עיריית ת"א איבדה רכוש מעוקל - ותפצה בעליו
מעקלים של עיריית תל-אביב לקחו טלוויזיה ומסך מחשב מעסק שבעליו לא שילם ארנונה. אחרי שהסדיר את החוב הגיע לאסוף את הרכוש - וגילה שהוא אבד
בדצמבר 2012 עיקלה עיריית תל-אביב טלוויזיה ומסך מחשב מבית עסק שבעליו לא שילם ארנונה. לאחר שחוב הארנונה לעירייה הוסדר, אישרה העירייה לבעל העסק לקבל בחזרה את חפציו.
משהגיע האיש למחסן שבו הוחזק הרכוש, גילה לתדהמתו ש"לא טובין ולא יער": החפצים לא נמצאו במקום. ואם לא די בכך, האיש העיד שהאחראים על המחסן אמרו לו שייקח במקום מהמחסן כל מה שהוא רוצה - למרות שהחפצים שייכים מן הסתם לאנשים אחרים.
בעל העסק סירב להצעה והגיש נגד עיריית תל-אביב תביעה להשבת החפצים או לפיצוי בגובה שוויים. התביעה הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב, וצורף לה צילום של המחסן - בו נראים חפצים מעוקלים, בהם גם ציוד רב-ערך, מוערמים כגרוטאות במזבלה בכאוס מוחלט.
על אף שהעירייה הודתה בטענות התובע, היא ביקשה לדחות את התביעה. זאת לטענתה מכיוון האחריות על החפצים מוטלת על חברה חיצונית ("תפנית שירותים משפטיים בע"מ"), הפועלת לאכיפת הגבייה עבור העירייה.
התנהלות העירייה ראויה לגנאי
השופטת נועה תבור קיבלה את התביעה במלואה. האחריות לדאוג לשלמות חפציהם המעוקלים של תושבי העיר, קבעה, חלה על העירייה גם אם העסיקה חברה חיצונית לבצע פעולות מטעמה. "אין זה מתקבל על הדעת בשום אופן, שהעירייה מעקלת רכושו של אדם, במסגרת סמכויותיה על פי דין, תתנער מאחריותה לאותם מעוקלים".
השופטת קבעה כי העירייה הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע, משלא דאגה לאחסון ראוי של חפציו המעוקלים. לדבריה, היא נדהמה לראות את התמונות שהציג התובע, וקבעה כי העירייה נוהגת בזלזול מוחלט ברכוש ואף חמור מכך, שכן היא מאפשרת לאנשים להוציא מהמחסן רכוש שאינו שייך להם.
"אין לנתבעת כל עניין בשמירה, ולו מינימלית, על זכויות הקניין של האזרחים, אשר את רכושם עיקלה... אופן התנהלותה של הנתבעת מלמד על זלזול עמוק בזכויותיהם הקנייניות של התושבים בתחום שיפוטה. בתוך חוסר הסדר השורר במקום, ניתן רק לתמוה להיכן נעלם רכושו של התובע ומיהו זה אשר שלח ידו וחמד אותו. בהעדר רישום ותיעוד מסודרים, קיים חשש כבד בליבי, כי פריטי רכוש נלקחים ואין איש יודע על ידי מי וכמה. התנהגות זו, מצידה של רשות שלטונית, ראויה לכל גנאי".
לפיכך פסקה כי העירייה התרשלה כלפי התובע ועליה לשלם לו פיצוי בגובה שווי הפריטים שנעלמו, העומד על 8,000 שקל. בנוסף העירייה חויבה לשלם 1,000 שקל עבור הוצאות משפט. לבסוף הורתה השופטת להעביר העתק מפסק הדין ליועץ המשפטי של עיריית תל-אביב לבדיקה וטיפול.
לדברי עו"ד ירון נדם ממשרד צבי בן-אליעזר, העוסק בתחום המיסוי העירוני, המחוקק הקנה בידי העיריות סמכויות חריגות המאפשרות להן לפעול בעצמן בהליכי גביה מנהלית כלפי חייבים. בפסק דין זה ממשיך ביהמ"ש את קו הפסיקה הרווח לאחרונה, לפיה עם הסמכות באה גם האחריות. העיריות לא יכולות להתנער ממחדלים, גם אם בוצעו על-ידי חברה פרטית בשירות העירייה.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
