מי הבעלים של לוח החשמל שממוקם אצל השכן?
לוח החשמל של לולים שמפעילה חברה, נמצא בשטח של השכן - שאיים לנתק את הלולים מהחשמל. בתגובה, החברה ביקשה מבית המשפט להצהיר שהיא בעלת הלוח ולאסור עליו לגעת בו. מה נקבע?
מה עושים כשלוח החשמל נמצא בשטח של השכן? חברה שבבעלותה שטח בו מופעלים לולים לגידול פרגיות, רכשה את השטח בשנת 1994 מאשתו המנוחה של בעל החלקה השכנה. בהסכם נכלל ציוד, ובכלל זה שתי מערכות חשמל למנועים ולוח חשמל.
לוח החשמל נותר מאז ועד היום בנכס השייך לשכן. מלוח זה מוביל כבל תת קרקעי אל לוחות החשמל שמותקנים בכל אחד מהלולים, המצויים בנכס של החברה. הם מופעלים על-ידי חברת אפרת, אשר מנהלת את הלולים.
בשל איומי השכן לנתק את הלולים מלוח החשמל - שממוקם כאמור בנכס שלו - הגישו נגדו שתי החברות תביעה לבית משפט השלום בחדרה. הן ביקשו להצהיר כי החברה היא הבעלים הבלעדי של לוח החשמל, בהתאם להסכם המכר משנת 1994 - וכי יוצא צו מניעה שיאסור על הנתבע לנתקו.
לטענתן, השכן משתמש בלוח החשמל כאמצעי לחץ - במטרה לכפות עליהן להעניק לו זכויות בקרקע אחרת שבבעלות החברה, שכלל אינה קשורה ללולים. בכך הוא נוהג בחוסר תום לב.
השכן הכחיש את כל הטענות, וטען כי לוח החשמל שהוזכר בהסכם, אינו לוח החשמל המצוי בנכס שלו - אלא זה שנמצא בלולים עצמם. לטענתו, אין לתובעות כל זכות במקרקעין שבבעלותו, ובכלל זה בלוח החשמל המצוי בהם.
לביהמ"ש לא היה ספק
השופטת הדסה אסיף פסקה לטובת התובעות. היא קבעה כי הסכם רכישת המקרקעין מתייחס ל"לוח חשמל" בלשון יחיד (ולא בלשון רבים). ניסוח זה מלמד על כוונת הצדדים ללוח החשמל המרכזי, אחד ויחיד, שאליו מגיע חיבור חברת החשמל שמוזרם אל הלולים באמצעות כבל תת-קרקעי. זהו לוח החשמל המצוי במקרקעין של הנתבע.
השופטת פסקה כי לוח החשמל רשום על שם התובעת, רישום זה נעשה בהסכמת הנתבע ולאחר שאישר להעביר את הבעלות בלוח אל התובעת. לא ניתן להתעלם גם מהעובדה שהחברה עשתה שימוש בלוח החשמל כל השנים, והשכן לא מנע זאת ממנה או את הכניסה לנכס לשם קריאת נתוני לוח החשמל והגדלת הזרם.
מכך הסיקה השופטת שגם אם ההסכם החתום לא היה מספק, הרי שמהתנהגות הצדדים ניתן ללמוד שהשכן העניק לחברה זיקת הנאה במקרקעין שלו - כלומר במקרה זה את הזכות לעשות שימוש בלוח החשמל.
לפיכך היא קבעה כי התובעת היא הבעלים הבלעדי של לוח החשמל, והוציאה צו מניעה האוסר על הנתבע או מי מטעמו לנתק את התובעת מלוח החשמל ו-או זרם החשמל המוזרם דרך אותו לוח. השכן גם חויב בתשלום הוצאות משפט ובשכר טרחת עורכי דין בסך של קרוב ל-12 אלף שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד איילת בדני
עוסקת במשפט אזרחי-מסחרי ומקרקעין
לפנייה לכתב/ת 
