10 שאלות לשאול את ההורים - שיעזרו לבריאותכם
אם הוריכם סובלים מעששת או מלחץ תוך-עיני גבוה, אם מישהו במשפחה מת לפני גיל 40 - המידע הזה קריטי לבריאותכם. נבירה אל תוך ההיסטוריה הרפואית של המשפחה תאפשר לכם לדעת באילו מחלות תורשתיות אתם צפויים להתמודד, ובעיקר - מהם צעדי המניעה. 10 השאלות החשובות שכל אחד צריך לשאול
להכרת ההיסטוריה הרפואית המשפחתית שלכם תפקיד במפתח בשמירה על בריאותכם. במחלות רבות ישנו רכיב תורשתי, כך שבעיות מסוימות שמהן סובלים הוריכם או קרובי משפחה אחרים עלולות יום אחד להטריד גם אתכם.
אם יהיה בידכם המידע בשלב מוקדם, תוכלו להיערך לכך מראש ולבצע כמה צעדים מניעתיים. ממחלות חניכיים, דרך גלאוקומה ועד התקפי לב - מה צריך לשאול את ההורים לגבי העבר הרפואי שלהם?
איך למנוע מחלות? קראו:
- מטבח בריא: המזונות שיעזרו לכם למנוע סרטן
- מחקר: גידול חיית מחמד עשוי למנוע מחלות לב
- אפשר למנוע מראש התפרצות סוכרת? מדריך מחלה
1. האם התעורר פעם חשד לסרטן בגופכם?
גם אם ההורים מעדיפים שלא להדאיג אתכם בדיבורים על סרטן, המידע הזה עשוי להציל את חייכם, במיוחד אם מדובר בסוגי סרטן שבהם יש חשיבות לרקע הגנטי, כמו סרטן השד או סרטן המעי.
במקרה של סרטן המעי, למשל, הוא מתפתח מגידולי תאים שאינם-סרטניים בתחילה, פוליפים שניתן לאתר ולהסיר בבדיקת קולונוסקופיה מוקדמת. אם ידועה היסטוריה משפחתית של פוליפים במעי, נטייה העוברת בתורשה, ההנחיות לביצוע בדיקה זו משתנות מגיל 50 לגיל 40 - עשור מכריע שבו ניתן למנוע את התפתחות המחלה.
"בחלק מהסרטנים ידוע שיש נטייה משפחתית או גנטית-משפחתית", מסבירה ד"ר דליה קסנר, מומחית לרפואת משפחה של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה. "במקרה כזה נוכל לשים את בני המשפחה במעקב הרבה יותר הדוק, ולהשתמש גם באמצעי הדמיה שלא משתמשים בהם באוכלוסייה הרגילה כדי לאתר את הגידול בשלב הרבה יותר מוקדם".
מה עושים עם המידע:
"צריך לשאול את ההורים באיזה גיל אובחנו אצלם פוליפים או גידול", אומרת ד"ר קסלר, "ולהתחיל את המעקב עשר שנים קודם לכן. אם האמא אובחנה כחולה בסרטן השד בגיל 40, למשל, יש להתחיל את המעקב אצל הבנות כבר בגיל 30.
"אם מדובר בסרטן שבו אין עדיין מספיק אמצעים טובים לגילוי מוקדם, כמו סרטן השחלות, אפשר לשקול אם להסיר את החלקים הרלוונטיים מראש, כמו במקרה של אנג'לינה ג'ולי, אך עניין זה שנוי במחלוקת".
2. האם היו לנו קרובי משפחה שמתו בפתאומיות?
מוות פתאומי לפני גיל 40 אצל אנשים שלא נכללו בקבוצות סיכון מיוחדות, למשל השמנת יתר, עשוי להעיד על בעיית לב תורשתית, שרבים אולי סובלים ממנה אך אין כל דרך לאתר זאת לפני שמופיעים תסמינים כלשהם.
אמנם הסיכון גדול יותר אם מדובר בבן משפחה קרוב כגון אח, אך גם מוות של בן דוד מדרגה שנייה יכול לחשוף בעיות לב. "חלק מהמקרים קשורים בהפרעות קצב שאין להן היבט תורשתי", אומרת ד"ר קסלר, "אבל הפרעות אנטומיות בלב, כמו הפרעה במסתם האאורטלי, שמות את בני המשפחה בקבוצת סיכון.
"גם שבץ מוחי בגיל צעיר או התקף לב מתחת לגיל 55 מכניסים את בני המשפחה לקבוצת סיכון לטרשת בגיל צעיר".
