מדליף ויקיליקס הורשע, אך זוכה מסיוע לאויב
שלוש שנים לאחר מעצרו הורשע טוראי ראשון ברדלי מנינג ברוב סעיפי האישום נגדו, הכוללים ריגול, גניבה והונאה, אך לא בסעיף החמור ביותר, שהוא סיוע לאויב. כך הוא יימנע ממאסר עולם. מחוץ לבית המשפט הפגינו תומכיו
לידיעת האזרח אדוארד סנואודן. בית משפט צבאי בארצות הברית הרשיע היום (יום ג') את טוראי ראשון ברדלי מנינג ברוב האישומים הפליליים נגדו, הקשורים בחומרים שהדליף לאתר "ויקיליקס", אחת ההדלפות הגדולות ביותר בהיסטוריה של מברקים דיפלומטיים ומסמכים צבאיים. אולם הוא לא הרשיע אותו בסעיף האישום החמור ביותר - סיוע לאויב. משמעות הדבר היא שמנינג לא יישפט למאסר עולם. עם זאת, האישומים האחרים עלולים להוביל אותו ל-20 שנות מאסר.
עוד על ההדלפה שריתקה את העולם:
מצעד עשרת הגדולים: הדלפות ויקיליקס המרעישות
"ויקיליקס: סודות ושקרים": יש חור בבלון / ביקורת
מנינג הורשע בשישה סעיפים הקשורים בריגול, בחמישה אישומי גניבה, בהונאת מחשבים ובעוד הפרות של הדין הצבאי. שלב הטיעונים לעונש יחל מחר. אתר ההדלפות ויקיליקס, שמעולם לא הודה שמנינג היה המקור להדלפה, מיהר להגיב לפסק הדין וכינה אותו "קיצוניות מסוכנת מצד ממשל אובמה".
שעות לפני מתן פסק הדין, כ-20 מתומכיו של מנינג הפגינו מחוץ לבית המשפט הצבאי בפורט מיד. הם לבשו חולצות שחורות שעליהן נכתב "אמת" והניפו שלטים שקראו לשחרורו של המדליף. ברברה ברידג'ס, אחת המפגינות, דחתה את האישומים נגדו: "הוא לא ניסה לסייע לאויב, הוא ניסה לתת לאנשים את המידע שהם צריכים כדי שהם יוכלו לדרוש מהממשלה שלהם לשאת באחריות למעשיה".
התובעים ניסו להוכיח שלמנינג הייתה "כוונה כללית זדונית" וידע שהחומרים יכולים להגיע לידי אל-קאעידה. מומחים אמרו עוד לפני הפסיקה כי הרשעה בסיוע לאויב תהיה תקדימית מפני שמנינג לא נתן את החומרים באופן ישיר לאל-קאעידה.
"דברים מדהימים ונוראים"
מנינג נעצר במאי 2010 בעיראק, הוחזק בתנאים קשים ביותר ושהה זמן רב בצינוק בבסיס הנחתים קוונטיקו שנמצא דרומית לוושינגטון. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים תקפו את ארה"ב וגינו את תנאי מעצרו "השנויים במחלוקת". לפני שנה הוא הואשם בעבירות של סיוע לאויב שהיו עלולות לשלוח אותו למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם.
מנינג הואשם בהורדת מאות אלפי מסמכים (251,287 ליתר דיוק) ממערכת המחשוב של מחלקת המדינה. פרסומם באתר ההדלפות ויקיליקס של ג'וליאן אסאנג' העמיד בסכנה משתפי פעולה עם הכוחות האמריקניים באפגניסטן ובמקומות אחרים בעולם, וגרם נזק כבד לאמינותה של הדיפלומטיה האמריקנית. לטענתו של החייל הצעיר, הוא רצה "לעודד דיון פנימי בארה"ב על התפקיד של הצבא ועל מדיניות החוץ באופן כללי".
אחד הקטעים המפורסמים ביותר, והמביכים ביותר עבור האמריקנים, שהעביר מנינג לוויקיליקס ופורסם היה סרטון משנת 2007 המתעד מסוק אמריקני הורג 12 איש בבגדד, לרבות שני עובדי סוכנות הידיעות רויטרס.
באוקטובר 2010 פרסם ויקיליקס לא פחות מ-92 אלף מסמכים העוסקים בשש שנות הלחימה האחרונות באפגניסטן. בין היתר נחשפו מקרים של הרג אזרחים שעצם קיומם לא פורסם בציבור וכן שיתופי פעולה בין גורמי ביון בפקיסטן לבין הטליבאן. בצבא ארה"ב העריכו כי בסך הכול הוריד מנינג למחשבו האישי כ-150 אלף מברקים, הכוללים יותר מ-200 אלף מסמכים שונים לגבי עיראק ואפגניסטן.
זהותו של המדליף נחשפה לצבא אחרי שהוא פנה להאקר מקליפורניה בשם אדריאנו למו ב-21 במאי. מנינג פעל תחת הכינוי "Bradass87" וניהל עם למו כמה שיחות באינטרנט במשך חמישה ימים, שבהן הזדהה כאנליסט צבאי המשרת בבגדד ואשר מחזיק ב"גישה חסרת תקדים למידע מסווג".
על פי האישום המקורי נגד מנינג, הוא סיפר להאקר למו שראה "דברים מדהימים ודברים נוראים שצריכים להיות נחלת הכלל ולא להישאר במחסן אפל בוושינגטון". "Bradass87" גם התוודה שהוריד 260 אלף מברקים מסווגים, שאותם מסר לאתר "ויקיליקס". לטענתו, הוא העתיק קבצים רבים לדיסק שעליו הדביק את התווית "ליידי גאגא" - ואף העמיד פנים שהוא שר את שיריה בעת שהוריד את הקבצים, במטרה שלא לעורר חשד.
אולם "Bradass87" לא ידע שלמו יצר קשר עם הצבא האמריקני יומיים אחר שהחל לשוחח עמו. למו חשש שהדלפת המידע תסכן את חיי החיילים המשרתים בחזית, ולכן נפגש עם נציגי הפנטגון בסניף של "סטרבאקס" ב-25 במאי, והגיש להם תדפיס של חילופי הדברים. מנינג נעצר פחות מיממה לאחר מכן.