רוצה לתבוע ואין לך כסף? יש מי שישלם בשבילך
חברה חדשה מציעה מימון למי שרוצה לתבוע אדם אחר או גוף כלשהו, אך אין לו מספיק כסף כדי לעמוד בהוצאות המשפט. למי זה מתאים, מה הקשר ללבנת פורן ולמה עורכי הדין מתנגדים לרעיון שעשוי להביא להם יותר לקוחות?
הליך משפטי הוא עסק יקר מאוד. ובו זמנית יש בו פוטנציאל גם להתעשרות. על בסיס הנחה עסקית זו, פועלים מזה מספר שנים בעולם גופים המממנים הליכים משפטיים עבור תובעים פוטנציאלים שאין בידם די מזומנים לעשות זאת על חשבונם. ונוכח העלייה במספר התביעות והעלות הגבוהה של הגשתן גם בישראל, נראה שיש מי שזיהה את הפוטנציאל המסחרי גם אצלנו.
משפט צדק, הליך יקר
כל מי שנאלץ לעשות שימוש במערכת המשפט הישראלי, לא יופתע מהעובדה הבאה: מדד הבירוקרטיה של איגוד לשכות המסחר, מציב את מערכת בתי המשפט באופן מסורתי כאחד מהגופים הכי פחות ידידותיים לאזרח. ולכן, באופן לא מפתיע, בשנים האחרונות גם מערכת זו עוברת סוג מסוים של הפרטה. כזו שבאה לידי ביטוי בקבלת שירות פרטי מהיר ויעיל - למי שיש בידו לשלם. כך לדוגמה הליכי הגישור והשמאות המכריעה, שמעניקים חלופה מהירה לערכאות משפטיות "מסורתיות".
גם בסוגיית עלות המשפט - אגרות, ייעוץ משפטי והוצאות שונות - יש מי שזיהה שוק של תובעים שלא יכולים להרשות לעצמם את ההליך היקר. והוא מציע פתרון.
האגרה היא למעשה הדרך של המדינה לגבות את עלות קיומו של ההליך, ויכולה במקרים חריגים להגיע גם למיליוני שקלים. במקרים של מצוקה כלכלית קיצונית, בית המשפט רשאי להיענות לבקשות להסדרי תשלום מיוחדים. בנוסף, החוק פוטר אגרה בתביעות ייצוגיות, מגביל את גובה האגרה בעתירות לבג"ץ, מבטל או מגביל את האגרה בבית הדין לעבודה ובתביעות מזונות, ומתגמל את מי שמסיים את ההליך בפשרה.
למרות החריגים, מרבית הפונים לבית המשפט בתביעות אזרחיות יידרשו לשלם אגרה של 2.5% מסכום התביעה, אותה יעבירו לקופת המדינה. כל זה לפני תשלום לעורך דין (שבמקרים רבים יהיה מוכן לתשלום אחוז מסוים מהסכום בו תזכו במשפט).
הרעיון: מיצוי זכויות לקהל הרחב
משה אייל, מנכ"ל קבוצת EMY, החליט להביא את המודל העסקי של מימון תביעות משפטיות לארץ. "הרעיון נוצר כתולדה מסבב שיחות עם עשרות עורכי דין, שלא פעם התלוננו על כך שלקוחות מגיעים אליהם עם תיקים 'בטוחים', אך אין ברשותם לממן את הוצאות התביעה".
אייל מפעיל אתר אינטרנט המקשר בין 17 אלף משקיעים פוטנציאלים, וכעת יחשוף אותם גם להשקעות בתביעות. "מצד אחד יש את בעלי הממון אשר מחפשים אפיקי השקעה חדשים ובטוחים, ומצד שני יש את האזרח הקטן אשר עשו לו עוול ואין באפשרותו לקבל את המגיע לו כחוק", הוא אומר, ומדגיש כי לראייתו מדובר במיזם עם ראייה חברתית. "בשוק האמריקאי המשקיעים מממנים חברות עמידות, אשר תובעות סכומי ענק והרווח שלהם נאמד במיליוני שקלים. בגרסה הישראלית אנחנו עוזרים גם לזקנה במסדרון שרוצה לתבוע את בית החולים, איך אין לה כסף לממן את זה".
לדבריו, גם עבור המשקיע מדובר בפוטנציאל מצוין. חלוקת הרווחים בין החברה להתובע תהיה בין 40 ל-50 אחוזים למשקיע, בהתאם לשיקולי ההצלחה בתיק לראיית החברה. עם קבלת התיק הוא יעבור לצוות משפטי וכלכלי לבחינת היתכנות הזכייה, וכן על מנת לבדוק את פוטנציאל הרווח בו. בנוסף, אייל מספר כי הוא מנהל משא ומתן מול שופטים בדימוס במספר תחומים, על מנת שישקלו את סיכויי התיק מתוך היכרותם את שיקולי בית המשפט.
