עשרת הפאוור פורוורדים הטובים בהיסטוריה
הם גדולים, הם חזקים והם בלתי נשכחים: דירוג העוצמה בוחר את רשימת השחקנים הגדולים אי פעם בעמדה מספר 4 בכדורסל. יש כאן אירופי, יש כאן עובד חברת הדואר ויש כאן את הספורטאי הכי מצחיק אי פעם. ולא רק הם. כתבה רביעית בסדרה
דבר הדירוג
הם "הפועלים השחורים" של עולם הכדורסל. הם לא תמיד יהיו האופציה הראשונה בהתקפה, אבל תמיד האופציה הראשונה בהגנה. אלה שיסמכו עליהם לתת את החסימה הנכונה, את המלחמה בריבאונד, את הקפיצה על כל כדור. פעם הם שיחקו רק בפנים, היום הם כבר קולעים שלשות ומריצים מתפרצות. משפט של חכמינו היה מתאר אותם בצורה הטובה ביותר: "הוא גדולה, הוא חזקה. הוא סיקס פוט ניין".
הפרוייקט השאפתני של דירוג העוצמה נמשך:
- מי מדגדג את מג'יק: 10 הרכזים הטובים בהיסטוריה
- ג'ורדן וכל השאר: 10 השוטינג גארדס הטובים בהיסטוריה
- לארי או לברון: 10 הסמול פורוורד הטובים בהיסטוריה
ראויים לאזכור
כריס וובר - 20.7 נק', 9.8 ריב', 4.2 אס'
שון קמפ - 14.6 נק', 8.4 ריב', 48.8% מהשדה
טום היינסון - 18.6 נק', 8.8 ריב', 40.5% מהשדה
דולף שייס - 18.5 נק', 12.1 ריב', 3.1 אס'
פאו גאסול - 18.4 נק', 9.2 ריב', 3.3 אס', 518% מהשדה
דייב דבושר - 16.1 נק', 11 ריב', 2.9 אס'
10 - ג'רי לוקאס - סינסינטי, סן פרנסיסקו, ניו יורק
סטטיסטיקה: 17 נק', 15.6 ריב', 4.4 אס', 50% מהשדה
תארים: אליפות (73, ניו יורק), MVP אולסטאר (65), רוקי השנה (64), זהב אולימפי (60)הישגים: 7 פעמים אולסטאר, 3 פעמים חמישיית העונה, מקום 4 בכל הזמנים בממוצע ריבאונד למשחק (15.6), מקום 16 בכמות ריבאונדים בקריירה (12,942)
עונת שיא: 1965/66 סינסינטי: 21.5 נק', 21.1 ריב'
דבר בלתי רגיל: "Mr. tough guy". אחד משני השחקנים היחידים בהיסטוריה שרשמו עונה עם מעל 20 נק' ו-20 ריב' בממוצע. הפורוורד היחיד בהיסטוריה שהוריד יותר מ-40(!) ריבאונדים למשחק.
ב-100 מילים: שמעתם על דניס רודמן והיכולת שלו בריבאונד? אז קבלו את ג'רי לוקאס. שמעתם על הטירוף סביב לברון ג'יימס בגיל תיכון? אז קבלו את ג'רי לוקאס.
אחד הכוכבים הגדולים של הליגה בשנות ה-60'. עוד בימיו בתיכון מידלטאון באוהיו, הפך לאגדה ומשך אליו סקאוטים וכלי תקשורת רבים. קלע 44 נק' בגמר הארצי. היה בסך הכל 2.03 מ', אבל רשם את מרבית הנקודות שלו בריבאונדים בהתקפה (הנתון הזה נספר לראשונה רק ב-1973 ב-NBA).
