מה לעשות אם בן הזוג חטף את ילדכם לחו"ל?
זה נשמע כמו תסריט מסרט אימה, אבל זה נפוץ מכפי שחשבתם - קרוב ל-50 ילדים נחטפים מדי שנה בישראל. אז מה עושים אם בן הזוג החליט לברוח לחו"ל ולקח איתו את הילד המשותף? עו"ד איתן לפיסקר מנחה אתכם כיצד להתנהל כדי להחזירו במהרה הביתה
סיפורים על ילדים שנחטפו על-ידי אביהם או אמם לארץ אחרת אולי לא מדווחים בכותרות מרעישות, אך מתרחשים כדבר שבשגרה. על פי נתונים של המועצה לשלום הילד, מספר החטיפות מישראל ולישראל של ילדים עמדו בשנת 2002 על 27, זינקו בשנת 2010 ל-50 מקרים ועמדו בשנת 2011 על 49 מקרים של ילדים חטופים. לרוב מדובר בהורים שמכניסים את הילדים לתוך סיפורי הגירושין המכוערים שלהם, וכאשר מתאפשר להם לפגוע בבן הזוג על-ידי הברחת הילדים מחוץ למדינה - הם לא יהססו לעשות זאת.
בין אם מדובר בנישואים לאזרח זר ובין אם מדובר בנישואים לאזרח ישראלי, שמחליט - במסגרת משבר זוגי או משפחתי - לארוז את חפציו ואת ילדיו ולחזור חזרה לארץ מוצאו. בכל המקרים התוצאה זהה: ההורה שנשאר בארץ מרגיש חסר אונים; הוא איבד את השליטה על היקר לו מכל ונמצא בסיטואציה קיצונית ולא מוכרת. איך מתמודדים עם דרמה כזאת?
מכיוון שמדובר בבעיה אוניברסלית, הוכר הצורך בהסדרת הטיפול בילדים שנחטפו על-ידי אחד מהוריהם לארץ זרה. אמנת האג, שנחתמה ב-1980, היא אמנה משפטית בינלאומית, שמטרתה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו או אליה לא הוחזרו. על האמנה חתומות כ-80 מדינות, ובהן גם ישראל ומרבית מדינות המערב. האמנה מטפלת בכל ההיבטים הקשורים לחטיפה.
הרגע נודע לי שבן-זוגי לשעבר חטף את הילד שלנו לחו"ל. האם להגיש תלונה במשטרה?
כן. גם אם המשטרה לא תוכל לבצע פעולות חקירה ברגע זה, הגשת תלונה מיידית עשויה לסייע בהפרכת טענה של ההורה החוטף בדבר "הסכמה" או "השלמה" עם מעשה החטיפה. התלונה גם חשובה במקרה בו אינכם יודעים להיכן נחטף הילד, או אם קיים חשש מפני חטיפה נמשכת (מעבר ממדינה למדינה).
אבל מי יכול לעזור לי ברגע זה?
המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, שמתפקדת גם כ"רשות מרכזית" ותפקידה לסייע בהוצאה אל הפועל של מטרות אמנת האג בישראל. בין תפקידיה גם לקשר בין הרשויות השונות בישראל ובמדינה אליה הובא הילד. הרשות גם מסייעת במלאכת איתור ילד חטוף שמקום הימצאו לא ידוע.
מומלץ לפנות לרשות המרכזית באמצעות עורך דין העוסק בתחום, ולהתייעץ עמו בנוגע לטפסים ולתצהירים שיש למלא. לאחר מסירת החומר לרשות המרכזית, פונה זו למקבילתה במדינה אליה נחטף הילד, והיא מלווה את ההליכים שם.
חשוב לזכור: יש לפנות לרשות המרכזית בדחיפות ולהגיש באופן מיידי תביעה להחזרת הילד למקום מגוריו הרגיל. כאשר פועלים במהירות, אמנת האג מאפשרת סדרי דין מהירים יותר מהמקובל בהליכים משפטיים רגילים.
האם צריך לנסוע למדינה בה מוחזק הילד?
האמנה אינה מחייבת זאת. אבל זה מומלץ, ולעיתים אף נדרש, בכדי להתייצב לדיונים המשפטיים בתביעה להחזרת הילד. כדאי לנסוע גם על מנת לנסות ולהיפגש עם הילד החטוף, אשר לעיתים קרובות חווה "שטיפת מוח" המיועדת להכפיש את ההורה הנחטף ולהנציח את החטיפה.
האם כדאי לי לשלם למישהו שיחטוף את הילד בחזרה לכאן?
בשום פנים ואופן לא. "חטיפה חוזרת" עלולה לגרור הליכים משפטיים לפי האמנה, וככלל היא הופכת דווקא את ההורה הקורבן לתוקפן ונאשם. האמנה נועדה למנוע ולמגר את תופעת החטיפות, ובין מטרותיה למנוע תופעה של עשיית דין עצמי. בתי המשפט נוהגים לפסוק כי אין להשלים עם תופעה של חטיפה חוזרת.