ההשקעה מוכפלת פי 5
אייל נותן כדוגמה מקרה בו בעל עסק טוען לטעות מצד הבנקים, כיוון שהגבילו לו את האשראי. ההגבלה גרמה להחזרת המחאות ולנזקים עקיפים, שבעקבותם מקור פרנסתו הגיע לסף פשיטת רגל או לאובדן הכנסה כבד.
אם בעל העסק תובע את הבנק בדרישה לפיצוי של מיליון שקל, אגרת בית המשפט תעמוד על 12.5 אלף שקל. עם פתיחת שלב ההוכחות תוכפל ל-25 אלף שקל. שכר טרחת עורך דין מייצג יהיה במקרה כזה כ-80 אלף שקל. בהנחה שסכום התביעה יתקבל במלואו, חצי מיליון שקל יועברו לתובע ועוד חצי מיליון שקל למשקיעים. ובמילים אחרות המשקיעים יקבלו פי 5 מהסכום שהשקיעו.
אלא שלא הכל ורוד: יש לזכור שהליך משפטי עשוי לארוך מספר שנים. אם התובע יזכה בסכום נמוך יותר - למשל חצי מיליון שקל - הוא יקבל 250 אלף שקל והמשקיעים יקבלו סכום זהה. כלומר כ-150 אלף שקל רווח, לאחר ניכוי ההשקעה. אם התביעה תידחה המרוויח היחידי יהיה עורך הדין. המשקיעים יפסידו את השקעתם והתובע לא ירוויח מהתביעה.
"כיום, המימון היחיד שניתן למצוא הוא מימון ממשלתי, דרך הקרן למימון תביעות של משרד המשפטים", כך על-פי רעייתו של אייל, עורכת הדין רויטל יוריס-אייל מ-EMY. לדבריה הקרן הממשלתית אמורה לממן בין 50 ל-90 אחוזים מהוצאות הגשת התביעה, אך בפועל פועלת רק למען תביעות ייצוגיות שיש להן תרומה חברתית. כלומר את התביעה הפרטית של הזקנה במסדרון הקרן תדחה. "השירות שלנו מתאים לכל מי שרוצה לתבוע גופים גדולים ורשויות באופן אישי", אומרת יוריס-אייל.
לבנת פורן - מאחוריך
למרות הפניית הטיפול בתיקים מחברת המימון לעורכי הדין, אלו לא ממהרים לפרגן לחברות שכאלו. לפי חוק, זכות הייצוג שמורה לעורכי דין בלבד, ומגזר זה לא אוהב, בלשון המעטה, שפולשים לו לתחום.
מאבק מתמשך בין ללשכת עורכי הדין למרכז למימוש זכויות רפואיות של לבנת פורן, מתנהל בערכאת ערעור בביהמ"ש העליון וזכה להד תקשורתי. הלשכה טוענת לפלישה לתחום עיסוק עורכי הדין. פורן טוענת מנגד לפעילות חוקית - ולכך שהלשכה פועלת משיקולים לא ענייניים ומרצון "לתפוס כותרות" על חשבונה.
בנוסף, בקרב עורכי הדין יש מי שחושש כי חברה פרטית למימון תשקול שיקולים כלכליים בבחירת הפרקליט המייצג - ולכן הייצוג יפגע. יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין, עו"ד דרור ארד-איילון, התייחס לדברים ואמר כי "הרעיון של קניית זכות תביעה, או חלקה, אסור במדינות רבות. הסדר מסוג זה עלול לעורר בעיות של אתיקה, של הסגת גבול מקצוע עריכת הדין, כלומר עיסוק משפטי בידי מי שאינו מורשה לעשות כן על-פי חוק לשכת עורכי הדין, של קיומה של העדר זיקה אישית בין התביעה לתובע ועוד".
לדבריו, אם תוצג לוועדת האתיקה הארצית המסגרת המעשית, היא תיבחן באופן מעמיק. "הרעיון לפיו יזם פרטי מממן עבור בעלי דין את הליכי המשפט, במובן זה שהוא נושא בהוצאות ובשכר הטרחה, אף שאינו חדש, מעורר קשיים שונים", אומר ארד-איילון. "החוק אינו מתיר לבעל דין 'למכור' את זכות התביעה, אולם אינו אוסר עליו להתקשר בהסכם מתאים של מימון פרטי של הליכי משפט עבור לקוחות".
תגובת משרד המשפטים
דובר משרד המשפטים מסר: "מבלי להתייחס לשאלות תיאורטיות שעלו בפנייה - החוק מסדיר את כללי האסור והמותר בכל הקשור לייחוד הייצוג המשפטי לעורכי דין בלבד והסגת גבול המקצוע, הסדרי שכר הטרחה וכן הכללים הנוגעים לשידול לקוחות. האגף לסיוע משפטי אזרחי במשרד המשפטים מעניק סיוע משפטי, לרבות ייצוג, למי שידם אינם משגת ועומדים בקריטריונים".
לפנייה לכתב/ת 
