צום השואה, כי תשעה באב כבר לא רלוונטי
ט' באב כבר לא מדבר לדורות האחרונים, ויש לצקת בו משמעות חדשה שלא תבטל את זו המקורית, אלא תחבר את הקהל: אם על אירוע שלא נהרג בו יהודי אחד נקבעה "תענית אסתר", הרי שעל טרגדיה שבה נהרגו שישה מיליון חובה לקבוע "צום שואה"
תשעה באב
סובל מחסרון משמעותי: הוא יחול תמיד בחופשת הקיץ. וגם לו היו לומדים על כך, מי חושב על הסיבות לצום כאשר החופש הגדול בעיצומו?
יש שנהגו להביא קוצים לבית הכנסת ולהשליכם על המתפללים. ברבות מן העדות נהגו ללכת בבוקר תשעה באב לבתי הקברות, להשתטח על הקברים ולבקש רחמים; מנהג המבוסס על דברי האגדה המספרת כי מיד לאחר שחרב המקדש מיהר ירמיהו,
נביא החורבן, לעלות לקברי האבות במערת המכפלה, וביקש להעיר אותם כדי שיבקשו רחמים על עם ישראל.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >
צפו בעקבות החורבן:
הישועה החילונית לצום הדתי באה דווקא מברל כצנלסון, מנהיגה האידיאולוגי של תנועת העבודה. במאמרו "חורבן ותלישות" שנכתב ב-1938, מספר כצנלסון כי "אחת הסתדרויות הנוער קבעה את יציאת חבריה למחנה קיץ באותו הלילה (תשעה באב),שבו מבכה עם ישראל את חורבנו, את שעבודו ואת מרי גלותו", והוא מחפש את הסיבות לצעד הזה שנראה בעיניו מביש, ומעיד על בורות בזהות היהודית.
הוא כתב על מדריכי הנוער שהחליטו לצאת למחנה הקיץ באותו לילה, כי "אין להעלות על הדעת כי הם עשו זאת מתוך ידיעה מה הם עושים", והוסיף לקראת סיום המאמר: "מה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עימה שורשיות ויש עימה שיכחה... זהו כוחו של הסמל החיוני המגובש והמפרה בקורות העם?"
קום המדינה החליש את הסיבה לצום
אך האם הסמל שעליו מתרפק ברל כצנלסון בשנת 1938 עדיין קיים שבעים-וחמש שנים מאוחר יותר?
הגאולה לא באה:
אבל בכותל
קובי נחשוני ואלי מנדלבאום
עשרות-אלפי יהודים הגיעו במהלך הלילה לרחבת הכותל המערבי - השריד המזוהה ביותר עם בית המקדש - להתאבל על החורבן, ולבכות את הגאולה שמבוששת לבוא: "חשבנו שהשנה כבר תבוא השלווה לעם ישראל, אך עדיין לא נושענו"
מה יודעים בני הנוער היום על תשעה באב, פרט לעובדה שבתי הקפה ובתי העינוגים סגורים על פי חוק? מי מהם יודע ולו אחת מהסיבות שקבעו חז"ל לציון תשעה באב?
כך אנו מוצאים: "בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית (בית המקדש) בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר ונחרשה העיר". חמישה אסונות לאומיים מזמן יציאת מצרים ועד מרד בר-כוכבא, וכולם בהקשר לארץ ישראל. לחמשת האסונות שחוברו ליום קוראים "קינות", שנועדו לקונן על האסונות שפקדו את העם, כשהגדולה ביותר היא מגילת "איכה" - קריאה קורעת לב על חורבן המקדש וחורבן העם.
המפעל הציוני במאה-ושלושים השנים האחרונות השמיט או החליש מאוד, לדעת החלוצים, את הסיבות לקיום תשעה באב. על כך קבל בצדק, ברל כצנלסון. הקמת המדינה, ויותר מכך - הישגי הלוחמים במלחמת ששת הימים, נדמו ונדמים עד היום בעיניי רבים, כמתקנים את כישלונות העם שגורש מארץ ישראל.
ואם כך, מדוע לצום? מדוע להתענות? מדוע שלא לעבוד (כך על פי ההלכה)? האם אירועי העת החדשה מבטלים את הנימוקים לצום הישן שאינו נזכר בתורה, אלא "רק" נקבע על ידי חז"ל כביטוי לאבל על חורבן המקדש?
חובה לצקת משמעות חדשה
תשעה באב גדוש במנהגים שהתפתחו בעדות ישראל השונות. ניתן למצוא קשר ישיר בין מנהגי האבל האישי הנהוגים בכל אחת מעדות ישראל - לבין מנהגי האבל שנוהגות אותן עדות בתשעה באב.
המנהגים הולכים ונעלמים ככל שמספרם של הצמים הולך ופוחת(צילום: AP)
כך, למשל, יש עדות הנוהגות להעמיד קערת אפר בכניסה לבית הכנסת, וכל מתפלל טובל את ראשו בקערה.
