פאזל מצרי: שאלות-תשובות על ארץ מדממת
מבין 87 מיליון המצרים, מה מידת התמיכה באחים המוסלמים? מה עתידה החוקי של התנועה? כיצד ישפיעו המהומות על השלום עם ישראל וכיצד יגיב העולם הערבי? פרופ' אפרים ענבר וד"ר יהודה בלנגה עושים סדר בכאוס
הכאוס במצרים - כתבות אחרונות ב-ynet:
- סיסי: יש מקום לכולם, אך לא נסבול אלימות
- סימון, הצתות, התעללות. נוצרים במצרים
- מפת האינטרסים: למה אובמה צריך את סיסי
- פרשנות: למה מצרים לא תהיה סוריה
- תומכי מורסי לדין: 250 חשודים ברצח ובטרור
- האיש שהפיל את מורסי: "אובמה, לך לעזאזל"
האם מצרים עלולה להידרדר למלחמת אזרחים?
ד"ר בלנגה: "לדעתי הסיכוי קטן. מעגל התמיכה בצבא הוא עצום, כך שהוא עדיין נהנה מאהדת ההמונים. ברשתות הטלוויזיה ובאינטרנט אנחנו רואים בימים האחרונים שירי הלל לצבא. מצרים היא מדינה פטריוטית שבה העם מאוחד סביב הצבא".
פרופ' ענבר: "בשונה משאר מדינות ערב, מצרים היא מדינה היסטורית. בניגוד ללוב ותימן, שמבוססות על שבטים ומגזרים אתנים, העם המצרי הומוגני. ככל שהמהומות ידעכו והתמיכה באחים המוסלמים תקטן - תודעתית וכלכלית - כך הסיכוי למלחמת אזרחים יפחת".
מה הכוח של האחים המוסלמים מול המשטר?
בלנגה: "תנועת האחים המוסלמים מעולם לא פרסמה את מספר חבריה הרשמי, שהרי תמיד היא הייתה אופוזיציה נרדפת. מבין 87 מיליון האזרחים במצרים, לפי ההשערות הגבוהות ביותר יש לתנועה יש כשני מיליון תומכים, שזה לכאורה אחוז זעום. אבל התנועה זוכה לתמיכה בשדה הפוליטי ומצד מעגלים שונים בחברה: אנשי רוח, דת, מדע ותרבות. לא בכדי בבחירות האחרונות זכה המועמד של התנועה, מוחמד מורסי, ב-52 אחוז".
ענבר: "תנועת האחים המוסלמים מושרשת עמוק בחברה המצרית. כמו בעוד חברות ערביות, גם במצרים הזהות נבנית
מתוך מרכיבים מסורתיים ודתיים. מה שמיוחד במצב במצרים זה שהתנועה לראשונה טעמה את טעם השלטון".
האם קיימת סבירות שהאחים המוסלמים יוצאו מחוץ לחוק?
בלנגה: "הצבא כבר התחיל לנהל מלחמת חורמה נגד התנועה ואנשיה. הדבר בא לידי ביטוי במעצר בכירים ובהליכים משפטיים. הוצאת התנועה מחוץ לחוק תהיה ככל הנראה הצעד הדרסטי האחרון שיתרחש במצרים, והוא ככל הנראה יוביל לפיצוץ קשה יותר".
ענבר: "קשה לנבא את העתיד בתהליכים המתרחשים במצרים אבל האפשרות נראית רחוקה. כרגע נעשים ניסיונות מצד המערב לתווך בין הצבא לבין תנועת האחרים המוסלמים, אלא שכרגע הם לא מצליחים".
כיצד המצב במצרים ישפיע על הסכם השלום עם ישראל?
בלנגה: "האינטרס לשמור על השלום עם ישראל נובע מתלות של המצרים באמריקנים. אם השלטון הצבאי יראה שהקהילה האירופית תומכת בו וארה"ב מתנערת ממנו, הסכם השלום עם ישראל יהיה בבעיה. מלכתחילה אנואר סאדאת חתם על הסכם שלום עם ישראל כי הוא היה צריך את הסיוע האמריקני".
ענבר: "הסכם השלום עם מצרים קר כבר תקופה ארוכה, אבל אפילו מורסי נזהר מלפגוע בו.
אבל עדיין, לישראל נוח עם השלטון הצבאי כי עבור האחים המוסלמים והארגונים האסלאמיים היא מדינה שבחזקת איסור מהדת".
כמה מצרים תלויה בארה"ב ובסיוע שהיא מעניקה לה?
בלנגה: "מצרים מקבלת מארה"ב 1.3 מיליארד דולר בשנה כסיוע צבאי ועוד 250 מיליון דולר כסיוע חברתי-כלכלי. ההסדר שהחל ב-1979 הוא למעשה תרגיל. הכסף הולך ישירות לתעשיית הנשק האמריקאית באמצעות מפעלים מצרים שמרכיבים מטוסים, טנקי אברהמס, מקלעים ושיריון. המשמעות היא שגם לאמריקנים יש אינטרס להשאיר את היחסים על כנם, והאינטרס הזה מגובה בלובי תעשיית הנשק".
ענבר: "מצרים היא מדינה ענייה עם בעיות כלכליות חמורות. היא צריכה לספק אוכל לכמעט 90 מיליון איש. האינטרס לשמור על הסיוע מארה"ב הוא רב. הדיבורים של הרחוב לבטל את היחסים עם ארה"ב ולדחות את הסיוע הכלכלי אינם משקפים את האינטרסים של מצרים".
מה ההשפעה של המתרחש במצרים על העולם הערבי?
בלנגה: "המצב במצרים הראה לעולם הערבי שהאיסלאם לא הצליח לפתור את הבעיות במדינה ערב כינון משטרו של מוחמד מורסי. הצעירים סבורים עכשיו שמשטר איסלאמי קיצוני הוא פתרון גרוע. הדבר יכול להשפיע על מדינות ערביות כדוגמת סוריה, לוב ותוניסיה, שבהן יש תנועות סלפיות ואיסלמיסטיות שנמצאות בעמדות מפתח בחברה ובשלטון".
ענבר: "מצרים היא המדינה החשובה ביותר בעולם הערבי, כך שכל דבר שקורה במצרים משפיע על שאר המדינות.
חשוב לזכור שגם המרכז הדתי נמצא במצרים".
האם המנהיגים המצרים מפחדים להופיע בציבור?
בלנגה: "יש עמידה איתנה של המשטר והצבא מול האחים המוסלמים וקולם של המנהיגים נשמע באמצעות הדוברים הרשמיים. מבחינת ההנהגה לא מדובר בפחד, אלא בהנחה שכל עוד מתנהל משבר, אין טעם לצאת בהכרזות. ביום שבו יסתיימו המהומות - יתחילו לדבר".
ענבר: "ההנחה שמנהיגים צריכים להופיע בתקשורת היא הנחה דמוקרטית, ומצרים עדיין לא שם. בתרבות המצרית יש חשיבות גדולה למעשים ולא לדיבורים, ואת המעשים רואים בכל יום. הלוואי שבישראל היו עושים ומדברים פחות".
לפנייה לכתב/ת 
