התעוררות אנטישמית בשלטון היווני

שנה אחרי משט המרמרה ביוני 2011, התאספו בפיראוס שביוון כ-300 פעילים אנטי ישראלים למשט מחאה נוסף. ישראל הציעה להעביר סיוע וסחורות לרצועה דרך נמל אשדוד, אך ללא הועיל. המארגנים רצו תמונות של תקרית בינלאומית, מהסוג של המרמרה.

באין פתרון אחר הכינו בצה"ל את לוחמי השייטת להשתלטות נוספת ואת מומחי המשפט הבינלאומי לועדות חקירה נוספות. בהתנגשות בין אזרחים עם מצלמות לצבא קשה לצאת טוב. כשמדובר בארגונים פרו-פלסטיניים זו משימה בלתי אפשרית.

מה שעצר לבסוף את הספינות היה שורה של תקלות מסתוריות וממשלת יוון. ג'ורג' פפנדראו, ראש הממשלה דאז, מנע בכוח מהספינות לצאת מהנמל. מי שיצא נעצר ועוכב, עד שהמשט התפוגג בעצמו.

היחסים בין יוון לישראל מעולם לא נראו טוב יותר. ממשלת ישראל חיפשה בעלי ברית אזוריים על רקע המשבר עם טורקיה, והישראלים חיפשו להתייוון בשמש של אתרי נופש חדשים. פפנדראו היה כל מה שביקשנו במזרח התיכון החדש - לזמן מוגבל.

תקלות מסתוריות עצרו אותם(צילום: רויטרס)

מאחורי הרומן שפרץ בחסות פעילים אנטי ישראלים, נשכחה המסורת הבעייתית של יוון. אנטישמיות ללא מגבלות של תקינות פוליטית. הגבולות מטושטשים.

נזכרתי בתופעה הזאת בשבוע שעבר כאשר התמנה Adonis Georgiadis לשר הבריאות של יוון. גיאורגיאדיס ידוען מקומי, עשה לעצמו שם כשמכר ספרים לאומנים ואנטישמים בתוכנית טלוויזיה. בשם חופש הביטוי, 'הפרוטוקולים של זקני ציון' – הוא רב מכר ביוונית.

גיאורגיאדיס מציג את הספר האנטישמי

 כפוליטיקאי בכיר הסביר שר הבריאות שיהודים מחליטים לגבי החוב החיצוני של יוון ושהבנקים הגדולים שייכים להם. וכשהקהילה היהודית תבעה סופר אנטישמי מוכר שעל ספרו נגד היהודים המליץ בחום, הוא בחר לשמש כעד מטעם ההגנה.

אפשר היה לפטור זאת כאילוץ פוליטי של ראש הממשלה החדש סמרס, אלא ששר הבריאות לא לבד בצמרת היוונית. שר החוץ הנוכחי Evangelos Venizelos מנהיג המפלגה הסוציאליסטית התבטא בפרלמנט בצורה אנטישמית על רקע סקנדל של חשבונות בנק סודיים בשוויץ. ודובר מפלגת השלטון בפרלמנט, שר התשתיות בממשלה הקודמת Makis voridis, הוא ממקימי 'החזית ההלנית' - עם רקע של אנטישמיות והכחשת שואה. איש מהבכירים היוונים לא המיר את השקפת עולמו או התחרט על גילויי הגזענות, ההבדל היחיד הוא שעכשיו הם חלק מהשלטון ומהאווירה ביוון.

גזענות היא תופעה שחייה ונושמת בכל מקום. גם בישראל יש תופעות מבישות בשוליים המסוכנים של החברה.

 המבחן הוא בלגיטימציה שהקולות האלה מקבלים, במאבק נגדם. במערב האנטישמיות המודרנית מתורגמת לפעילות אנטי ישראלית. הכסות האידיאולוגית. לא כל ביקורת נגד ישראל היא אנטישמיות, אבל רוב האנטישמיות בעולם מכוונת בסוף נגד ישראל.

ועוד הערה באותו עניין: בשבוע שעבר האשים סגן ראש ממשלת טורקיה - היריבה הותיקה של יוון - את היהודים כמי שעמדו מאחורי ההפגנות נגד השלטון. מתברר שהתנצלות על אירועי המרמרה ופיצויים לא מספיקים. כשזה נוגע באנטישמיות אין בתורכיה עסקאות הכול כלול.