מה עושים עם המידע:
"במקרה של דום לב פתאומי בגיל צעיר במשפחה", מסבירה ד"ר קסלר, "נשלח את המטופל לבצע אקו לב ונחפש הפרעות אנטומיות בלב. במקרה של שבץ או של התקף לב, צריך לשים לב יותר לרמות הכולסטרול בדם ולהיות קיצוניים יותר בהדגשה של אורח חיים בריא: שמירה על משקל גוף תקין, הפסקת עישון וביצוע פעילות גופנית.
"אם אתם כבר סובלים מרמות כולסטרול גבוהות יחסית, הרופא ישקול להוסיף טיפול תרופתי מונע בסטטינים או במדללי דם. הדבר החשוב ביותר הוא שמדובר בהתאמה אישית לאדם. צריך לראות את גורמי הסיכון הנוספים ולבחון אם התרופה או הטיפול מתאימים לו".
3. מתי התחלת לאבד את השמיעה?
להיסטוריה המשפחתית חשיבות מיוחדת כשמדובר בהידרדרות השמיעה, ויש לכך הסבר גנטי. החל בגיל 60 אנו מתחילים לסבול מאובדן שמיעה בשל שחיקה של עצבים באוזניים, אך יש כאלה שאצלם קורה הדבר קודם. אם שני ההורים שלכם מרכיבים מכשירי שמיעה כבר בגיל 60, יש סיכוי סביר לכך שגם אתם תזדקקו להם.
אם ההורים סבלו מבעיות שמיעה משנות ה-30 לחייהם והלאה, ייתכן שמדובר באוטוסקלרוזיס, טרשת האוזן התיכונה, מסבירים המומחים הרפואיים גם ב-Daily Mail. במצב זה, המתרחש אצל אחד מכל 100אנשים, העצם שבמרכז האוזן (הנקראת ארכוף) נוקשה ואינה יכולה לרטוט, כך שהשמיעה מתחילה להידרדר באוזן אחת ומאוחר יותר בשתיהן.
מה עושים עם המידע:
לאוטוסקלרוזיס הקשרים גנטיים, וניתוח להסרת העצם עשוי לפתור את הבעיה. אם במשפחתכם נרשמו אובדן שמיעה מוקדם או טרשת האוזן, יש להקפיד על בדיקת שמיעה סדירות מגיל צעיר ולהפחית ככל האפשר את החשיפה לרעשים חזקים.
4. האם סבלת פעם מבעיות בערמונית?
בדיקת הדם הראשונית לזיהוי סרטן הערמונית נקראת PSA, ובה נמדדת רמתו בדם של חלבון המיוצר בתאי בלוטת הערמונית. תוצאה הנמוכה מ-4 נחשבת נורמלית, ואילו כל ערך גבוה יותר נחשב לא תקין ועלול להעיד על נוכחות תאי סרטן.
לגברים כדאי לברר עם אביהם אם ביצעו פעם בדיקת PSA שתוצאותיה היו לא תקינות. אם האב או בן משפחה קרוב אחר לקה בסרטן הערמונית, הסיכון שלו לחלות גם כן גבוה פי 2.6 וכדאי להתייעץ עם הרופא בנושא מגיל 40 ומעלה.
מה עושים עם המידע:
"אם יש רקע משפחתי של בעיות ערמונית", אומרת ד"ר קסלר, "על המטופל להיות במעקב מוגבר, ובמקרה של שינויים ייתכן שהרופא המטפל יבחר לבצע בדיקת דם ל-PSA, שאינה נחשבת כבדיקת סקר לאוכלוסייה הכללית על פי משרד הבריאות".
5. האם אתם סובלים מלחץ תוך-עיני גבוה?
גלאוקומה היא הגורם השני בשכיחותו לעיוורון בעולם המערבי, והתפתחותה אינה מלווה בכאב או בסימנים מקדימים, כך שהחולה מודע למחלתו רק לאחר שראייתו נפגעה.
למחלה כמה גורמי סיכון: לחץ תוך-עיני גבוה, יתר לחץ דם, סוכרת, ניתוחי עיניים, קוצר ראייה, היסטוריה של פציעה בעין - וכן קרובי משפחה שסבלו או סובלים מהמחלה.
מה עושים עם המידע:
"לכל אדם מומלץ לבדוק לחץ תוך-עיני החל מגיל 50", אומרת ד"ר קסלר, "אך אם ישנו רקע של גלאוקומה במשפחה, חשוב מאוד לבצע מעקב אחר הלחץ התוך-עיני כבר מגיל 40".
6. האם בלוטת התריס שלכם מתפקדת היטב?
