בנית אתר ונתבעת על הפרת זכויות? כך תפעל
בניתם אתר עם תמונות שקיבלתם במייל? הורדתם מוזיקה מאתר פיראטי? עולם הדיגיטל פותח פתח להרבה עבירות זכויות יוצרים - אז מה לעשות אם נתבעתם ואיך להימנע מנזקים
לפי נתונים שפרסמו בעבר, מדי דקה עולים לרשת 571 אתרים חדשים, 347 בלוגים ו-48 שעות של וידאו מתווספות ליוטיוב. מה שעד לא מזמן היה נחלתם של מומחים או אנשי מקצוע, הפך להיות זמין לכולנו: שיטות "עשה זאת בעצמך" מאפשרות גם לאנשים שלא מבינים שפות מחשב, לבנות בקלילות אתר אינטרנט, והשיטה אכן תופסת תאוצה בקרב עסקים קטנים רבים.
רבים מבוני האתרים הפרטיים "מורידים" תמונות או מעתיקים טקסטים, ומכניסים אותם בקלות לאתר או לסרטונים שלהם. מי מאיתנו הרי לא מכיר את "העתק-הדבק"?
חלק ניכר מהתמונות והטקסטים מגיעים כמובן מ"גוגל" או ממנועי חיפוש אחרים. זאת בלי לדעת או להבין שהתכנים הללו מוגנים בזכויות יוצרים של מישהו, ולפעמים אף משמשים כמלכודת רשת ל"טרף קל". אז איך נמנעים מתביעה?
הורדתי תמונות מגוגל. אז מה?
כל תמונה, מלל, יצירה ויזואלית או אחרת המצויה ברשת, לא משנה היכן מצאתם אותה ואיך הורדתם אותה, היא רכוש מוגן בזכויות יוצרים של מישהו. בשל כך, אין לעשות בה שום שימוש ציבורי או מסחרי כלשהו בלי אישור מהבעלים שלה.
זה מאוד מפתה להיכנס לאתרים של סוכנויות הצילום הגדולות, להוריד באופן פיראטי כמה תמונות שאתם ממש זקוקים להן ולהכניס אותן לאתר שלכם. אבל רגע לפני שאתם מקליקים שוב על "שמור תמונה בשם", עצרו רגע.
למה? מי "יעלה" עלי?
בעולם ובישראל קיימות חברות רבות, שעושות שימוש קבוע בתוכנות ריגול חכמות. אלו יודעות לזהות את פרטיה של כל תמונה ותמונה וגם של כתבים וחומרים אחרים. כך ניתן לאתר את מקום הימצאן של תמונות באתרים שונים ברחבי הרשת. ברגע שתמונה נחשדת על-ידי התוכנה כ"לא חוקית" - כלומר שהורדה או הועתקה ללא אישר הבעלים - החברות יודעות למי לפנות ואת מי לתבוע על הפרת זכויות יוצרים.
אבל הם בחו"ל ואני פה. מה כבר יכול לקרות?
החברות הללו, שטוענות שהן הבעלים החוקיים של התמונות או היצירות האמורות, עומדות על זכויותיהן בדרך הידועה: דרך הכיס. לאחר שהמפר יקבל מהן מכתב המודיע לו על הפרת הזכויות, הוא יידרש לתשלום פיצויים בסך אלפי עד עשרות אלפי שקלים, כ"הצעת פשרה" מצדן.
אם אתם חושבים שזוהי בריונות לשמה, אתם צודקים. אך כדאי שתדעו שהחוק מתיר להן לתבוע עד 100 אלף שקל לכל הפרה ללא הוכחת נזק, כך שברור להן כי לא יהיה לכם כדאי להוציא סכומים לא מבוטלים על עורכי דין, ובכך להסתכן ב"חוויה משפטית". כך שרבים יעדיפו לשלם כמה אלפי שקלים לחברות הללו, ולהמשיך בחיים כאילו כלום לא קרה. וזהו המודל העסקי שלהן.
בדרך כלל וברוב המקרים, נתבעים רבים שמעולם לא הסתבכו עם החוק, מתוארים בתהליך הזה כעבריינים וכגנבים, ובסופו של יום בוחרים לשלם את הפיצוי לחברות. העיקר שהפרשה תסתיים ושהמשפטנים יניחו להם.
איך לפעול אם חברה ישראלית טוענת שהפרתי זכויות?
אם אכן העתקתם, רצוי להסיר באופן מיידי את היצירה המועתקת מהאתר שלכם. גם אם זו אינה שייכת לחברה הטוענת להפרת זכויות, היא שייכת לאדם או לגוף כלשהו.
במידה וקיבלתם מכתב התראה מעורך דין מקומי, בו נטען כי הוא מייצג את הבעלים של היצירה, הדבר הראשון והחשוב ביותר שעליכם לעשות הוא לבקש שיציג בפניכם מסמכים מסוימים, בהתאם לסוג היצירה.
