מת בסמוך לחתונה, אלמנתו תקבל מיליונים?
אדם שמת בתאונת דרכים כחודשיים לאחר חתונתו, הותיר עיזבון של מיליונים - וקרב ירושה מכוער בין אלמנתו הטרייה להוריו. מה פסק לבסוף ביהמ"ש?
גבר נהרג בתאונת דרכים בשנת 2006 בדרך מעבודתו לביתו, כחודשיים לאחר נישואיו. עם קבלת צו הירושה, החלה מחלוקת בין היורשים באשר לסכומי הפיצויים להם הם זכאים מחברת הביטוח, כאשר ההורים טוענים שאלמנתו לא זכאית לכספים בגלל תקופת הנישואין הקצרה.
היורשים, הוריו של המנוח ואלמנתו הטרייה, לא הגיעו להסכמה בקשר לחלוקת הפיצויים - בגובה מיליוני שקלים. וכך הוגשו שתי תביעות שונות לבית משפט השלום בקריות כנגד חברת הביטוח: האחת תביעת האלמנה בגין הפיצוי לו היא זכאית כתלויה וכן כיורשת מחצית מעיזבונו, והשנייה הייתה תביעת הוריו של המנוח בגין מחצית מעיזבונו. משמעות הדבר היא, שאין זהות בין היורשים לתלויים.
המחלוקת בין היורשים לבין חברת הביטוח, התמקדה בשאלת גובה שכרו של המנוח לעבר ולעתיד. המחלוקת בין ההורים לבין האלמנה, כלומר יורשי העיזבון מול תביעת האלמנה כתלויה, עסקה בין היתר בשאלה האם תקופת הנישואין הקצרה והסיכוי שתינשא בשנית, צריכים להוות גורם בחישוב גובה הפיצוי לאלמנה.
השופטת דנה בשתי התביעות יחד, והתייחסה בעיקר לטענות ההורים לגבי עיזבון בנם. אלו טענו כי אין לראות באשת בנם את אלמנתו, אלא לקבוע כי היא בת זוג בלבד.
את הדרישה ביססו על הוראה בחוק הביטוח הלאומי, לפיה מי שהיתה אשתו של מבוטח במשך פחות משנה מיום פטירתו ולא ילדה לו ילד, לא תוכל להיחשב כ"אלמנה". לטענת ההורים, בשל תקופת הנישואים הקצרה והעובדה שלבנם ולאשתו לא היו ילדים, אין להחשיב אותה כאלמנתו. לכן אין מקום לנשל את זכותם בעיזבון, רק בגלל שהמנוח התחתן חודשיים לפני מותו.
ההורים הוסיפו כי לפי שמועות שהגיעו לאזנם, יש מקום להניח שהאישה הצעירה עומדת להינשא בקרוב. ההלכה קובעת שאלמנה שיש לגביה ראיות שתינשא מחדש תקבל פיצויים פחותים, ולכן יש להעדיף את זכותם לפיצוי על פני זכויותיה.
החוק נתון לפרשנות
השופטת פנינה לוקיץ' קבעה כי למרות טענות ההורים, ולמרות הנסיבות החריגות - גילה הצעיר של התובעת ומשך הנישואים הקצרים - אין מקום לשלילת זכויותיה כפי שמפרש זאת המוסד לביטוח לאומי.
"ניסיון ההורים להקטין את סכום התמיכה בתובעת כתלויה של המנוח הינו מובן בנסיבות אלו", כתבה השופטת, אך הוסיפה כי ניסיון זה אינו מעוגן בהלכה הקיימת והיא אף הפנתה בפסק הדין להלכות המשפטיות הרלוונטיות. באשר לטענת ההורים לפיה האלמנה עומדת להינשא בקרוב, קבעה כי הדבר לא הוכח ועל כן דין טענה זו להידחות.
לאחר חישוב הפיצויים מחברת הביטוח, נפסק כי האלמנה תקבל פיצויים בסך של כ-2.5 מיליון שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של קרוב ל-390 אלף שקל. הורי המנוח יזכו מחברת הביטוח לפיצויים בסך של כ-210 אלף שקל, בצירוף החזר אגרה ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 32 אלף שקל.
הגיע הזמן לשנות את החוק
עו"ד ד"ר דוד סער, העוסק בדיני נזיקין, מציין כי בית המשפט העדיף את ההלכה הנוהגת ואת זכויותיה של אשת המנוח על פני הוריו, למרות הנישואין הקצרים. לדעתו בתי המשפט בכל הערכאות צריכים ללחוץ על המחוקק, בכדי שחוק הביטוח הלאומי ישונה. במצבו הנוכחי, הוא מסביר, החוק מרע את מצבן של אלמנות שבעליהן נפטרו בשנת הנישואין הראשונה - תוך פגיעה בעיקרון השוויון ובאינטרס ההסתמכות של אותן אלמנות, שבוודאי לא שיערו כי בעליהן ימותו בטרם עת.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