אחד השחקנים היותר חשובים בנבחרת האמריקנית האגדית שזכתה בזהב באולימפיאדת רומא. אחד משלושה שחקנים יחידים אי פעם שזכו בכל האליפויות האפשריות: תיכון, מכללות, אולימפיאדה, NBA. חבר חשוב בקבוצה שזכתה בניו יורק באליפות השנייה. פייטר.
בואו תהיו איתנו קצת נוסטלגיים. ג'רי לוקאס
9 - דניס רודמן - דטרויט, סן אנטוניו, שיקגו, לייקרס, דאלאס
סטטיסטיקה: 7.3 נק', 13.1 ריב', 4.8 ריב' התקפה, 1.8 אס', 52% מהשדה
תארים: 5 אליפויות (דטרויט 89-90, שיקגו 96-98), שחקן ההגנה של השנה (90-91), 7 פעמים מלך הריבאונד של הליגה
הישגים: פעמיים אולסטאר, 7 פעמים חמישיית ההגנה, מקום 11 בכל הזמנים בריבאונד למשחק (13.1), מקום 22 בכמות ריבאונדים בקריירה (11,954), השחקן עם הכי הרבה עונות כמלך הריבאונדים ברציפות (7), הכי הרבה ריבאונד התקפה בגמר אנ.בי.איי (11).
עונת שיא: 1991/92 דטרויט פיסטונס: 9.8 נק', 18.7 ריב', 6.4 ריב' התקפה
דבר בלתי רגיל: מחזיק ב-5 מתוך 8 עונות הריבאונד הטובות ביותר עבור שחקן מאז 1973 (אז פרש ווילט צ'מברליין). רשם את העונה הכי טובה עבור שחקן מאז עם ממוצע של 18.7 ריב' למשחק!
ב-100 מילים: "The Worm". דבר אחד בלבד עבר בראשו של דניס רודמן כל הקריירה – לא הצבעים בשיער, לא השערוריות, לא התפרצויות הזעם, אפילו לא הריבאונד. רק דבר אחד – לעזור לקבוצה שלו.
מעטים הספורטאים שהוציאו ממינימום יכולת, מקסימום תרומה כמו התולעת. הריבאונדר הטוב ב-NBA מאז ימי ראסל וצ'מברליין. 201 ס"מ בלבד שהיו נאבקים, דוחפים, מתקמים, קופצים, שולחים רגל קדימה ותופסים כדור. ומעניקים לקבוצה עוד הזדמנות לשים סל. ועוד הזדמנות.
חלק בלתי נפרד משיקגו הגדולה של 96 עד 98. היריבות שלו עם קארל מאלון אגדית. אחד משחקני ההגנה הגדולים בכל הזמנים. זוכרים את הבאד בויס של דטרויט ממרמרים למייקל ג'ורדן את החיים? אז זה בעיקר רודמן. חבר קרוב של שליט צפון קוריאה. אוהב שמלות כלה. מלך.
כמה מהרגעים הכי מטורפים של דניס רודמן. על ומחוץ למגרש (לא לפספס!)
8 - קווין מקהייל - בוסטון סלטיקס
סטטיסטיקה: 17.9 נק', 7.3 ריב', 1.7 חס', 55.4% מהשדה
תארים: 3 אליפויות (81, 84, 86), פעמיים השחקן השישי של השנה (84-85)
הישגים: 7 פעמים אולסטאר, חמישיית העונה (87), 3 פעמים חמישיית ההגנה של העונה, חמישיית הרוקי, מקום 12 באחוזים מהשדה בכל הזמנים (55.4), מקום 25 בחסימות (1,690)
עונת שיא: 1986/87 בוסטון: 26.1 נק', 9.9 ריב', 3.2 ריב' בהתקפה, 2.2 חס', 60.4% מהשדה!
דבר בלתי רגיל: רשם פעמיים 9 חסימות במשחק - הכי הרבה בתולדות בוסטון למשחק בודד.
ב-100 מילים: "פרנקשטיין". אם תרצו יום אחד ללמד נער כדורסל איך לשחק באזור הצבע, קחו את קלטת הביצועים של קווין מקהייל, ותנו לו לגמוע אותה.
