תבעה את אחיה: רוקן את חשבון הבנק של אמא
סכסוך אחים על כספי אמם המנוחה הגיע לבית המשפט. בתביעה שהגישה טענה האחות כי טרם מות אמם, ובהיותה במצב נפשי ורפואי רעוע, נטל אחיה מאות אלפי שקלים מחשבונה. האח טען שהאם סייעה לו מרצונה. מה פסק בית המשפט?
ריב בין אח לאחות על ירושת אמם, הביא את האחות לתבוע את אחיה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. לטענתה, בשלהי חיי אמם המנוחה, הוא נטל סכום של כ-822 אלף שקל שהיו בחשבון בבנק לאומי שלא כדין.
בתביעה דרשה מהאח להשיב את הכספים ולצרפם לירושה - כך שגם סכום זה יחולק שווה בשווה בין שלושת ילדי המנוחה (ילדה שלישית לא הצטרפה לתביעה).
לטענת התובעת, אחיה עשק את האם וניצל את מצוקתה ובדידותה. הוא יצר עמה מערכת יחסים מיוחדת, והביא לכך שהייתה לגמרי תלויה בו ותמיד רצתה לרצותו. האם לא הבינה את משמעות החתימה על מסמכים שאפשרו לבנה למשוך כספים מחשבונה, ואם זה לא מספיק - בתקופה שהייתה מחוסרת הכרה, האח הוציא מחשבונה 100 אלף שקל.
הנתבע טען מנגד כי אמו ואביו תמכו בו כלכלית לאורך השנים, בין היתר כשסייעו לו בתשלום המשכנתא. לדבריו, חלק מהכספים הוא קיבל במתנה, ובחלקם שילם את הוצאותיה השוטפות של האם. כן סיפר כי בזמן שנתנה לו כספים, היא לא סבלה מחולשה שכלית כלשהי ולא ניתן היה לנצלה. לדבריו, כשמצבה של האם הורע, כלל לא קיבל ממנה כספים, ועצם העובדה שביקר את אמו מדי יום לא מוכיחה שהייתה תלותית.
טענות התובעת - השערות בלבד
השופטת אלה מירז קבעה כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי אחיה, שהודה בלקיחת הכספים, עשה זאת בניגוד לרצון אמו או תוך השפעה בלתי הוגנת עליה. היא פסקה כי עדותה הייתה מלאת השערות, אולם היא לא הוכיחה בשום מסמך או ראיה כי נטילת הכספים נעשתה שלא כדין, או תוך ניצול חולשת אמו.
השופטת הדגישה כי התובעת לא הצליחה להוכיח אפילו עניין פשוט כמו תזמון העברת כספים לידי הנתבע, בתקופה שהאם כבר הייתה מחוסרת הכרה. עצם העובדה שהאם לא חילקה את כספיה באופן שוויוני בין הילדים, אינה מוכיחה שנעשה כאן עוול. בהקשר זה, גם בעלה של התובעת הודה כי אחותה למשל נהנתה מיחס מועדף מהוריה.
לפיכך השופטת קבעה כי האם העבירה את הכספים לבנה במתנה. עוד נקבע כי חלק ניכר מהכספים שנלקחו, שימשו לתשלום הוצאות האם בעצמה, ובכלל זה תשלומים לבית אבות (13 אלף שקל בחודש) ומתנות לשמונת הנכדים בעשרות אלפי שקלים.
ולסיום, התביעה נדחתה. האחות חויבה בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 7,000 שקל.
קיבל מתנה או רוקן את החשבון?
לדברי עו"ד אייל עוז העוסק בתחום המשפחה, "יש בפסק הדין הנחיה משפטית חשובה ועקרונית לציבור: כאשר הצדדים לנתינה הם בגדר 'קרוב קרוב', במקרה שבפנינו אם ובנה, ויחסיהם מתאפיינים בגילויי דאגה ואחריות כלכלית, חלה חזקה כי הנתינה היא בגדר מתנה. על הטוען שמדובר בנטילת כספים שלא כדין, להוכיח אחרת".
עו"ד אברהם הופרט, גם הוא מתחום דיני המשפחה, סבור כי פסיקת בית המשפט במקרה זה תמוהה. "כאשר בן מצטרף לחשבון הורה בייפוי כח או ב'שותף', צריך לזכור שהכספים בחשבון ההורה נותרים שלו, והבן אינו יכול לעשות בהם כבתוך שלו. מצופה היה כי מערכת המשפט תעמוד להגנתו של הורה קשיש ותשוש מפני מי שמסתתר מאחורי העזרה להורה כדי לרוקן את חשבונו".
לנוכח פסיקה זו, הוא ממליץ לבני משפחה שלא להותיר לאחד האחים לנהל את המערך הכלכלי של הורה קשיש לבדו, אלא לגלות מעורבות. "לעיתים, אף אין מנוס מליטול יוזמה ולבקש בדחיפות למנות אפוטרופוס להורה התשוש, כאמצעי מיידי להגן עליו".
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
