שתף קטע נבחר

 

נצרבתם ממדוזה? "חומץ הוא לא הפתרון"

החומרים החומציים שיכולים לסייע להתמודדות עם כוויית המדוזה מתאימים רק למדוזות שכלל אינן מצויות בחופי ישראל. חוקרת מזהירה כי השימוש בחומץ עלול להחמיר את המצב

האם גם אתם הייתם עדים לניסיונות להרגיע צריבת מדוזות בעזרת שתן, קרטיב לימון או קוקה קולה? חוקרת מאוניברסיטת חיפה מזהירה כי האמונה העממית שלפיה חומץ מסייע לנטרול צריבת מדוזה, לא רק שאינה נכונה אלא עלולה לגרום להחמרת הכוויה. החוקרת, ד"ר תמר לוטן, ביולוגית מבית הספר למדעי הים באוניברסיטה, אמרה היום (ד') כי מקור האמונה שחומר חומצי יכול לסתור את מנגנון הארס של המדוזה מצוי במחקרים, שהראו כי חומץ מונע המשך הפעלה של מנגנוני הצריבה בזרועות הציד של מדוזת הקופסה (Box jellyfish), מדוזה קטלנית שאינה נמצאת בחופי הארץ או בים תיכון.

 

דיווחים נוספים בחדשות ynet:

"חלומות ורודים": בית הספר הפך בקיץ לקייטנה

הצריבות שלפני הנחיל. מפת המדוזות והמדריך

 

"אין טעם או צורך לשפוך חומץ, שתן, קוקה קולה, חול או כל חומר עממי אחר על כוויית מדוזות. האמונה כי חומץ עוזר הינה שגויה ונובעת מחוסר הבנה של הספרות המקצועית", אמרה לוטן, שהסבירה כי החליטה לפרסם את הדברים משום שלאחרונה הפך השימוש בחומץ נפוץ, והיו מי שאף המליצו על השימוש בו באופן רשמי.

 

לדבריה, במקרה של החוטית הנודדת, המדוזה הנפוצה בישראל כהגדרתה, "החומץ אינו משפיע במאומה על מנגנוני הצריבה שלה ובמקרים מסוימים שימוש בחומץ אף עלול להזיק לכוויה שנוצרה. הטענה כי החומץ מנטרל את החומר הבסיסי שברעל המדוזה אינה נכונה, מכיוון שגם הרעל עצמו נמצא באופן טבעי בסביבה חומצית".

 

ד"ר לוטן. "החומץ לא משפיע" ()
ד"ר לוטן. "החומץ לא משפיע"
 

מדוזה בחופי תל אביב (צילום: אבי בהגן) (צילום: אבי בהגן)
מדוזה בחופי תל אביב(צילום: אבי בהגן)
 

לפיכך איפוא היא הבהירה כי הטיפול בצריבת חוטית נודדת הינו שטיפה במים והרגעת האזור הנפגע בתכשירים רפואיים. "אם הצריבה הינה על שטח גדול או תגובת הגוף הינה חריפה כמו נפיחות חזקה, אודם או תגובה אלרגית - יש לקבל טיפול רפואי", אמרה.

 

בעונה הנוכחית חל עיכוב בהגעתן של המדוזות לישראל יחסית לעונות קודמות. ד"ר דור אדליסט, אקולוג ימי וחוקר באוניברסיטת חיפה, הסביר כי קשה לדעת מתי יגיע הנחיל הגדול, וכיוון שהחורף השנה היה יחסית קר, תהליך שחרור גוף המדוזה למים מתעכב. מדוזות שמגיעות לחופי ישראל הן בדרך כלל מזן "המדוזה הלבנה". עוד נפוצות כאן מדוזה "ים תיכונית", שניתן לזהות אותה לפי השוליים הכחולים, וגם מדוזה שנקראת "פילורזה" שנכון לתחילת החודש נמצאה מול אשדוד.  

 

לוטן חוקרת את המדוזות כבר כ-30 שנה, ואף הייתה שותפה בפיתוח התכשיר להגנה מפני צריבה. כמו כן היא שותפה בפיתוח מוצרים רפואיים העושים שימוש במנגנון הזרקת הארס של המדוזה. "על גבי זרועות הציד של המדוזה יש מיליוני מנגנוני צריבה זעירים, דמויי מזרק שגודלו כמאית המ"מ והוא מכיל מחט מרובת זיזים. מגע של עור אדם עם זרועות הצייד של המדוזה גורם להפעלת מערכת ההזרקה. כאשר המזרק מופעל מתפתח בו לחץ גבוה של 150 אטמוספרות - פי 70 מהלחץ המצוי בגלגל מכונית - שגורם לשחרור והחדרת המחט לתוך העור בעוצמה הזהה למהירות כדור אקדח ביציאתו מהלוע", הסבירה.

 

החוקרים משתמשים במנגנון המבוסס על המזרק הביולוגי הזה, על מנת להחדיר תרופות וחומרים נוספים לגוף האדם.

 

בהקשר זה ציינה לוטן כי הביטוי "ביצי המדוזות" לגורם הבלתי נראה הגורם לצריבות בחוף היום, גם כאשר המדוזות אינן נראות, שגוי. מדובר למעשה בזרועות הציד של בעל החיים, שהן שקופות וזעירות, וממשיכות לצוף במים גם לאחר שניתקו מהמדוזה. "חלק ממיליוני מנגנוני הצריבה שנמצאים בכל זרוע כזו יכולים להמשיך ולפעול גם לאחר שניתקו", הסבירה, "ולכן המים צורבים".‮

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חוטית נודדת, הנפוצה בישראל
צילום: יהונתן צור וחגי דקל
מומלצים