תוקף הפוליסה פג, חברת הביטוח המשיכה לגבות

תוקפה של פוליסת ביטוח בגין אובדן כושר עבודה פג, אבל חברת הביטוח מנורה המשיכה לגבות את הפרמיות - מבלי להודיע למבוטח. בית המשפט קבע כי כל עוד המבוטח משלם - הפוליסה תמשיך להיות בתוקף

עו"ד שרון פרס בן-חייםפורסם: 01.07.13 , 13:16

בשנת 1993 רכש מבוטח פוליסת ביטוח מנהלים, שכללה בין היתר כיסוי ביטוחי לאובדן כושר עבודה למשך עשר שנים. בחלוף עשור פג תוקפו של הכיסוי הביטוחי, אך חברת הביטוח שהנפיקה אותו, מנורה מבטחים, המשיכה בגביית הפרמיות בגינו - תוך שהיא מנתבת אותן לרכיב החיסכון בפוליסה, מבלי לידע את המבוטח.

עוד פסקי דין מעניינים - בעמוד המשפט של ynet

הפוליסה בוטלה, החיוב לא פסק - וביהמ"ש תיקן

בשנת 2008, לאחר בירור שערך בחברת מנורה, התברר למבוטח שהחברה טוענת כי הכיסוי לאובדן כושר עבודה פג חמש שנים קודם לכן. חברת הביטוח סירבה לחדש את הפוליסה ואף סירבה לאפשר למבוטח לרכוש כיסוי חדש לאובדן כושר עבודה. עבור המבוטח, שעם השנים הורע מצבו הרפואי, המשמעות היתה שהוא נותר ללא כיסוי ביטוחי.

בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בתל-אביב, נטען שעל אף שתוקף הפוליסה פג, הרי שחברת הביטוח המשיכה לגבות את הפרמיה וברשלנותה אף לא טרחה להודיע כי הכיסוי הביטוחי עומד להסתיים. לטענתו חברת הביטוח נהגה כלפיו בחוסר תום-לב וחוסר הגינות, והתעשרה שלא כדין.

מנגד, חברת הביטוח טענה כי המבוטח יכל לגלות שהכיסוי אינו בתוקף בעזרת הדו"חות התקופתיים שנשלחו אליו, וכי עם סיומה של תקופת הביטוח פקע החוזה בין הצדדים וחידושו תלוי בהסכמתה. עוד טענה כי גם אם המשך גביית הפרמיות לאחר תום תקופת הכיסוי יצרה מצג שווא לפיו הביטוח תקף, הרי שטעות זו לא מעניקה לו זכות - מכיוון שלא הוכיח שנגרם לו נזק.

פעלה בניגוד לחובות אמון ותום לב

השופט רחמים כהן קבע כי בניגוד לטענת חברת הביטוח, הפרמיה החודשית אכן נגבתה בגין הכיסוי האמור. המסמכים שנשלחו למבוטח היו בעלי אופי מטעה, שכן עולה מהם שהכיסוי עדיין בתוקף.

עוד ציין כי בנסיבות העניין, על חברת הביטוח חובה לפנות למבוטח עם תום תקופת הפוליסה ולבדוק מה ברצונו לעשות עם הפרמיה העודפת בגין אובדן כושר עבודה. כיוון שלא עשתה זאת והמשיכה לגבות את הפרמיות, הרי שפעלה בניגוד לחובות האמון ותום הלב המוגברות החלות עליה.

על כן השופט פסק כי התנהלותה של חברת הביטוח מנורה יצרה בפועל הסכם חדש, לפיו הוארכה תקופת הכיסוי מעבר לעשר השנים עליהן הוסכם מלכתחילה - ולמעשה ללא הגבלת זמן. בנוסף, הכריע כי חברת הביטוח תשלם למבוטח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20 אלף שקל.

לעיון בפסק הדין