טוות הנאה
הכירו: נשות הפרוכת
טל רויטמן מאיר
הן אוספות כנימות ותולעים, מפיקות את צבעי התכלת, השני והארגמן לפי המקורות - ואורגות חוטים משישה פתילים בדיוק. הכירו את נשות לשכת הפרוכת: קבוצה של נשים ממקומות שונים ומקצועות שונים, שמכינות את הפרוכת לבית המקדש
כל המנהגים הללו ורבים אחרים - לישון בליל תשעה באב על הקרקע, או לקרוא את הקינות ומגילת "איכה" לאור נרות - הולכים ונעלמים ככל שמספרם של הצמים הולך ופוחת. היום ככלל והצום בפרט נראים בלתי רלבנטיים לדורות האחרונים בארץ, ולא פחות מכך מחו"ל.
מציאות זו מחייבת מתן משמעות חדשה לתשעה באב; משמעות שתהא קשורה במאורע שלא ניתן למחוק ושיש לקבעו בזיכרון הלאומי לא פחות - ואולי יותר - מאותם אירועים שציינו חז"ל. שהרי מאז החורבן ספג עם ישראל מכות רבות, קשות וכואבות לא פחות (ואף יותר).
תענית אסתר כן, ותענית שואה לא?
הרעיון לחבר את תשעה באב עם השואה עלה לפני שנים לא מעטות, וראש הממשלה דאז, מנחם בגין,
סקר:
העם ויתר על בית המקדש
קובי נחשוני
66% סבורים כי הכותל הוא האתר הקדוש ביותר לעם היהודי, ורק 29% מספקים את התואר הזה להר הבית, מקום המקדש. כמחצית הציבור סבורה כי הוואקף הוא הריבון בהר, וקרוב ל-60% רוצים הסדר חלוקה במקום בין יהודים למוסלמים. כמה ימים לפני תשעה באב, נראה כי הציבור הישראלי לא ממש מתגעגע
אף כינס קבוצת חכמים גדולה שעסקה בנושא ביום דיונים שלם במכון ון-ליר בירושלים. אך הבשורה לא יצאה מכינוס זה, ועדיין יש לנו "יום הזיכרון לשואה ולגבורה" שהוא גדוש משמעות לכל יהודי ולכל ישראלי, ויש לנו את תשעה באב, שמשמעותו הולכת ופוחתת.
הרב עדיין שטייזלץ, מתרגם התלמוד ומפרשו, הכיר בבעיה החמורה והקשה ובמשמעותה לדורנו ולדורות הבאים, וכתב: "כל אבל, ולו גם הצער העמוק ביותר, נוטה להישכח עם הזמן... בדור האחרון אירע הדבר המקפל וממצה את כל המהויות האלה - שואת יהודי אירופה. במשך שש שנים נגלו לעיניי כל, על גופו של העם היהודי, כל הטרגדיות של החורבן, בכל תוקפן הנורא... זיכרון השואה בתשעה באב עשוי לעורר ולהעצים את תחושת האבל ביום זה בקרב בני עמנו, בכך שייתן משמעות עכשווית לאבל".
אני מבקש להוסיף לדבריו, וללכת צעד אחד נוסף: צום תשעה באב יימשך, לא יתבטל, ובכך ישמור על זיכרון האירועים הקשים שבעטיים נקבע בלוח השנה היהודי, אלא שהוא ייקרא "צום השואה".
אין ספק שמתמיה הדבר שעל אירוע שלא נהרג בו יהודי אחד - ניסיונו של המן להרוג ולהשמיד את היהודים - נקבע צום "תענית אסתר" ואילו על טרגדיה שבה נהרגו שישה מיליון יהודים לא נקבע יום צום.
כדי שלא יימחק מהלוח
מי שמבקש לצום לזכר ששת מיליוני היהודים, עושה זאת בעשרה בטבת, יום שייחודו כמעט נמחק מהלוח היהודי, ומציין את תחילת המצור על ירושלים לפני חורבן בית המקדש הראשון.
אם הסכימו הרבנים הראשיים (הרצוג ועוזיאל) למנף יום צום שכוח ולתת לו משמעות חדשה - ראוי אף ראוי, ועוד קודם לכן, למנף את "תשעה באב" ולתת לו משמעות הלכתית חדשה: "צום השואה".
צום כזה יפנה לקהל דתי וחילוני, ויאחד את כל הציבור והעם היהודי לזכור את ששת המיליונים שנרצחו והושמדו בשואה. התאריך שבו מצוין כיום יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יהיה מעתה 'יום זיכרון הגבורה היהודית', ובכך יתקשר היטב עם המועדים הבאים אחריו.
חיבור השואה עם יום האבל הכלל-יהודי שקיים אך כמעט לא מקוים, ייתן ליום עצמו משמעות חדשה שתדבר אל כל יהודי באשר הוא, וימנע את מחיקת תשעה באב מלוח השנה היהודי.
- עוד ביהדות: מתי מסתיים היום צום תשעה באב?
לפנייה לכתב/ת 
עניין של זיכרון לאומי
צילום: EPA
לזה כולם מתחברים
צילום: ישראל ברדוגו
ד"ר יואל רפל
מומלצים