האם כדאי לי ליצור קשר עם בן-הזוג שחטף את הילד ולדבר על ליבו?
כן. יחד עם זאת, יש לשים לב לשתי נקודות חשובות: לא לנקוט בצעדים שיש בהם כדי להעיד על השלמה עם החטיפה, ולא לאבד זמן. הפסיקה מכירה בעובדה שניהול משא ומתן אורך זמן. מנגד במספר מקרים נקבע כי השתהות יתרה תביא לכך שלא ניתן להפעיל את האמנה, מאחר והיא מיועדת לתת "עזרה ראשונה" מהירה ומיידית.
האם יש פעולות שאפשר לנקוט בבית-המשפט בארץ?
כן. בית המשפט בארץ עשוי לסייע בתרחיש של חטיפת ילד ישראלי לחו"ל, בעיקר בעצם פרסום החלטה הקובעת כי להורה הנחטף היו זכויות משמורת על הילד החטוף, וכי מעשה החטיפה פוגע בזכויות אלו. החלטה זו משמשת מעין חוות דעת המוצגת בפני ביהמ"ש במדינה אליה נחטף הילד, ויש לה משקל בהתאם להוראות האמנה.
מי מייצג אותי בביהמ"ש במדינה שבה נמצא ילדי?
עורך הדין ששכרתם בארץ עשוי לסייע לאתר עו"ד מתאים בחו"ל. חשוב לזכור כי ההליך המשפטי להשבת הילד מתקיים למעשה "בשלט רחוק", ולעיתים ללא כל נוכחות פיזית של ההורה הנחטף. מסיבה זו כדאי לשכור את שירותיו של עו"ד הבקיא באמנת האג גם במדינה אליה נחטף הילד, על מנת שיעמוד בקשר שוטף עם נציגכם בדיונים בחו"ל וילווה את ההליך המשפטי עד להשבת הילד.
האם יש משמעות אם אנחנו רק פרודים ולא גרושים?
תנאי מהותי לתחולתה של האמנה, הוא קיומן של זכויות משמורת או הסדרי ראיה אשר מעשה החטיפה מסכל אותן. אין זה משנה האם ההורים גרושים, פרודים או נשואים - חובה להוכיח כי להורה הנחטף היו זכויות משמורת או הסדרי ראיה פעילים עם הילד.
האם בית המשפט בחו"ל שואל את הילד לרצונו?
האמנה מאפשרת לבית המשפט לשמוע את דעתו ורצונו של הילד, אולם עליו להביא בחשבון את מידת בגרותו והבנתו, וכן את חופש הרצון של הילד. זאת, היות ולעיתים קרובות החטיפה אינה רק פיזית אלא גם "נפשית". במסגרתה ההורה החוטף מפעיל על הילד לחץ כדי שלא יבקש לחזור לישראל. בפועל, הפסיקה מראה שימוש מצומצם מאוד באפשרות זו.
כמה זמן עשוי להימשך ההליך המשפטי?
האמנה נוקבת בפרק זמן של עד שישה שבועות לסיום ההליך המשפטי. בישראל כיום ההליך נמשך בין חודשיים לארבעה בערכאה הראשונה, ועוד כחודשיים בערכאות הערעור. במדינות אחרות החתומות על האמנה ההליך מהיר אף יותר. מאידך, ישנן מדינות בהן ההליך עשוי להימשך זמן רב משמעותית.
האם יכול להיות שביהמ"ש בחו"ל יפסוק שהילד לא יחזור אלי?
בית המשפט בוחן האם ההורה הנחטף הסכים או השלים עם מעשה החטיפה. "הסכמה" פירושה כי הסכמתם מראש להעברת הילד למדינה אחרת או לכך שלא יחזור למקום מגוריו הרגיל. "השלמה" פירושה כי לאחר מעשה החטיפה החלטתם לא לממש את זכויותיכם על-פי אמנת האג, ובכך קיבלתם את מעשה החטיפה כעובדה מוגמרת.
מלבד שיקולים אלו ובנוסף להם, עומדת גם טובת הילד לנגד עיני ביהמ"ש: זה עשוי לפסוק נגד השבת הילד אם ישתכנע כי עצם החזרתו למקום מגוריו הרגיל, תגרום לו נזק חמור.
האם ניתן לערער על ההחלטה?
התשובה לשאלה זו אינה חד-משמעית, ותלויה במדינה אליה נחטף הילד. יש לבדוק את ההליכים במדינה הרלוונטית ולתכנן את האסטרטגיה המשפטית בהתאם.
לסיכום
למרות שמעשה החטיפה מותיר לעיתים קרובות את ההורה שנותר מאחור בתחושה של אובדן עצות ודרך, בפועל ניתן לעשות לא מעט בכדי לצמצם את נזקי החטיפה ולהביא לסיום הדרמה באופן מהיר ויעיל. חשוב להדגיש כי מומלץ לפעול תוך שיקול דעת מירבי ובליווי מקצועי אמין. כל צעד שגוי עלול להביא לתוצאות טראגיות ולהרעת המצב.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד איתן ליפסקר
עוסק בדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
