בגלל הצפיפות: "הכיתות הפכו לשדה הישרדות"
דו"ח ה-OECD מציב את ישראל במקום נמוך במדדים כגון מעמד המורה וצפיפות בכיתות. גורמי חינוך ואקדמיה בארץ לא מופתעים: "הכיתות הן סיר לחץ של רעש ואלימות". כולם קובעים שהפתרון טמון בהשקעה כספית: "התנאים הנוכחיים לא מאפשרים למידה"
הנתונים העגומים שפורסמו היום (ג') במסגרת דו"ח ה-OECD לא הפתיעו אף אחד במערכת החינוך בישראל. הצפיפות בכיתות, המעמד הנשחק והולך של המורות והמורים, וכן השכר הנמוך של עובדי ההוראה – כל אלה מרכיבים את המציאות המוכרת להם מבתי הספר.
"במהלך שיעור המורה עסוקה ב-20 הדקות הראשונות בלשאול מדוע התלמידים לא הביאו את הספרים ובלבקש מהם להתרחק מהחלון. בזמן שנותר היא מלמדת קצת, ובסוף בורחת מהכיתה, שהפכה פשוט לשדה הישרדות. צפיפות הכיתות
לא מאפשרת למידה", כך אומר ד"ר יורם הרפז, ראש התכנית לניהול וארגון מערכות חינוך במכללה האקדמית בית ברל.
על פי הדו"ח, בכיתה ממוצעת בבית ספר יסודי בישראל לומדים יותר מ-27 תלמידים, לעומת 21.2 תלמידים בממוצע בקרב שאר מדינות ה-OECD (ישראל מדורגת במקום 25 מתוך 27 מדינות במדד זה). בחטיבות הביניים בארץ ירד מספר התלמידים בכיתה בשנים האחרונות מ- 32.2 תלמידים ב-2009 ל-28.7 ב-2011, אולם עדיין מדובר בנתון בעייתי בהשוואה לממוצע ב-OECD - 23.3 תלמידים בכיתה. במדד זה מדורגת ישראל במקום ה-22 מתוך 27.
"כדי שתהייה למידה איכותית ומשמעותית אנחנו זקוקים לפרסונליזציה של ההוראה, למגע הרבה יותר אישי בין מורה לתלמיד", מוסיף ד"ר הרפז. "ברפורמת אופק חדש הלכו למקום הזה, אבל זה עדיין לא מספיק".
גם נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, פרופ' ציפי ליבמן, סבורה שלכיתות צפופות יש השלכות שליליות הן על תפקוד המורים והן הלמידה של התלמידים. "ברגע שהכיתה צפופה המורה לא יכול להגיע לכל תלמיד ולהכיר אותו", היא אומרת. "מעבר לכך, ככל שיש יותר תלמידים בכיתה יש יותר רעש, יותר אלימות, לתלמידים קשה להתרכז וסיר הלחץ הזה מבעבע הרבה יותר. זמן הוראה רב מתבזבז על משמעת והאווירה הופכת פחות לימודית. אז נכון שמורה 'מצוין' יתגבר על זה, אבל זה דורש ממנו המון אנרגיות והוא יוצא מבית הספר שחוק".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- הורוביץ על סגירת עסקים בשבת: אשנה את החוק
- בעלי המועדון בתל אביב: "מה זה 'אולי נאנסתי?'"
- צפו: הכומרה חיתנה זוג ופצחה בריקוד
פרופ' ליבמן מוסיפה: "הדו"ח מוכיח שאסור לקצץ בתקציב החינוך. ההשקעה הלאומית פר ילד נמוכה מאוד ביחס לממוצע והמשמעות של זה היא שאפילו חייבים להגדיל את תקציב החינוך".
שאלת שכר המורים
מהדו"ח עולה עוד כי רמת השכר של המורים בישראל נמוכה באופן משמעותי בהשוואה לעמיתיהם במדינות אחרות. שכר מורה בארץ בחינוך היסודי שווה ערך ל- 71% בלבד מממוצע שכר המורה ב-OECD (נתונים אלו מתייחסים לתקופה טרום רפורמת "עוז לתמורה").
ד"ר הרפז: "השכר של המורה בישראל הוא נמוך, אבל צריך לציין שהשכר של מורים נמוך בכל העולם. והבעיה העיקרית היא לא השכר אלא תנאי העבודה הבלתי אפשריים. הכיתות הצפופות, השחיקה, החוסר באוטונומיה. אם תנאי העבודה של המורים היו מוצלחים, המרכיב של השכר היה חשוב פחות".
בניגוד אליו, נשיאת מכללת לוינסקי פרופ' לאה קסן, דווקא סבורה שנושא השכר משמעותי ביותר. "הצעירים האיכותיים שבוחרים ללמוד הוראה חייבים לדעת שהמערכת הציבורית מאמינה בהם ורואה את התפקיד שלהם כחיוני", היא אומרת. "השקעה בחינוך שתכלול הקטנת מספר התלמידים בכיתה, הגדלת תקציבי המוסדות להכשרת מורים, שיפור תנאי העבודה שלהם ויישום תוכניות לימוד חדשניות, היא השקעה לטווח ארוך. היא לא רק תקרב אותנו לממוצע מדינות ה-OECD, אלא תביא אותנו להוביל".
לא הכול שחור
מנכ"ל תנועת חינוך ישראלי, אורן יהי שלום, טוען בתגובה לנתונים שפורסמו בדו"ח שמערכת החינוך הפכה בעשורים האחרונים ריכוזית באופן בלתי נסבל: "בזמן שבתי הספר בעולם מקבלים הרבה יותר אחריות, וקובעים בעצמם את תוכניות הלימוד ואת הניהול של צוות המורים,
בישראל הסרבול וחוסר היעילות מובילים לכיתות צפופות וחוסר יכולת לשלם שכר גבוה למורים".
אבל מהדו"ח עולות גם כמה נקודות אור באשר למערכת החינוך בישראל. שיעור הלומדים מקרב כלל האוכלוסייה בישראל גבוה בהרבה משיעורם במדינות ה-OECD. ישראל מדורגת שנייה במדד זה עם 29.7% לעומת 22% בממוצע.
כמו כן אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות בעולם, והמדינה ראשונה במערב בשיעור הגידול בשכר המורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות ביניים במונחי מטבע מקומי. בנוסף, ישראל נמצאת במקום השני מתוך 32 בהשקעת בשעות לימוד.
"אנחנו המדינה שבה ההשכלה התיכונית וההשכלה הגבוהה הן מכובדות ומפוארות", מסכם ד"ר הרפז. "נכון שאני תוהה על רמתה של השכלה זו, אבל פורמאלית אנחנו מצליחים להחזיק בהרבה תלמידים בבתי הספר ולתת להם תעודת גמר. אי אפשר להתעלם הנתונים הללו".
לפנייה לכתב/ת 
