מחקר בדק: האם הפריית מבחנה מזיקה לעובר?
תינוקות המבחנה הראשונים כבר בני 30 ויותר, ועכשיו מתפנים החוקרים לבדוק אם העובדה שנוצרו מחוץ לגוף משפיעה על התפתחותם. "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" בוחן את הסיכונים הידועים לעומת השיפורים הטכנולוגיים בתהליך
מאז שהחלו להשתמש בטכנולוגיה של הפריה חוץ־גופית (IVF) נולדו כבר מיליוני תינוקות מבחנה. הראשונים שבהם מגיעים עכשיו לאמצע שנות ה־30 לחייהם, ויותר ויותר מחקרים בוחנים מה עשויה להיות המורשת המתמשכת של ההליך, ומתחילים לתעד כמה מההשפעות שאולי יש לו על התפתחותו המוקדמת של הילד.
במחקר הגדול ביותר עד כה, שבוחן את הקשר בין הפריות חוץ־גופיות להפרעות נוירולוגיות, התגלה סיכון קטן אך משמעותי להופעה של לקויות שכליות בקרב תאומים ושלישיות, אך לא בקרב תינוקות שנולדו יחידים. המחקר מתפרסם בכתב העת ."JAMA"
עוד על הפריה חוץ-גופית:
- טיפולי פוריות: כל מה שצריך לדעת לפני שמתחילים
- אוטיזם, סרטן, מום: סכנות בהפריה חוץ גופית
- הפריה חוץ גופית בלי הורמונים: איך זה עובד?
בעיות הפריון הן הסיבה
החוקרים בחנו 2.5 מיליון ילדים שוודים, והשוו בין מי שנולדו כתוצאה מהפריית מבחנה למי שנולדו אחרי הריון טבעי. כ־47 מתוך 100 אלף ילדי מבחנה פיתחו ליקויים קוגניטיביים, כגון מנת משכל נמוכה או בעיות בתקשורת או בהתרועעות עם אחרים, לעומת 40 מתוך 100 אלף בקרב הילדים שנולדו בסיומו של הריון טבעי.
"בהפריה חוץ־גופית יש כבר סיכונים ידועים, כגון מומים מולדים וסרטן, ועכשיו אולי צריך להוסיף גם פיגור שכלי," אומר ראש צוות החוקרים, ד"ר סוון סנדין מקינג'ס קולג' בלונדון. עם זאת, לדבריו, חרף העלייה הקלה בסיכון היחסי שהוא וצוותו גילו כשהשוו ילדי מבחנה לילדים שנולדו אחרי הריון טבעי, הסיכון המוחלט לבעיות בהפריה חוץ־גופית נותר קטן, ורוב הבעיות הנוספות קשורות כנראה לטיפולי אי פריון מסוימים.
מחקר שהוצג בכנס של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים בניו אורלינס גילה ש־9% מתינוקות המבחנה סבלו ממומים מולדים, לעומת 6.6% מתינוקות ההריון הטבעי. אך שוב, אין פירוש הדבר בהכרח שטיפולי ההפריה הם האחראים לכך. במחקר מחודש מרץ, לדוגמה, דיווחו החוקרים שבעיות נוירולוגיות אצל תינוקות מבחנה נגרמו כנראה על ידי גורמים שקשורים לאי הפריון ולאו דווקא על ידי הטיפולים עצמם.
התברר כי הפריות חוץ־גופיות שכללו פרוצדורות ספציפיות, כגון מניפולציה רבה יותר של הזרע כדי לעודד הפריה, היו מועדות לבעיות נוירולוגיות יותר מהפריות ללא המניפולציה הזאת. מכאן אולי שלבעיות פריון שהגורם להן הוא הגבר יש קשר חזק יותר לליקויים קוגניטיביים בהמשך הדרך.
"זה גורם לנו לחשוב שאולי יש איזו מעורבות גנטית כשמדובר בעקרות חמורה של הגבר," אומר ד"ר אבנר הרשלג, מנהל המרכז לרבייה בבית החולים האוניברסיטאי נורת' שור במנהאסט, ניו־יורק, שלא היה מעורב במחקר. "אבל חשוב מאוד שהמטופלים הגברים שסובלים מעקרות לא יתחרפנו ויחשבו שהם הסיכון המשמעותי. המספר הכולל של תינוקות מבחנה עם בעיות - אפילו במקרים שבהם הגורם לאי הפריון הוא גברי - קטן."
לידות יחיד בטוחות יותר
עם זאת, כשהחוקרים התמקדו רק בלידות של תינוק יחיד, הקשר בין הפריות מבחנה לליקויים שכליים כבר לא היה משמעותי. ממצא זה מאשר מחקרים קודמים, שזיהו סיכון גבוה יותר למומים מולדים ולבעיות התפתחות בלידות מרובות עוברים. לידות כאלה שכיחות יותר בהפריות חוץ־גופיות כיוון שלעיתים קרובות הרופאים מחזירים לרחם כמה עוברים במהלך מחזור טיפול, וזאת כדי לשפר את סיכוייה של האשה להרות.
"ה'מגפה' של לידות מרובות עוברים, כפי שאני מכנה אותה, מעוררת הרבה בעיות רפואיות ובריאותיות אצל התינוקות וכן אצל האמהות," אומר ד"ר הרשלג. כדי להימנע מתוספת הסיכונים הקשורה ללידות מרובות עוברים, מרכזים רפואיים רבים מחזירים כעת לרחם בין עובר אחד לשלושה בלבד בכל פעם.
שיפורים אחרים בתהליך ההפריה החוץ־גופית עשויים גם הם להפחית סיכונים התפתחותיים נוספים שהפרוצדורה עלולה לגרום להם. לרופאים יש עכשיו דרכים מתוחכמות יותר לזהות את העוברים החסונים ביותר, והם יכולים לתזמן את ההפריה באופן שתחקה טוב יותר התעברות טבעית.
כ־5 מיליון ילדים ברחבי העולם נולדו מהפריה חוץ־גופית, אומר ד"ר הרשלג, ורובם בריאים. "אני לא מכיר מקרה של פיגור שכלי או אוטיזם בתינוקות שנובע מהטיפול שלנו," הוא אומר. "בכל אופן, המחקר הנוכחי מבורך, כי מדובר בניסיון משמעותי מאוד לענות על כמה שאלות חשובות."
ד"ר סנדין מקווה שהתוצאות יניבו מחקרים נוספים על ההשפעות ארוכות הטווח שיש להפריה החוץ־גופית בשורה של סוגיות בריאותיות. "אנחנו אומרים להורים שההפריה החוץ־גופית בטוחה ושהתינוקות שנולדים מ־IVF בריאים וגדלים להיות בוגרים בריאים," אומר ד"ר הרשלג. על כל פנים, בעזרת מחקרים נוספים יוכלו דברי ההרגעה האלה להיתמך בראיות מדעיות מוצקות אפילו יותר.
לפנייה לכתב/ת 
