מחקר: רשתות המזון הקטנות מנצחות את הגדולות
ממחקר שנערך בכנסת עולה כי נתח השוק של הרשתות הגדולות - שופרסל, מגה והריבוע הכחול, נמצא בנסיגה לעומת הרשתות הפרטיות דוגמת רמי לוי וכמעט חינם. עוד עולה מהמחקר כי בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, ההתייקרות של המוצרים בישראל הייתה הגבוהה ביותר ב-8 השנים האחרונות
עוד בארץ הצרכנות :
נילסן: הביטחון הכלכלי בשפל - המחירים בעלייה
תנובה מציגה: עולם ללא נשים
בכמה התייקרו המוצרים שיצאו מפיקוח?
המחקר נערך לבקשת ח"כ גילה גמליאל (ליכוד-ביתנו), חברת ועדת הכספים העומדת בראש השדולה להוזלת מחירי המזון. המהפך חל אחרי חמישה עשורים שהתאפיינו בהתרחבות החברות המובילות בענף המזון שהתבטאה ברכישות ומיזוגים של מפעלי מזון אחרים, וכפועל יוצא בעלייה ניכרת של מחירי המזון. "הרכישות הביאו להגדלת הריכוזיות בענף המזון שהניעה את החברות למכור את מוצריהן במחירים גבוהים", מציין המחקר.
האוכלוסיות החלשות לא תמיד נהנות מהתחרות
שיא הגידול בנתח של שופרסל היה ב-2006 ברכש של רשת קלאבמרקט. הנסיגה החלה לאחר שהתגלה כי היא הפרה את תנאי הרכישה של הממונה על ההגבלים, ונענשה. ניתוח שוק רשתות השיווק, 3 שנים אחרי המהפך שהחל ב-2010, מביא לדעת עורך המחקר, הכלכלן אילן מילרד מהמרכז למחקר ומידע של הכנסת, שלוש תובנות עיקריות שנובעות מהתחרות הגוברת של הרשתות הפרטיות בגדולות, אשר דוחפת להוזלת מחירי המזון:
התחרות בענף היא בעיקרה מקומית-אזורית. כלומר, פתיחת סניף על ידי רשת עצמאית זולה במיוחד (כמו שיווק השקמה של רמי לוי או חצי חינם), מביאה להוזלת מחירים גם בסניפים סמוכים של שתי הרשתות הגדולות (שופרסל ומגה). עם זאת, במרכזי הערים שבהן בדרך כלל לא נפתחים סניפים חדשים של העצמאיות, רמת התחרויות מועטה ורמת המחירים עדיין גבוהה יחסית.
כוח השוק של שתי הרשתות הגדולות מביא להנחות ניכרות הניתנות על ידי יצרני המזון, אשר מפצים את עצמם בדרישת מחירים גבוהים מהקמעונאים האחרים. את המחיר הגבוה משלמים כ-5,000 מכולות ומינימרקטים בשכונות, במרכזי הערים ובישובים קטנים, אשר מגלגלים אותו על השכבות החלשות, המתקשות להגיע לחנויות הזולות, ונאלצות לשלם מחירים גבוהים יחסית עבור רוב המוצרים.
לרשתות המזון הקמעונאיות יש גם מותגים פרטיים המתחרים במותגים של יצרני המזון ואמורים להביא לירידה במחירים. ניתוח שוק של חברת ההשקעות דש מצא כי ל-65% מהמוצרים בישראל יש כבר מותגים פרטיים, אבל נתח השוק שלהם הוא פחות מ-10%, שיעור נמוך משמעותית מנתחי השוק של מותגים פרטיים במדינות מפותחות כמו בריטניה (44%) וגרמניה (32%).
חלוקת מגזר רשתות השיווק לפי המחקר היא: 36% - שופרסל; 22% - מגה והריבוע הכחול; 7% - רמי לוי; 4% - כמעט חינם; 4% - יינות ביתן; 27% - כל האחרים. מנתוני המחקר עולה כי מגמת המהפך בריכוזיות של ענף שיווק המזון והתחרות הגוברת בין הרשתות המובילות לפרטיות איננה משתקפת בהוזלת מחירים אחידה בכל המגזרים, וכאמור פוגעת בעיקר בשכבות האוכלוסייה שנאלצות להסתפק במכולות ובמינימרקטים השכונתיים.
המחקר מזכיר בהקשר זה דיון שנערך בוועדת הכלכלה לפני כ-3 שנים שעסק בהשלכות הריכוזיות על מחירי המוצרים בענף המזון בארץ. הנציגים של אלפי המינימרקטים וחנויות המכולת התלוננו כי הם נאלצים לסבסד את ההנחות שמקבלות הרשתות המובילות ולא אחת משלמים עבור הסחורה מחירים סיטונאיים גבוהים יותר מהמחירים שמשלמים הצרכנים ברשתות המזון הקמעונאיות.
בישראל ההתייקרות הגבוהה ביותר בהשוואה לאיחוד האירופי
המחקר כולל גם נתוני רקע השוואתיים של מחירי המזון העדכניים בין ישראל למדינות האיחוד האירופי מאפריל 2005 עד אפריל 2013 , לפיהם ישראל היא בשיא ההתייקרות (16.1%) מעל 17 מדינות אירופה, כשהממוצע האירופי עומד על 4.6% בלבד. בתחתית הסולם נמצאת שוויץ עם הוזלה של 4.8% במדד מחירי המזון. רק בשנתיים האחרונות עלו המחירים בישראל בשיעור ריאלי כפול של 2.5% לעומת ההתייקרות באירופה (1.1%).
המחקר מדגיש את רמת הריכוזיות הגבוהה בשוק החלב (תנובה, שטראוס, טרה) המשתקפת בעליית מחירי המוצרים בשנים האחרונות. מחיר החלב המפוסטר בקרטון שעלה בין 2005-2011 ב-15%, זינק בין 2011 ל-2013 ב-8% נוספים. מחיר היוגורט שעלה עד 2011 ב-46%, זינק בשנתיים האחרונות בעוד 18%. מחיר החמאה שהתייקר עד 2011 ב-17%, זינק בשנתיים האחרונות בעוד 25%.
לעומת זה מחירי המוצרים שעמדו בעין הסערה הציבורית של המחאה החברתית ב-2011, הוזלו בשיעור משמעותי בשנתיים האחרונות – מחיר הקוטג' שהתייקר עד אז ב-41% הוזל אחרי המחאה ב-12%. הגבינה הרכה שהתייקרה בשנים קודמות ב-32% הוזלה בעקבות המחאה ב-6%. אבל מחוללי המחאה לא שמו לב שרשתות החלב התחכמו אתם, כשהמשיכו להעלות בשיעור ניכר את מחירי החמאה, היוגורט, הגבינה הצהובה והלבן.
לפנייה לכתב/ת 
