן מסחר.
- לעיון בפסק הדין
לפנייה לכתב/ת 
