אולם החתונות לא היה מוכן, מה הפיצוי לזוג?
בני זוג חתמו על הסכם לעריכת חתונתם באולם האירועים "קדמא" בנווה אילן, שהיה עדיין בבנייה. עיכוב בעבודות הוביל לביטול האירוע, שנחגג לבסוף במקום אחר. מה הפיצוי שפסק להם בית המשפט?
בני זוג שהיו אמורים לערוך את חתונתם באולם אירועים חדש בשם "קדמא", המנוהל על-ידי חברת בישולים נווה-אילן, נאלצו לקיימה במועד מוקדם יותר ובאולם אחר. זאת, מאחר שבניית האולם התעכבה ולא היה מוכן במועד.
בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בירושלים, טענו כי החברה הפרה את ההסכם עמם, ואף לא טרחה להתריע בפניהם על כך שעבודות הבנייה מתעכבות ולא ניתן יהיה לקיים את האירוע כמתוכנן. הדבר נודע להם באקראי, כחודש לפני האירוע ובעקבות פנייה יזומה שלהם. באותו שלב, טענו כי היה להם קשה מאוד להיערך מחדש לקיום החתונה.
בני הזוג הדגישו שמדובר באירוע משמעותי, וכי העובדה שנאלצו לחפש ברגע האחרון מקום חלופי, גרמה להם עוגמת נפש רבה.
הנתבעת טענה מנגד כי לא הפרה את ההסכם. במועד החתימה על ההסכם בני הזוג היו מודעים לכך שבניית האולם נמצאת בעיצומה, ולכך שחתונתם עתידה להיות האירוע הראשון שיתקיים בו. התובעים אף היו מודעים לאפשרות שבניית האולם לא תושלם בזמן, ובחרו להסתכן עבור המחיר המיוחד שהוצע להם.
לטענת החברה, הוצעו לתובעים שתי חלופות: לערוך את החתונה באולם אחר שבבעלותה, או לקבל בחזרה את כספי המקדמה (5,000 שקל) ולחפש אולם חליפי בכוחות עצמם. מכיוון שבני הזוג ביקשו לערוך את החתונה באזור כפרי פסטוראלי ולא באזור התעשייה, הם בחרו בחלופה השנייה.
סיכון במודע?
השופטת יעל ייטב העדיפה את עדותם של בני הזוג, לפיה לא העלו בדעתם שהבנייה לא תושלם בזמן - נוכח הבטחתו של מנהל החברה.
"לא מצאתי שיש לקבל את טענת הנתבעת לכך שהם בחרו לקחת סיכון. אירוע חתונה הינו אירוע משמעותי בחיי אדם, לרוב גם אירוע חד פעמי, וקשה לקבל את הטענה שבני זוג המזמינים למעלה מ-400 איש לאירוע חגיגי ומשמעותי בחייהם ייטלו סיכון לכך שבניית אולם האירועים לא תושלם עד מועד החתונה", כתבה השופטת.
בפסיקתה קבעה כי דווקא הנתבעת היא שנטלה על עצמה סיכון לכך שהבנייה לא תושלם, ולא התובעים - שאינם אנשי מקצוע. אמנם בהסכם לא צוין במפורש שהבנייה תושלם עד מועד האירוע, ואולם מעצם העדרה של כל התייחסות לאפשרות ביטול מסיבה זו, ניתן ללמוד שהצדדים היו בטוחים שהאירוע יתקיים במועד.
החברה הייתה אמורה לצפות את האפשרות שהבנייה לא תושלם בזמן. לאור רגישות האירוע, הייתה צריכה לסכם עם בני הזוג חלופות מראש. השופטת קבעה גם כי החברה לא הוכיחה כי הודיעה לתובעים על העיכוב בבנייה בזמן. ואם לוקחים בחשבון את העונה ואת הרגישות לקיום האירוע במועד, קיימת חשיבות רבה להודעה מוקדמת ככל הניתן.
לסיום, השופטת פסקה כי החברה תשלם לבני הזוג פיצוי בסך של 22 אלף שקל - בגין ההפסד הכספי ועוגמת הנפש שנגרמה להם. בנוסף תשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
