פרנויה של חברת שמירה עלתה לה 219 אלף שקל

חברת שמירה וניקיון פחדה כי אחד ממנהליה יקים חברה מתחרה ויגנוב את לקוחותיה - אז הפחיתה את שכרו והעבירה אותו תפקיד באופן חד-צדדי. המנהל התפטר ותבע - ביהמ"ש פסק פיצוי של 219 אלף שקל

PsakDin.co.ilפורסם: 26.06.13 , 15:03

חברת שמירה וניקיון לבתי עסק, בהם בתי מלון בים המלח, מינתה בשנת 98' מנהל וסמנכ"ל שיווק לסניף ערד. עשר שנים לאחר מכן עלו היחסים איתו על שרטון, והוא הודיע על התפטרותו בגין הרעת תנאי העסקתו - ודרש פיצויי פיטורים. לאחר שבקשתו נדחתה, תבע את החברה בביה"ד האזורי לעבודה בבאר-שבע.

עוד פסקי דין מעניינים - בעמוד המשפט של ynet

את התביעה העמיד על סכום של כ-431 אלף שקל. זאת בעבור פיצויי פיטורים, נתח מרווחי החברה, הפרשי שכר, פדיון חופשה ודמי הבראה.

לטענתו לאחר שמנהל החברה נפטר ובנו נכנס לנעליו, הוצע לו לסיים את יחסי העבודה תמורת מענק ובכפוף להתחייבות שלא להתחרות בחברה. הוא סירב, ואז דרש ממנו הבן לחתום על הסכם עבודה חדש, לפיו יקבל את אותו שכר במשך שש שנים - ויתחייב שלא לעבוד בחברה מתחרה במידה ויחסי העבודה יסתיימו.

הוא סירב גם לכך, ואז במהלך חד-צדדי הופחת שכרו והוחלט להעבירו מניהול סניף ערד. בנוסף, לאחר שיצא לחופשת מחלה, החברה דרשה ממנו לעבור בדיקת רופא מטעמה. עניין זה הוביל לבסוף להתפטרותו.

החברה הגישה תביעת נגד. לטענתה, בסמוך לסיום עבודתו התובע הקים חברה מתחרה, וניסה לגנוב לקוחות - מה שהוביל לדבריה לירידה בהכנסותיה במאות אלפי שקלים. לפיכך ביקשה לחייבו לפצות אותה בכ-650 אלף שקל, בין היתר בגין הפרת חובת האמון כלפיה.

אובדן האמון מצדיק התפטרות בדין פיטורים

השופט משה טוינה קיבל את תביעת העובד בחלקה, ודחה את מרבית התביעה הנגדית. ראשית, השופט קבע כי אין ספק שהעברת התובע מתפקיד מנהל הסניף בערד לא נבעה משיקול מקצועי, אלא על מנת להרחיקו מאזור ים-המלח, בשל החשש שיבחר לפנות לדרך חדשה וייקח איתו לקוחות.

בפסיקתו כתב כי החברה, שלא הצליחה לסיים את יחסי העבודה עם התובע, נקטה בשורת מהלכים כדי לגרום לו להתפטר. היא הרעה את תנאי העסקתו, העבירה אותו מתפקידו, והגדילה ודרשה ממנו לעמוד לבדיקת רופא מטעמה, כיוון שלא האמינה בו יותר.

אובדן האמון הזה, אמר השופט, מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. משכך יש לראות בהתפטרותו כפיטורים. עם זאת, טענת התובע כי הוא זכאי גם לחלק מרווחי החברה נדחתה, כיוון שלא הוכחה.

לפיכך, השופט פסק כי החברה תשלם לתובע 219 אלף שקל בגין פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה והפרשי שכר, בקיזוז 15 אלף שקל עבור הלוואה שניתנה לו במסגרת העבודה ולא נפרעה. בנוסף החברה חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.

עו"ד מנחם אברהם, העוסק בתחום דיני העבודה, מסביר כי "התביעה הנגדית שהגישה החברה נדחתה, כיוון שהוכח מתוך העדויות שהכנסותיה לא נפגעו בשל פעולות התובע, אלא פחתו לאור התנודות בענף המלונאות.

"השופט ביטל את הטענה לגניבת לקוחות ותחרות פוגעת מצד התובע, זאת לנוכח זכותו לחופש עיסוק. רשימת הלקוחות במקרה זה - בתי מלון בים-המלח - אינה מהווה סוד מסחרי".