אושרו ההמלצות לעידוד התחרותיות בענף המלט

קבינט יוקר המחיה בראשות שר הכלכלה נפתלי בנט, אישר היום (ג) את המלצות הוועדה לבחינת עידוד התחרותית בתחום המלט, בראשות גל הרשקוביץ' ("ועדת המלט"), שמונתה בעקבות דו"ח טרכטנברג.

"ישראל במקום ה-9 בעולם בהתייקרות הדיור"

נפתלי בנט: שר התחרותיות, הצרכנות ויוקר המחיה

נלחמים במחירי הדיור: "צריך מפעל מלט חדש"

כפי שפורסם ב"כלכליסט" אתמול, בחמש השנים האחרונות שילמה נשר, יצרנית המלט היחידה בישראל, 63.7 מיליון שקל בלבד כתמלוגים על השימוש שהיא עושה במשאבי הטבע שמהם מייצרים מלט, כשבאותן שנים רשמה החברה הכנסות של יותר מ-8 מיליארד שקל.

הוועדה פרסמה את מסקנותיה הסופיות במטרה להוביל לשינוי מבני בשוק המלט, ולעודד כניסת מתחרים חדשים לשוק - הן יבואנים והן יצרנים מקומיים. המלצות הועדה הן: הצבת חסמים בפני גורמים מונופוליסטיים בשוק והורדת חסמי כניסה בפני מתחרים פוטנציאליים.

הוועדה גם המליצה כי הממשלה תקדם, בין השאר, את הגבלת האפשרות מצד חברה מונופוליסטית לגשת למכרזי חציבה לגיר ולמלט, הגברת הוודאות בקרב יבואנים ויצרנים פוטנציאליים בנוגע להשקעות על ידי מניעת אפשרות חברה מונופוליסטית לפגוע בתחרותיות בענף, הגבלת יבוא מלט וקלינקר (שלב בייצור מלט) ע"י חברה מונופוליסטית, קידום תכנון מפעל מלט חדש באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות והגדלת מספר האתרים הפוטנציאליים למחצבות גיר למלט.

עד להשלמת הצעדים, כאמור, המליצה הוועדה כי בטווח הזמן הקצר יבוצעו צעדים שיגדילו את היקף יבוא המלט, וזאת על מנת להגביר את התחרותיות בענף. כמו כן, המליצה הוועדה להגביר את הפיקוח על מחירי המלט בדרכים שונות.

המלט ומוצריו מהווים את המרכיב השני בגודלו בעלות הבנייה, ועל פי מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, הם מהווים כ-11.3% מעלויות הבנייה.

לפי נתוני דו"ח הוועדה עולה כי משנת 2007 ועד שנת 2010 חלה ירידה של כ-30% במחירי המלט ממקורות הייבוא, ומאז נותרו המחירים ברמה זו. על פי הערכות חברת הייעוץ "עדליא" שליוותה את הוועדה, עולה כי במידה והייתה תחרות אפקטיבית בשוק המלט בישראל והמחיר היה מושפע מהשינויים בשוק במקורות הייבוא, המשק היה עשוי לחסוך בשנת 2012 לבדה עד 150 מיליון שקל ולהביא להוזלה ברכיב הבסיס לבינוי תשתיות, בתי ספר, בתי חולים וכיו"ב.

הוזלת מחיר הדירות - ב-2,000 שקל בלבד

לכאורה, הורדה במחירי המלט היא הזדמנות פז להקל על מצוקת הדיור ולהוריד את מחירי הדירות למגורים, אולם בפועל ההשפעה של המלט על מחירי הדירות נמוכה ואף זניחה ביחס למחיר הדירה.על פי הנתונים בדו"ח הוועדה, עלות המלט היא רק 31% ממחיר הבטון, ולכן החלק האפקטיבי של המלט בעלות הבנייה הוא 3.5%.

מכיוון שעלות הבנייה מהווה רק 40% מעלות הדירה, משקלו של המלט מהמחיר לרוכשי הדירות מגיע ל־1.4% בלבד. המשמעות היא שירידה של 10% במחיר המלט תוריד את מחירה של הדירה הממוצעת בכ־2,000 שקל בלבד.

החלטות הקבינט ישפיעו בעיקר על נשר שהיא יצרנית המלט היחידה בישראל. נשר מייצרת מלט במחצבות רמלה, הרטוב וטמרה. החברה פועלת תחת חברת משאב, שמוחזקת על ידי כלל תעשיות (75%) וקבוצת CRH הבינלאומית (25%) הפועלת בתחומי חומרי הבניין והמלט. אתמול חשף כלכליסט כי בחמש השנים האחרונות שילמה נשר תמלוגים בגובה 67.3 מיליון שקל, המהווים רק 0.78% מהכנסות החברה באותה תקופה. בשנים 2008–2012 הסתכם הרווח הנקי של החברה ב־1.07 מיליארד שקל, בנוסף, באותה תקופה חילקה חברת משאב גם דיבידנדים בגובה של 1.17 מיליארד שקל.

יו"ר קבינט יוקר המחייה, שר הכלכלה, נפתלי בנט אמר "הורדנו עוד בלוק חוסם בריכוזיות בישראל ובפתיחת השוק לתחרות. כידוע לכולנו, שוק המלט בישראל הינו שוק ריכוזי מאד. עשרות שנים אף אחד לא העז לגעת במונופול המלט והיום עשינו זאת המלט ומוצריו מהווים את תשומת הבנייה המרכזית ביותר למעט שכר עבודה.

בניית שוק תחרותי בענף ושיפור הפיקוח על שוק המלט תהיה השפעה חיובית על מחירי התשתית, מוסדות הציבור, בנייה מסחרית. קבינט יוקר המחייה הוא המסלול המהיר לרפורמות, בעיקר בתחום יוקר המחייה ויצירת התחרות. הממשלה הנוכחית הוכיחה שהיא לא מחויבת לטייקונים או לוועדי עובדים חזקים אלא לציבור הישראלי".

שר האוצר, יאיר לפיד מסר ״כדי שנוכל להקל על מעמד הביניים בפרט והציבור הישראלי בכלל, צריך לדאוג לזה שכל שקל שיש לישראלי בכיס, יהיה שווה יותר. לשם כך הקמנו את הוועדה. נדאג שהתכנית הכלכלית של הממשלה תוביל, יחד עם פעולות הוועדה, להורדה משמעותית ביוקר המחיה״.