החיסון החברתי: הילד מוגן מפוליו - למה לחסן?

משרד הבריאות קורא לכלל אזרחי ישראל לגלות אחריות - ולחסן את הילדים שנית נגד פוליו : בימים הקרובים תשלים מערכת הבריאות את ההכנות לקראת מבצע "שתי טיפות", לחיסון מיליון ילדים ברחבי הארץ נגד הנגיף ששאריות שלו התגלו בכל חלקי הנגב, באשדוד, ברמלה, בלוד ואף באזור השרון.

בעקבות ההחלטה להרחיב את מבצע חיסוני הפוליו לכל הארץ ד"ר ערן קופל, רופא בריאות הציבור במשרד הבריאות, עונה לשאלות שלכם בפורום חי, היום (א') בשעה 13:00. ניתן לשאול כבר עתה

עד יום ראשון ה-18 באוגוסט, אז יחלו החיסונים, מתגייסים המומחים למסע הסברה נרחב שמטרתו להרגיע את ההורים המודאגים, אבל גם להביאם בהקדם לתחנות טיפות חלב כדי לתת לילדיהם את טיפות החיסון.

פרופ' רן בליצר, יועץ בכיר למשרד הבריאות בתחום בריאות הציבור, ראש המחלקה למדיניות בריאות הציבור ומומחה בשירותי בריאות כללית, מסביר בראיון מיוחד באולפן ynet כי חיסון הילדים הכרחי למניעת התפשטות נגיף הפוליו בקרב מבוגרים. להערכתו, אם תירשם היענות טובה לחיסון הנוסף נוכל לצפות בתוך כמה חודשים ירידה משמעותית בהימצאות הנגיף - עד כדי כמות אפסית שלו:

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

בהלת הפוליו - התפתחויות אחרונות:

• משרד הבריאות הזמין מיליון חיסונים נגד פוליו
• מי נמצא בסיכון להידבק בפוליו? מדריך מיוחד
• הפוליו ממשיך להתפשט: התגלה ביישובים נוספים
• בעקבות גילוי נגיפי הפוליו: "החיסון לא מעניק חסינות"
  

הממצאים מדגימות הביוב שנלקחו בשבועות האחרונים חיזקו את הערכתו של משרד הבריאות כי התפשטות הנגיף לא נבלמה כפי שצפו, ובעקבות כך כונס צוות מומחים רחב שקבע: יש צורך בהרחבת הכיסוי החיסוני, לאחר שהוחל בחיסון 250,000 ילדי הדרום.

המטרה - הגנה ב"אפקט העדר"

המצב המורכב שלפיו מי שנולד לאחר שנת 2004 אינו מחוסן נגד נשאות פוליו, עלול להוות גורם להתפשטות הנגיף. ילדים שחוסנו בזריקה "סאלק" אמנם מוגנים מפני המחלה בזכות הנגיף המומת שיוצר נוגדנים בדם, אך הם עדיין יכולים להכיל את הנגיף במעיים, להפרישו בצואה - ולהדביק בכך אחרים. מנגד, החיסון בטיפות "סייבין" יוצר נוגדנים במעיים, שם מתרבה הנגיף, לכן הוא מעניק חסינות גבוהה מאוד מפני המחלה ואף מונע הדבקה נוספת.

החיסון החי-המוחלש ימנע את המשך התפשטות הנגיף, ובכך ישמש החיסון של הילדים אמצעי הגנה לכלל האוכלוסייה נגד המחלה.

החיסונים הנוספים כעת נועדו בעיקר להגן על אלה בעלי מערכת חיסונית ירודה (חולי סרטן תחת טיפול כימותרפי, מטופלים בסטרואידים, נשאי HIV או חולי מערכת חיסונית).

ילדים ומבוגרים שנולדו לפני ינואר 2004 קיבלו אותו כבר ולכן אין צורך לחסנם שוב.

כיצד יקבלו הילדים את החיסון החדש?

החיסונים ניתנים בימים אלו בדרום הארץ, וביום ראשון ה-18 באוגוסט יורחבו לאזורים נוספים, ללא עלות להורים.

