שירות רפואי משלים - זה כן הפתרון
הזרמת ארבעה מיליארד השקלים מהביטוחים הרפואיים תציל את הרפואה הציבורית, תגביר את זמינות הרופאים במערכת ותתרום לשוויון
רבות עוסקים בעת האחרונה בשאלה אם להעביר את שירותי הבריאות הפרטיים (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים. אם כך יהיה, הכספים המשולמים היום רק לבתי החולים הפרטיים יועברו לבתי החולים הציבוריים וכסף זה ישמש לבינוי בבתי החולים הציבוריים, לקניית ציוד חדש, לשדרוג ציוד ישן ולתשלומי שכר נוסף לרופאים ולצוותים שימשיכו לעבוד גם אחר הצהריים. בכך אולי נמנע את נטישת המערכת הציבורית.
במצב הקיים - מי שזקוק לניתוח יכול לבחור בין שלוש אפשרויות:
- לבצעו במסגרת המערכת הציבורית. אלא שאז ייאלץ המנותח להמתין במשך חודשים עד לקבלת התור, וגם אז אין לו כל ביטחון שהתור לא יבוטל ברגע האחרון בגלל מקרה דחוף.
- לפנות לאחד מאלפי הרופאים של הביטוחים המושלמים מבתי החולים הציבוריים, לבחור אחד מהם ולהגיע דרכו לבתי החולים הפרטיים. מועד הניתוח ייקבע בהתאם לרופא ולפעילותו בשוק הפרטי.
- האפשרות השלישית היא לפנות לאותו הרופא באופן פרטי. העלויות כמובן כבדות יותר, ואז מועד הניתוח הוא כמעט מיידי. באפשרויות השנייה והשלישית בוחר המטופל את הרופא המנתח.
עוד בערוץ הדעות
"זמן הורות" לגברים במקום חופשת לידה / מירב כהן
שכחתם אותנו בחוץ. ארבעה שגרירים כותבים
במערכת הציבורית התפתחה מערכת ניתוחים ופעולות בשעות אחר הצהריים. במערכת זו מתוגמלים הרופאים והצוות בשכר נוסף עבור עבודתם. למעשה, מדובר בהמשך הפעלה של חדרי הניתוח מעבר לשעות העבודה הרגילות. היתרונות הם שזמן ההמתנה לניתוחים מתקצר, הניתוחים מתבצעים בבתי החולים הציבוריים, יש גיבוי במידת הצורך, הרופאים והצוותים נשארים במקום העבודה וזמינות הרופאים למוסד הציבורי גוברת. כבר היום ניתן לבחור רופא בחלק מהמקומות. לתוך מערכת זאת אפשר יהיה להוסיף את כל המבוטחים המעוניינים בכך.
ל-80% מאזרחי המדינה יש שירותי בריאות נוספים (שב"ן). במקומות רבים ובעיקר בפריפריות קיים תת-ניצול של ביטוחים אלו. המבוטחים משלמים יותר מארבעה מיליארד שקלים בשנה לטובת הביטוחים המשלימים. כסף זה עומד אך ורק לרשות המערכת הפרטית. העברת חלק מכסף זה לבתי החולים הציבוריים תשמש להצלת המערכת הציבורית.
המתנגדים להכנסת השב"ן לבתי החולים הציבוריים טוענים שהכול יועבר לרופאים בודדים. מאחר שהרעיון של ביצוע ניתוחים משלימים במסגרת השב"ן מתבסס על פעילות מעבר לשעות העבודה הרגילות, הרי שלכל מנתח יש גבול למספר השעות שיוכל להשקיע. הגבלת מספר הניתוחים אחר הצהריים והדרישה לביצוע ניתוחים בשעות הבוקר תאזן את מספר הניתוחים שיבוצעו בשב"ן. בכירים נעזרים במתמחים או במומחים צעירים כך שההוראה והלימוד של דור ההמשך לא ייפגעו. העברת ניתוחים לשעות אחר הצהריים תפנה שעות ניתוח בבוקר וניתן יהיה להוסיף חולים ממתינים או חולים חסרי ביטוח (אותם 20% שידם אינה משגת ביטוח משלים). קיצור תור הממתינים יעשה חסד עם אותם מעוטי היכולת ויתרום לשוויון.
עולה הטענה ששיקול הדעת המקצועי של הרופאים עלול להשתנות כאשר מדובר בכסף. בבתי החולים הפרטיים רק הרופא המנתח קובע את הצורך בניתוח. בבתי החולים הציבוריים קיימת "בקרת עמיתים", ומשמעותה היא שכל אחד מהצוות יודע מהן הסיבות לניתוח והאפשרות להוסיף ניתוחים מיותרים בטלה.
ממשלת ישראל קבעה כי 75% מפעילותו של בית החולים הציבורי באשדוד היא ציבורית ו-25% מפעילותו פרטית. ניתן להחיל מתכונת זו על כל בתי החולים הציבוריים, תוך יצירת קריטריונים ברורים לגבי תחילת שעות הפעילות, היקף הפעילות, המשתתפים ושכרם. הזרמת אותם ארבעה מיליארד שקלים שמשמשים כיום את חברות הביטוח ובתי החולים הפרטיים, תציל את הרפואה הציבורית ותמנע את הצורך לשאוב עוד כספים מקופת המדינה.
ד"ר ישראל אייליג, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית ויו"ר ועד הרופאים בסורוקה.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