אם מדובר בתמונה, יש לבדוק האם החברה אכן בעלת הזכויות והאם קיים ברשותה "רישיון ייחודי" בתוקף, ו-או הסכם העברת בעלות הזכויות על שמה. יש לבדוק גם את קיומו של הסכם תקף עם הצלם. כדאי לזכור כי הסכם המחאת זכויות, שהוא ייפוי כוח של בעל הזכויות ביצירה לאדם או לגוף כלשהו לתבוע בשמו, לא תקף בחוק זכויות יוצרים בישראל. משמעות הדבר היא שמי שפונה אליכם חייב להיות בעל הזכויות ביצירה האמורה.
במידה ומי שפונה אליכם הוא הצלם עצמו, יש לדרוש ממנו הוכחה שהתמונה אכן צולמה ממצלמתו: לכל תמונה יש פרטים מזהים, לפיהם ניתן לדעת בוודאות מאיזו מצלמה היא צולמה.
אם מדובר במלל, יש לבדוק את זהותו ופרטיו של הכותב המקורי. כמו כן יש לבדוק האם הוא מועסק על-ידי החברה התובעת באמצעות הסכם עבודה, והאם המלל נכתב לפי הזמנה או לצרכים כלליים.
ואם החברה יושבת בחו"ל?
אם מכתב ההתראה נשלח בשמה של חברה זרה מחו"ל - בין אם מדובר בתמונה או במלל - יש לבקש תחילה שיוצג בפניכם ייפוי כוח להגיש תביעה בישראל. זה צריך להיות מתורגם לעברית וחתום ומאומת על-ידי נוטריון ו-או נציג דיפלומטי או קונסולרי.
כמו כן, יש לבדוק כל מסמך שמוצג בפניכם בשפה זרה, כי עליו להיות מתורגם לעברית וחתום ומאומת על-ידי נוטריון ו-או נציג דיפלומטי או קונסולרי. לאחר מכן, יש להמשיך ולבדוק את הפרטים הנוספים לעניין זכויות היוצרים עצמן, בדומה לחברה ישראלית.
במקרה והחלטתם ללכת למשפט, יש לדרוש מהחברה הזרה להפקיד סכום כסף בבית המשפט, שישמש כערובה לתשלום ההוצאות במידה והתביעה תידחה. זאת מכיוון שלחברות זרות אין נכסים בישראל מהם ניתן יהיה להיפרע. לחילופין, ניתן לבקש אישור של רואה חשבון (שוב: מתורגם לעברית וחתום ומאומת על-ידי נוטריון ו-או נציג דיפלומטי או קונסולרי).
אז כמה אצטרך לשלם?
אין צורך להיבהל מהסכומים האסטרונומים שמבקשים עורכי דין של בעלי זכויות: תביעות אלו מסתיימות לעיתים קרובות בקול ענות חלושה. אם קיבלתם מכתב התראה, מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום, שיערוך בדיקה בעניינכם. ייתכן והבדיקה תגלה שאינכם צריכים לשלם לתובע אף פרוטה.
לבית המשפט יש שיקול נרחב ביותר במתן פיצוי ללא הוכחת נזק, וזאת מכוח סעיף 56(ב) לחוק זכויות יוצרים, במסגרתו נשקלים המשתנים הבאים: היקף ההפרה; משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; חומרת ההפרה; הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; מאפייני פעילותו של הנתבע; טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; ותום לבו של הנתבע.
בדרך כלל, מדובר בעסקים קטנים ביותר שביצעו את ההפרה המדוברת, והתמונה או הטקסט שהו באתרם לתקופה קצרה ביותר. מכיוון שכך, ברוב המקרים לא מופק רווח כלשהו מאותה הפרה, ועל כן בית המשפט פוסק בסופו של יום פיצויים נמוכים ביותר - בטווח שבין אפס לכמה אלפי שקלים.
לסיכום
תמונות, מלל או יצירות אחרות ש"מסתובבות חופשי" ברשת, אינן נחלת הכלל. כל יצירה שייכת לאדם או לגוף כלשהו, ואין לעשות בה שימוש באתרכם הפרטי ללא שקיבלתם או רכשתם רשיון לעשות כן.
יחד עם זאת, אם קיבלתם התראה בעניין היצירה מעורך דין, אל תיכנעו מיד ללחץ המשפטי המופעל נגדכם. לא בטוח שהיצירה שייכת למי שטוען לבעלות עליה, וייתכן שבדיקת הנושא לעומק תוביל לדחיית התביעה או לתשלום פיצוי נמוך בהרבה. ולא לשכוח: דבר ראשון אחרי שקיבלתם התראה - מומלץ מאוד להסיר את היצירה מהאתר.
- עו"ד שחר זמלר
הוא עורך דין העוסק בקניין רוחני
לפנייה לכתב/ת 
