פוליטיקה בפיתה
את רמיסת זכויות האדם אפשר למצוא גם בפיתה. כך ייעשה לניסיון להכניס את מחירה לפיקוח. והערבים? שיאכלו עוגות
מספיק? לא בדיוק. ערבים אוכלים פיתות ולא לחם. גם העניים, טרחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגילתה, מרבים בצריכת פיתות פי כמה וכמה מהעשירים. חמוש במידע הזה ובאפשרות הקלה להוסיף עוד מצרכים לחוק הפיקוח, ביקש ח"כ עיסאווי פריג' ממרצ, ביום רביעי האחרון, להביא להצבעה בכנסת הצעת חוק שלפיה גם הפיתות יפוקחו. כלומר, יהיה מחיר מקסימום.
עוד בערוץ הדעות
אירופה עשתה לנו טובה / חן ארד
המוסר הכפול של אירופה / שאול רוזנפלד
לממשלה זה לא עולה אגורה ולעניים זה טוב, מפני שלאחרונה עלו גם מחירי הפיתות באופן מטורף לגמרי. וחוץ מזה, שלא כמו הלחם האחיד, אין להן תקן מחייב: פעם ימכרו לכם ערימה של שמנמנות ותפוחות ופעם כמושות וקלילות, ובאותו מחיר ממש. רק בשטחים, במקום שאנשים סופרים כל אגורה, מוכרים פיתות לפי משקל.
פת הלחם של עניי המזרח התיכון היא הפיתה, לא הדבר בפרוסות שמגיע מתרבויות האוכל של מרכז אירופה, לא החלות שנולדו בכלל ברוסיה - אבל גם היא צריכה להיות מרוחה על הצד הנכון, ולפיכך הסביר ח"כ פריג' כי הצעת החוק שלו תועיל לעניים, תאחד את המוצר תחת תקן מחייב ותרתיע את מי שמבקש לעשות כסף קל ורע על גבם של נזקקים. וחוץ מזה, נזכור, לממשלה זה לא עולה.
אלא שבקואליציה הנוכחית, מתברר שגם מפיתה אפשר להוציא ספינים פוליטיים כבדי משקל. לדוכן עלה שר הכלכלה לנאום ולהתנגד, כמובן, ונימוקיו עמו: צריך לעודד תחרות ויזמות, אמר, ובעיני רוחו ודאי ראה המוני סטארטאפים של מאפיות היי-טקיות משוכללות קמות ופורחות ומרוויחות המון על גבם של הערבים, הרעבים והעניים באופן כללי. המציאות בשטח שונה, ואין שום קשר בין מחט לרסיס בתחת, שכן יש כבר המון מאפיות קטנות ורוב רווחיהן מגיע ממוצרים שאינם פיתות רגילות, עשר בעשרה שקלים בשקית: הכהות והאורגניות ואלה עם הזעתר והמנאיש והפטייר, כולן על בסיס אותו בצק עצמו, הם שמניעים את גלגלי הכלכלה הזאת, ולא עוד ועוד מאפיות ייעודיות.
אפילו נתניהו הוזעק להצביע נגד
טעה כבוד השר? לא נורא, זה קורה לו לעתים קרובות, אין סיבה להיבהל, כי עד מהרה התברר שמאחורי הדיבורים קיימת עמדה יבשה וקשיחה כמו פיתה שעמדה שבוע בשמש, וכל כולה התנגדות עזה למהלך. בהולים יצאו ובאו ח"כים מהקואליציה ובנו חומה. אפילו את בנימין נתניהו, פלוס מאבטחים והרבה טררם, הזעיקו מלשכתו בכנסת אל המליאה כדי שיצביע נגד. 57 ח"כים הצביעו נגד. הפיתה לא נכנסה לפיקוח. והערבים? שיאכלו עוגות.מה שיפה כל כך בדמוקרטיה היא האפשרות הניתנת לאנשים מתרבויות שונות לחיות זה לצד זה כאזרחים שווי זכויות. את הזכויות ואת רמיסתן המרושעת אפשר למצוא בכל מקום, גם בתוך פיתה. אם הזכות למזון בסיסי בפיקוח קיימת בחוק, הזכות צריכה להתייחס לכל האזרחים ללא אפליה. אם יש צורך בהבחנה בין האזרחים על פי תרבותם, בדמוקרטיה עושים זאת כל הזמן. ערבים ועניים לא ישנו את הרגלי האכילה שלהם לטובת אחיד פרוס, וקואליציה דמוקרטית הייתה מבינה זאת ושמחה לסייע. זה לא עולה לה כלום, כבר אמרנו?
באותה מידה, קואליציה דמוקרטית הייתה מכניסה את מחירי קמח הטף לאינג'רה אתיופית לתוך החוק. אתם יודעים מה - גם לחם שיפון בסיסי, כזה שיוצאי ברית המועצות לשעבר לא יכולים בלעדיו. אבל ב-2013, בכנסת ישראל, לא מתקיימת קואליציה דמוקרטית. הניסיון הכושל להכניס את מחיר הפיתה לפיקוח הוא הוכחה כואבת, צורבת ומיותרת לגמרי שבכל מקום בעשייה הפוליטית שתחפשו - תמצאו, בקלות מדהימה, ניכור, אטימות, פגיעה בחלשים - והרבה מאוד גזענות.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