נשים רבות סובלות מהפרעה בתפקוד בלוטת התריס ונדרשות לטיפול תרופתי כדי לאזן אותה. אם קרוב משפחה מדרגה ראשונה סובל מהפרעה כזאת, הסיכוי של המטופלת לסבול ממצב דומה עולה ב-20%.
מה עושים עם המידע:
במקרה של רקע משפחתי בתחום בלוטת התריס כדאי להתייעץ על כך עם רופא המשפחה. לפי ד"ר קסלר, ללא הופעה של סימפטומים רלוונטיים אין צורך לבצע את הבדיקה באופן יזום ואין הנחיה רשמית כזאת.
7. האם אתם סובלים מצרבת?
אם סוגר הוושט שלכם חלש, תוכן הקיבה יכול לחזור למעלה ולגרום לתחושת צריבה קשה. אבל מתברר שצרבות יכולות להיות עניין תורשתי, כך שאם אחד ההורים שלכם סבל מצרבות חוזרות כל חייו, יש סיכוי סביר שגם אתם תיתקלו בתופעה מקרוב.
הסכנה בצרבת כרונית קשורה בסרטן, משום שגירוי ממושך בוושט עלוי לשנות את אופי הרירית מקשקשית לדומה לזו המצויה במעי הדק - דבר המעלה את הסיכון ללקות בסרטן הוושט.
מה עושים עם המידע:
מומלץ להקפיד על מניעת צרבת באמצעות אכילה של כמה ארוחות קטנות ביום במקום שתיים-שלוש ארוחות גדולות, להימנע ממזונות חומציים וממשקאות מוגזים, להיגמל מעישון ועוד.
8. האם איבדתם שיניים עד כה?
יש הוכחות לקשר גנטי העומד מאחורי מחלות חניכיים ועששת, כך שאתם עשויים לפתח מצבים דומים לאלו של הוריכם, אם הרוק בפיכם נלחם באופן דומה בחיידקים.
מה עושים עם המידע:
אם הוריכם סובלים מבעיות שיניים חמורות ואיבדו שיניים בשל מחלות חניכיים, ייתכן מאוד שהדבר מעיד על עתידכם בהיבט זה. יש לנקות את הפה ואת השיניים ביסודיות כדי למנוע מחלות חניכיים ועששת ולהקטין את רובד החיידקים בפה.
9. האם יש לך נטייה לאוסטיאופורוזיס?
אם נשים אחרות במשפחתך סובלות מאוסטיאופורוזיס, הסיכוי שלך לסבול באותו אופן מצפיפות עצם נמוכה עולה ל-80%. לכן, חשוב לברר אם בדורות הקודמים אובחנה המחלה, כיוון שלא מדובר במצב המושפע אך ורק מתהליכי הזדקנות.
"אם האמא סובלת מאוסטיאופורוזיס וגם התחילה מוקדם את גיל הבלות", אומרת ד"ר קסלר, "צריך לעקוב גם אחרי הבנות בהקשר זה. כשאתם שואלים את ההורים לגבי אוסטיאופורוזיס, בדקו במיוחד לגבי שברים בגיל צעיר או שברים שנגרמו בגובה אפס, כאשר האדם לא עשה שום דבר מיוחד ושבר פתאום את הרגל".
מה עושים עם המידע:
"אצל הסובלים מנטייה משפחתית כזאת", מסבירה ד"ר קסלר, "יש לבדוק את רמת הוויטמין D בגוף ולהמליץ להם לבצע פעילות גופנית סדירה. יש להתחיל לדבר על רפואה מונעת כבר בגיל 40.
"עם זאת, חשוב להבהיר שבדיקה לצפיפות עצם אינה בדיקת סקר המתבצעת אצל כולם, אלא מדובר בפרמטר אחד שיש לבדוק כשעושים הערכה כללית של המצב".
10. מה הן רמות הכולסטרול בדמכם?
נטייה לרמות גבוהות של כולסטרול בדם עשויה להיות תורשתית ולהוביל למחלות לב כליליות ולהתקפי לב.
כדאי לבדוק אם מישהו במשפחה סובל מבעיה זו, דבר שעלול להעיד על נטייה משפחתית לסבול מכולסטרול גבוה גם אם מקפידים על אורח חיים בריא.
מה עושים עם המידע:
על פי ד"ר קסלר, חשוב לבדוק למה גרם הכולסטרול - בעיות לב, טרשת וכן הלאה, ולא להסתכל על נתון זה במבודד. אם יש צורך, מטפלים בטיפול תרופתי מונע.
לפנייה לכתב/ת 