מבצע החיסונים ייערך בתחנות טיפות חלב ברחבי הארץ, ויוזמנו אליהן ילדים שנולדו לאחר ינואר 2004.

ככל הנראה לא ייערכו פניות אישיות להורי הילדים, וכל הורה שירצה לחסן את ילדו יגיע לטיפת החלב הקרובה לביתו.

האם מישהו כבר חולה בארץ?

עד כה לא התגלה אף חולה פוליו בישראל, אך 28 אנשים נמצאו כנשאי הנגיף - 26 מתוכם ילדים מחוסנים מתחת לגיל עשר, תינוק בן חודשיים ואדם בן 70. על פי ההערכות, ישנם אלפי נשאים נוספים.  

מהי מחלת הפוליו?

מדובר במחלה נגיפית הנגרמת על ידי שלושה זנים של וירוסים המכונים "נגיפי RNA", כלומר החומר התורשתי שלהם איננו DNA כמו זה של בני האדם, אלא דומה לזה של וירוסים אחרים. תהליך השכפול של הנגיף מתוחכם: החומר התורשתי RNA מתפתח "אחורנית" והופך להיות DNA, בדומה למתרחש בנגיף האיידס HIV.

מאחר שנגיף הפוליו הוא נגיף מעיים, כלומר מתרבה במערכת העיכול ומופרש בצואה, הוא מכונה "אנטרו-וירוס", כלומר "וירוס מעיים".

החיסון מונע הדבקה של שאר האוכלוסייה. מבצע החיסונים בדרום(צילום: גיל יוחנן)

מהם תסמיני המחלה?

ביותר מ-90% ממקרי ההדבקה לא יגרום הנגיף לתסמינים כלשהם. בשאר המקרים גורם הנגיף לתסמינים חולפים ובהם חום גבוה, כאבי ראש וחולשת שרירים.

בכ-1% מהמקרים חודר הנגיף למערכת העצבים וגורם לשיתוק, לרוב ברגליים. במקרים נדירים עוד יותר גורם הנגיף לשיתוק של שרירי הנשימה ולמוות.

כיצד מתרחשת ההדבקה בנגיף?

וירוס הפוליו חודר לגוף האדם דרך חלל הפה, הלוע ומשם אל דרכי העיכול התחתונות. ממערכת העיכול הוא עובר לבלוטות הלימפה - אותם צברי בלוטות מערכת החיסון המפוזרות בכל גופנו, ומשם לזרם הדם ולאיברים שונים ובהם שרירים, שומנים, כבד, טחול ומח עצם.

אבל בכך לא תם הסיפור: הנגיף ממשיך להתרבות באיברים ואז מתפרץ אל מערכת העצבים המרכזית. הוא נודד אל המוח וגם אל עצבים של שרירי השלד, שם הוא עלול לגרום לשיתוק ולפגיעה מוחית בלתי הפיכה.

מי נמצא בסיכון לחלות באופן קשה?

כמו ברוב המחלות הזיהומיות, חולים הנמצאים בסיכון גבוה הם תינוקות, קשישים ואלה הסובלים מדיכוי של המערכת החיסונית, כמו חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה, חולים המטופלים כרונית בסטרואידים וחולים הלוקים במחלות אימונולוגיות.

מהיכן הגיע הנגיף לישראל?

משרד הבריאות העלה השערה כי ייתכן שהנגיף הגיע ממצרים, זאת משום שהמטען הגנטי שלו זהה למטען הנגיף שנמצא לפני מספר חודשים בביוב שם.

השרידים הראשונים התגלו בישוב הבדואי רהט שבדרום. לאחר מכן התגלו שרידים נוספים בביוב בבאר שבע, באשדוד ובקריית גת. שרידים נוספים התגלו בביוב של הישובים ערערה, תל שבע ומכון טיהור השפכים שוקת, המנקז את הפזורה הבדואית ודרום הר חברון. כאמור, לאחרונה התגלו שרידים גם ברמלה ולוד.

המטרה: להגן על כלל האוכלוסייה דרך הילדים. חיסונים בדרום(צילום: גיל יוחנן)

אילו סוגי חיסונים קיימים?

