כינה את משרד העורף "מיותר" וימונה למנכ"ל

אוגוסט 2012. ניצב בדימוס דן רונן תוקף במאמר ב-ynet : "המשרד להגנת העורף הוקם משיקולים פוליטיים בלבד. המשרד לא רק שלא תרם להיערכות העורף לעיתות חירום, הוא אף סירבל והפריע לגופים שכבר פועלים בתחום הזה".

יולי 2013. דן רונן צפוי להתמנות למנכ"ל המשרד להגנת העורף. "עם כניסתו של השר ארדן לתפקיד נראה כי חל שינוי מהותי בתפישת המשרד ותפקודו", הסביר.

השר להגנת העורף גלעד ארדן הודיע השבוע על מינויו הצפוי של ניצב בדימוס דן רונן למנהלו הכללי של המשרד, אך מתברר שלדעת רונן מדובר במשרד מיותר שנולד משיקולים פוליטיים בלבד. בטור דעה שפרסם לפני פחות משנה ב-ynet, טען רונן כי המשרד "לא הוקם מתוך הכרה טהורה לדאוג ולהגן על האזרחים ולא חולל שום שינוי לקראת המלחמה הבאה".

מינויו עוד טעון את אישורה של הממשלה ואת אישורה של הוועדה למינוי בכירים בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל, ולפי שעה לא צפוי מכשול למינוי. לרונן יש רקורד ביטחוני עשיר, שכלל בין היתר פיקוד על המחוז הצפוני של המשטרה בימי מלחמת לבנון השנייה. הוא היה חבר בצוות ההקמה של פיקוד העורף ובתפקידים נוספים הקשורים להגנת העורף. יחד עם זאת, הפיכתו למנכ"ל במשרד ממשלתי שהוא טען שהוא מיותר מעלה תמיהה.

רונן אמור להחליף את גבי אופיר, שעזב לאחרונה את תפקידו בטריקת דלת בעקבות פערים שהתגלו בינו לבין השר הממונה ארדן. על פי פרסום של יוסי יהושוע ב"ידיעות אחרונות", כתב אופיר לארדן: "אני מכהן בתפקיד מזה כשלושה וחצי חודשים ללא כל דרקטיבה ברורה, להבנתי אין מצפן למשרד, מצפן המכתיב מדיניות אותה אוכל לפרוס לתכנית עבודה, כיוונים ושיתופי פעולה נדרשים. מצאתי את עצמי לאור שיטת הניהול שהובלת, לא היה ביכולתי להמשיך ולהוביל תהליכים".

מכתב ההתפטרות של גבי אופיר(צילום: יואב זיתון)

תרגיל פיקוד העורף בגוש דן(צילום: ירון ברנר)

(צילום: ירון ברנר)

באותו מאמר בערוץ הדעות של ynet, רונן אף קרא להעביר את הסמכויות על פיקוד העורף לידי המשרד לביטחון פנים, בדומה לאחריות על רשות הכיבוי הארצית שהועברה לידי המשרד, ובדומה למדינות מערביות מתוקנות. "המסקנה ברורה", הסביר דן רונן, "אותם גופים שמפעילים את שירותי ההצלה בעיתות שגרה הם שצריכים להפעיל אותם גם בעיתות מלחמה וחירום. את השיטה הנהוגה ברוב המדינות המתוקנות, שהוכיחה עצמה כיעילה, יש להפעיל גם בישראל. מה שלא עובד בשגרה לא יעבוד בחירום". עוד כתב כי "המשרד לא רק שלא תרם להיערכות העורף בעיתות חירום, הוא אף סירבל והפריע לגופים שכבר פועלים בתחום הזה".

באותם ימים מונה אבי דיכטר לתפקיד השר להגנת העורף, משרה מוזרה שנולדה בזמן שאהוד ברק פירק את מפלגת העבודה, וארבעת הפורשים עמו מונו לתפקידי שרים או סגני שרים בממשלת נתניהו השנייה. רונן לא היה היחיד שטען שהמשרד שהוקם הוא אילוץ פוליטי במקרה הטוב, ותעיד על כך העובדה שעד היום אין למשרד סמכויות נרחבות או תקציב ראוי. בחודשים האחרונים דרש השר ארדן להעביר למשרד חלק מהסמכויות בנושאי העורף ממשרד הביטחון, או לפחות את אלו הקשורות למיגון. בדיונים שהתקיימו בנושא בצמרת הביטחונית ובהשתתפות שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ופיקוד העורף הומלץ חד-משמעית להותיר את המצב הנוכחי - ולפיכך, פיקוד העורף ימשיך לפעול תחת משרד הביטחון.

דן רונן מסר בתגובה: "כמי שמאחוריו שנים רבות של ניסיון בתחום הגנת העורף, אני יודע לומר כי חיוני שיהיה משרד להגנת עורף חזק, משמעותי ודומיננטי. לצערי, בשנים האחרונות לא זה היה המצב, אך עם כניסתו של השר ארדן לתפקיד נראה כי חל שינוי מהותי בתפישת המשרד ותפקודו. ארדן זיהה את נקודות התורפה בפעילות המשרד והחל לתת להן מענה, תוך שהמשרד זוכה לסמכויות, תקנים ותקציבים. המצב כיום שונה משהיה בעבר, כיום יש למשרד כלים להוביל תהליכים משמעותיים בתחום הגנת העורף, ואני שמח על ההזדמנות להיות שותף בתהליכים אלו".

מהמשרד להגנת העורף נמסר בתגובה כי "דן רונן הוא איש מקצוע מעולה בתחום הגנת העורף ומאחוריו ניסיון של שנים רבות. הוא זכה לציון לשבח ממבקר המדינה על תפקודו כמפקד המחוז הצפוני של משטרת ישראל בזמן מלחמת לבנון השנייה, ואנו סמוכים ובטוחים כי הוא האיש הנכון והמקצועי ביותר להוביל את המשרד בשעה זו לנוכח האיומים הקיימים".

השר ארדן מסר בתגובה כי "אין שום קשר בין מצבו של המשרד להגנת העורף בעת כתיבת המאמר, שאכן היה נראה כמשרד חסר תקציב וסמכויות, אל מול מצב המשרד עתה, כאשר הוא משרד נפרד עם תקציב עצמאי של מאות מיליוני שקלים וכאשר חוק העורף נמצא בהליכי חקיקה מתקדמים שיבססו את כל סמכויות המשרד".