גרמן: אם יש כשל חיסוני בבית, אל תחסנו
שרת הבריאות התארחה באולפן ynet והשיבה לשאלות הגולשים על החיסון לפוליו המדיר שינה מעיני הורים רבים. היא שבה והמליצה בתוקף להורים לחסן את ילדיהם: "זו חומת מגן. החיסון המוחלש אינו מסוכן ויעילותו הוכחה". החריג היחידי: "למי שיש כשל חיסוני בבית ההמלצה היא לא לחסן"
לחסן, לחסן, לחסן. זה המסר של שרת הבריאות, יעל גרמן, שהגיעה הבוקר (יום ב') לאולפן ynet והשיבה לשאלות הגולשים המוטרדים מהחיסון לנגיף הפוליו. גרמן הדגישה כי החיסון בטוח ויעיל, והוציאה מהכלל קבוצת סיכון אחת - אלה שבביתם חי אדם הסובל מכשל חיסוני ועלול להיפגע בריאותית מחיסון אותם ילדים.
הגולשת טסיה ליקין שאלה את השרה כיצד היא מסבירה את הסתירה בין האמירה שהמטרה היא ליצור חומת מגן אנושית, אל מול העובדה שאותה חומת מגן תהיה נשאית ומדבקת לתקופה ארוכה עבור האוכלוסייה שעליה רוצים להגן. השרה גרמן השיבה: "אני לא יודעת מניין העובדה שחומת המגן תהיה נשאית ומדבקת, זה ממש לא נכון. חומת המגן שאנחנו מדברים עליה היא אותה חומה שבאה ונותנת היום את החיסון המומת המוחלש, מה שנקרא opv בטיפות.
"הטיפות האלה תהוונה חומת מגן מפני שברגע שבן אדם מחוסן בטיפות הוא לא יכול לקלוט את הווירוס הפראי. אנחנו היום
נמצאים במאבק נגד וירוס פראי שאנחנו לא יודעים מהיכן הוא יתקוף, את מי הוא יתקוף ובאיזו כמות הוא יתקוף, אבל ברגע שבן אדם מחוסן באותה חומת מגן הווירוס הפראי לא יכול לחדור אליו. זה הרעיון ולכן חומת המגן היא אכן חומת מגן".
לילה לקנטור שאלה בנוגע להורים לילדים שלא נולדו בארץ. "את ההורים עצמם אנחנו לא מחסנים כרגע", השיבה גרמן, "אנחנו מחסנים את הילדים שכמו שאתה יודע לא חוסנו בעבר ב-opv בטיפות בווירוס החי מוחלש. אם הורה חושש שהוא עצמו לא מחוסן אני חושבת שהוא יכול ללכת לרופא, ואפשר בבדיקה לדעת אם הוא מחוסן או לא". על החשש שהורה יידבק מהילד השיבה: "ההערכה שלנו היא שהסיכון להידבק בווירוס הפראי הוא הרבה יותר גדול וגבוה מהסיכון להידבק בווירוס המוחלש. גם ברור שהווירוס הפראי הוא הרבה יותר מסוכן מווירוס מוחלש".
טובית טושיסבי שאלה את שרת הבריאות כיצד היא מתכוונת להגן על הילדים אם יש ילדים שאסור לחסן אותם. גרמן ענתה: "אני חוזרת ואומרת, החיסון המוחלש אינו מסוכן, הוא מסוכן למי שבאמת יש לו כשל חיסוני. זה הסיכון ולכן אנו באים ואומרים שאם יש כשל חיסוני בבית אנחנו ממליצים שלא לחסן. אחת הסיבות שהתחלנו לחסן לפני פתיחת שנת הלימודים היא הניסיון לחסן כמה שיותר ילדים לפני שנת הלימודים". היא ציינה כי מוסדות החינוך יתבקשו לשמור ולהקפיד על היגיינה יתרה.
אחר כך נשאלה שרת הבריאות גרמן אם למדינת ישראל יש די כלים למנוע מגפה, ואם תוכל לומר בעוד חודש או חודשיים שהפוליו מוגר. "שום דבר הוא לא מאה אחוז", אמרה גרמן, "אנחנו עושים בדיוק את הדברים ואנחנו נוקטים בדיוק את האמצעים האלו כדי שזה יהיה כך, שבעוד חודשיים נבוא ונאמר שמיגרנו את הווירוס. זו הדרך: לחסן את הילדים שאינם מחוסנים ולאחר מכן לשבת ולחשוב אולי על מדיניות חיסון כזו או אחרת". היא הדגישה כי החיסון שמקבלים ילדי ישראל נבדק והוכח כיעיל.
ילדים מחוסנים - סכנה לבעלי כשל חיסוני
מנגד, חשוב לזכור שכ-400 אלף איש בישראל סובלים מבעיות במערכת החיסונית ונמצאים בסיכון מוגבר לחלות בפוליו, אם יהיו בקרבת ילדים שקיבלו את החיסון החי-המוחלש. משרד הבריאות ממליץ להם להתרחק מהילדים המחוסנים למשך שישה שבועות מרגע שקיבלו את הטיפות - עד שהסכנה תחלוף.
מדובר בין השאר בחולי סרטן שעוברים או עברו לאחרונה הקרנות או טיפולים כימותרפיים, במושתלי איברים, בחולי אסתמה קשים המטופלים במינונים גבוהים של סטרואידים, בחולי איידס ובחולים במחלות אוטו-אימוניות (שבהן הגוף תוקף את עצמו,( המטופלים בתרופות לדיכוי מערכת החיסון.
חשוב להדגיש: לא כל החולים שבהם מדובר סובלים מדיכוי משמעותי של המערכת החיסונית אשר מעמיד אותם בסכנה. חלקם הגדול קיבלו בעבר את החיסון נגד הנגיף, אך בשל היחלשות המערכת החיסונית שלהם ייתכן שאינם מוגנים עוד מפני הפוליו.
יפעת ,(38) תושבת תל־אביב, סובלת כבר כעשר שנים ממחלת המעיים הכרונית קרוהן. כדי למנוע את התקפי המחלה היא מקבלת תרופה חזקה שמדכאת את מערכת החיסון שלה. אלא שכעת מאיימת סכנה חדשה על בריאותה של יפעת: כל ילד
קטן שיחוסן בנגיף החי נגד הפוליו עלול להדביק אותה במחלה.
"גם בשגרה, בגלל התרופה שאני לוקחת, אני חשופה לסכנת זיהומים ונזהרת מאוד ממקומות שיש בהם חיידקים ונגיפים," מספרת יפעת. "במצב הנוכחי, כשהנגיף החי יתחיל להתפשט סביבי, לא ברור לי ממה אני צריכה להימנע כדי לשמור על בריאותי. עכשיו קיץ, וכל הילדים בחוץ. האם מותר לי לצאת לבתי־קפה? להיכנס לשירותים ציבוריים? אף אחד לא מזהיר אותי מה מסוכן עבורי ומה לא."
לפנייה לכתב/ת 