בשנות ה-50 של המאה הקודמת פיתחו שני חוקרים אמריקנים חיסון נגד הנגיף, שהוריד את שיעור התחלואה בעולם ממאות אלפים בשנה לפחות מ-2,000 במאה הנוכחית. החיסון הראשון, שאותו פיתח ד"ר יונה סאלק, מכיל נגיף מומת שניתן בזריקה. בשנות ה-60 פותח תרכיב אחר על ידי ד"ר אלבט סבין, המכיל נגיף מוחלש שניתן בטיפות לפה.

כיום מורכב החיסון השגרתי נגד פוליו משלושה תת-סוגים של נגיפי פוליו מומתים, שאותם כאמור פיתח במקור סאלק. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית, בשלוש מנות הזרקה ושלוש מנות דחף. במקרה של התפרצות פעילה של מגפת הפוליו ניתן החיסון "סייבין" דרך הפה.

האם החיסון החי מסוכן?

בשל החשש מהתפרצות נרחבת של פוליו וכאמצעי זהירות, יינתן החיסון "סייבין" בטיפות לכלל ילדי ישראל, כפי שמקובל בעולם. מדובר בחיסון המכיל וירוס חי מוחלש, שמעורר את מערכת החיסון ליצור נוגדנים. הוא לא נחשב מסוכן, אך במקרים נדירים ביותר, של אחד למיליון ופחות מזה, הוא עלול לגרום לשיתוק.

החיסון נחשב יעיל יותר ומעורר תגובה עוצמתית של הגוף נגד הנגיף, ויש בו מספר יתרונות:

• הוא ניתן בטיפות לפה ללא צורך בזריקה או בהכנות מיוחדות, וכך החיסון מהיר יותר ומאפשר לחסן כמויות גדולות בזמן קצר.
  

• התגלה כי הוא מונע את הזיהום הראשוני במערכת העיכול ובכך עוצר את התפשטות המחלה.
  

• הוא אינו מצריך מתן מנות דחף נוספות (בוסטר), כפי שנחוץ בזריקת סאלק.
  

האם חיסון דרך הפה אינו מדבק בעצמו?

החיסון מכיל נגיף חי מוחלש. כלומר, זני הנגיף שבו עברו מוטציה והפכו לבלתי אלימים, הודות לסידור שונה של החומר התורשתי שלהם - RNA.

הווירוסים החיים המוחלשים אמנם משתכפלים בגוף, אך אינם גורמים למחלה. בספרות הרפואית תועדו רק מקרים נדירים ביותר, בשכיחות של אחד ל-2.4 מיליון, שבהם גרם חיסון לשיתוק.

אם הילדים חוסנו לפוליו כשהיו תינוקות, הם זקוקים לחיסון נוסף?

אם הילדים נולדו לאחר 1 בינואר 2004, הם יקבלו את החיסון דרך הפה. בשאר המקרים, אין צורך בחיסון נוסף.

אם ההורים אינם זוכרים אם הילד חוסן, יש לבדוק זאת בפנקס החיסונים (החיסון מסומן באותיות IPV). אם פנקס החיסונים אבד, יש לשחזר את המידע בתחנת טיפת חלב שבה נמצא תיק המעקב של הילד.

למי אסור לקבל את החיסון בטיפות?

ילדים שלא חוסנו אף לא במנה אחת של זריקת "סאלק", המכיל את הנגיף המומת, לא יחוסנו. כמו כן, אנשים השוהים בקרבת חולים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת או פגועה כמו סרטן מושתלי איברים או חולי איידס לא יקבלו את החיסון דרך הפה, משום הוא מכיל נגיף חי מוחלש שעלול לעבור לחולים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת ולגרום למחלה.

כיצד אפשר עוד להתגונן בפני הנגיף?

שמירה על היגיינה מונעת הדבקה בשיעור גבוה. הקפידו על שטיפת ידיים בסבון לאחר כל ביקור בשירותים, לאחר החלפת חיתול ולפני מגע עם אוכל. מומלץ גם להיעזר בג'ל אלכוהול לחיטוי. 

הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet