השוטר טען שהותקף, השופטת קבעה: הוא תקף
שוטר שנקרא לזירת רעש בתל-אביב, דרש מצעיר שפתח את דלת הדירה להתלוות אליו. הצעיר התנגד, והשוטר טען שהותקף. במשפט התבררו דברים אחרים
התקפת וגם תבעת? שוטרי סיור הוזעקו לטפל ברעש שהפריע לאחד השכנים בבית משותף בתל-אביב. כשהגיעו לדירה שממנה בקע הרעש, ביקשו מהצעיר שפתח להם את הדלת להציג תעודת זהות, אולם זה טען שאינה ברשותו.
בתגובה, ביקשו ממנו להתלוות אליהם לתחנת המשטרה כדי לקבל דו"ח, שלטענתם ניתן להפיק רק בתחנה. הצעיר סירב והתנגד למעצר.
לטענת אחד השוטרים, בעת ההתנגדות הצעיר הניף את ידיו בהן החזיק צרור מפתחות, ופגע בפניו. בעקבות זאת, נגרם לשוטר חתך בשפה העליונה והוא נדרש לטיפול בחדר המיון.
בהליך הפלילי שנוהל נגד הצעיר, בעבירה של התנגדות למעצר, בוטלה הרשעתו. בין היתר בשל העובדה כי השוטרים נקטו נגדו ונגד אמו שהייתה אף היא במקום, בכוח לא מבוטל. הצעיר אושפז אף הוא בעקבות התקרית. לפיכך הוטלו עליו עבודות שירות לתועלת הציבור, והוא חויב לפצות את השוטר ב-350 שקל.
השוטר, שלא הסתפק בפיצוי הזה, הגיש לבית משפט השלום בתל-אביב תביעה נוספת. בתביעה טען כי כלל לא נקט באלימות כנגד הנתבע ואמו, ושהצלקת שנותרה בפניו מפריעה לו ברמה האסתטית - והוא אף מדמם בכל פעם שהוא מתגלח. לדבריו, עד היום הוא חש מושפל וחווה זכרונות לא נעימים מהתקרית.
הצעיר טען כי השוטר הכה אותו עוד קודם לתגובתו. לדבריו, לאחר שהתנגד להתלוות לשוטר, הוא הוציא אתו בכוח למדרגות והכניס אותו באלימות לניידת. לאורך הנסיעה השוטר המשיך לאיים עליו ולקלל אותו. אמו של הצעיר חיזקה את דבריו, והוסיפה כי גם כלפיה נהגו השוטרים באלימות והשפילו אותה בתחנת המשטרה.
אלימות השוטר ליבתה את היצרים
השופטת יעל הניג קבעה כי לא ברור מדוע השוטרים לא יכלו לתת את הדו"ח על הרעש לנתבע בביתו, ומדוע נדרשו לעכב אותו ולקחת אותו לתחנה. במקרה זה, במקום להתעקש על זיהוי הנתבע הם יכלו לבקש את תעודת הזהות של אמו ולהסתפק באזהרה.
השופטת קיבלה את גרסת הנתבע, לפיה סירובו להתלוות לשוטרים הביא לשימוש בכוח ובאלימות נגדו. "גרסת הנתבע מסתברת יותר, ולפיה הכו אותו השוטרים, דחפו אותו בכוח וצעקו עליו. כאן משתלבת עדות אמו של הנתבע, לפיה ניסתה להוציא אותו מהניידת וכאשר יצא התובע (השוטר) מהניידת בעט בה והכה בעינה באגרוף", כתבה בפסק הדין.
השופטת קובעת כי הפעלת הכוח על-ידי השוטר קדמה לתגובתו האלימה של הנתבע, ליבתה את היצרים והובילה ל"פיצוץ". "לדעתי אין הבדל משמעותי בין אלימות התובע לאלימות הנתבע", כתבה. השופטת ייחסה לשוטר אשם תורם של 50% לנזקיו.
בהתחשב בכך שהשוטר נפגע קלות, שכן מדובר בצלקת קטנה והוא הגזים בתיאורו את סבלו, העמידה השופטת את נזקיו על 700 שקל בלבד.
בניכוי האשם התורם, השופטת קבעה כי על הנתבע לפצות את השוטר ב-350 שקל, אותם כבר שילם בהליך הפלילי. משכך - התביעה לפיצוי נוסף נדחתה. השוטר חויב בתשלום הוצאות משפט של 1,000 שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
מומלצים