חתמו הסכם פונדקאות, מדינת ישראל לא אישרה
אישה הסובלת מנכות ביקשה מאישה אחרת לשאת עבורה עובר בהליך הפריה בהודו. כששבו לישראל ביקשה להכיר באימהותה - אך בקשתה נדחתה
משנקלט ההיריון חזרו השתיים ארצה, והאישה ביקשה להכיר באמהותה על התינוק, אך נתקלה בסירוב של הרשויות. היא החליטה לתבוע בביהמ"ש לענייני משפחה בבאר-שבע. לטענתה הליכי ההפריה בוצעו בהתאם לדין ההודי, וכי היא אמו של התינוק שעתיד להיוולד. עוד ציינה את זכותה החוקתית להורות וליצירת תא משפחתי. לדבריה, פגיעה בזכויות אלה יכולה להתבצע בחוק בלבד, אלא שבישראל אין הסדר חוקי למצב דוגמת זה.
היא הוסיפה כי היא זו ש"הולידה" למעשה את התינוק, בכך שחלמה, יזמה, והיתה אחראית להיוולדו. כמו כן טענה כי בהיותה נכה, פונדקאות היא האפשרות היחידה שלה כדי להפוך לאם. משכך, סירוב ביהמ"ש להכירה כאמו של הנולד, יעמוד בסתירה לעקרונות שוויון וצדק ויהווה הפליה אסורה.
קטין אינו "מוצר העובר לסוחר"
בא כוח היועץ המשפטי, טען מנגד כי לאור העובדה שהתינוק נולד בישראל, והפונדקאית ותורם הזרע אזרחים ישראלים, יש לקבוע כי הדין החל על המקרה הוא הדין הישראלי. לפיו, כאשר מדובר בפונדקאות חו"ל של הורה יחיד, עליו להיות בעל זיקה גנטית לילוד.
הוא הוסיף כי לא ניתן להכיר במעמדה כהורה מכוח ההסכם שנחתם בינה לבין הפונדקאית, שכן קטין אינו מוצר עובר לסוחר. לסיכום ציין כי הזכות להורות מתייחסת ליכולת אדם להעמיד צאצאים גנטיים, בעוד שיצירת ילד ללא שורשים גנטיים פוגעת בזכותו לדעת את מוצאו - כחלק מזכויותיו החוקתיות לכבוד האדם.
הורות טבעית כעקרון יסוד
"אכן השינויים הסוציולוגיים והרפואיים להם אנו עדים ביובל השנים האחרונות, יחד עם האפשרויות שמזמן 'הכפר הגלובלי', הפכו את סוגיית קביעתה של ההורות לסוגיה מורכבת יותר", כתבה השופטת גאולה לוין.
לדבריה תפיסתה הבסיסית של הורות במשפט הישראלי היא של הורות טבעית. היא מוסיפה כי העובדה שהחוק אינו אוסר על הליך פונדקאות חו"ל, אינה מקנה לתובעת מעמד של הורה באופן אוטומטי, וכי תנאי הכרחי להכרה בה כאם הקטין הוא קשר גנטי עמו.
השופטת קיבלה את טענות היועמ"ש, לפיהן על המקרה חל החוק הישראלי - וזה אינו מקנה מעמד של הורה מכח הסכמה בין פרטים. לסיום השופטת חזרה על המלצות ועדת מור יוסף, לפיהן לגבי נשים אשר אין להן בן זוג, יש להתנות את הפונדקאות בכך שהאם המיועדת תהיה בעלת הביצית ממנה נולד הילד. פתרון זה לדעתה מידתי ומצדיק את מידת הפגיעה בעקרון השוויון.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד גיתית נחליאל, העוסקת בתחום המשפחה, סייעה בהכנת הכתבה
לפנייה לכתב/ת 