המשחק שלו עם הגב לסל הוא מהמשובחים והמקוריים שידע ה-NBA. פעם הסתובב לימין, פעם הטעה ו"זחל" פנימה, פעם פשוט לקח צעד אחורה וקלע. בין כל רשימת השחקנים עם האחוז הגבוה אי פעם מהשדה, מקהייל הוא זה שלקח את מרבית הזריקות שלו הכי רחוק מהטבעת.
"החור השחור" כמו שקרא לו דני איינג', כיוון שלא היה מוסר החוצה. "השחקן הכי טוב ששמרתי עליו" אמר צ'ארלס בארקלי. אם לא הפציעות, היה ממוקם הרבה יותר גבוה. את מרבית שנותיו בילה על הספסל, הפך ב-86' את הקו הקדמי של בוסטון עם פאריש ובירד לטוב בהיסטוריה והיה חלק מהותי ממי שנחשבת לקבוצה הגדולה בכל הזמנים.
רוצים ללמוד איך לקלוע עם הגב לסל? תלחצו על המשולש שפונה ימינה כאן בסרטון. קווין מקהייל
7 - בוב פטיט - סיינט לואיס הוקס
סטטיסטיקה: 26.6 נק', 16.2 ריב', 43.6% מהשדה
תארים: אליפות (58), פעמיים MVP של הליגה (56, 59), רוקי השנה (55), מלך הסלים (57, 59), 4 פעמים MVP אולסטאר
הישגים: 11 פעמים אולסטאר, 10 פעמים חמישיית העונה, מקום 8 בנקודות למשחק בכל הזמנים (26.6), מקום 17 בכמות ריבאונדים (12,849), מקום 3 בממוצע ריבאונד למשחק (16.2)
עונת שיא: 1961/62: 31.1 נק', 18.7 ריב'
דבר בלתי רגיל: הכי הרבה זכיות בתואר ה-MVP של האולסטאר (4), שיא שרק קובי בראיינט השווה
ב-100 מילים: "בוב". אחד הסופרסטארים האמיתיים הראשונים של הליגה בראשית ימיה. היה לשחקן הראשון שחצה את רף 20 אלף הנקודות, וחסה רק בצילם של ווילט צ'מברליין וביל ראסל בדומיננטיות בצבע. קיבל את תואר ה-MVP הראשון שחילקה הליגה.
הצליח לעשות את הטרנספורמציה במשחק שלו מגבוה שמשחק עם הגב לסל בלבד, למי שיכול לקלוע בתנועה ומחצי מרחק. ריבאונדר אדיר ב-206 ס"מ של חוכמה ואינטלגציית משחק. היה הכוכב של אחת משתי הקבוצות היחידות שהצליחו לנצח את בוסטון סלטיקס הגדולה (גמר 58) כשהוא קולע שיא פלייאוף דאז, עם 50 נק' במשחק מספר 6 המכריע. אחד מארבעה שחקנים בלבד שנבחרו גם ל-25 השחקנים הכי טובים בהיסטוריה של ה-NBA, גם ל-35 וגם ל-50. ייבחר גם ל-75.
תנו כבוד לדור החלוצים. בוב פטיט
6 - דירק נוביצקי - דאלאס מאבריקס
סטטיסטיקה: 22.6 נק', 8.2 ריב', 2.6 אס', 38.1% מהשלוש, 47.5% מהשדה, 87.7% מהעונשין
תארים: אליפות (2011), MVP של העונה (2007), MVP של הגמר (11), MVP אליפות העולם 2002, MVP אליפות אירופה 2005, ארד באליפות העולם (02), כסף באליפות אירופה (05)
הישגים: 11 פעמים אולסטאר, 4 פעמים חמישיית העונה, מקום 17 בכל הזמנים בנקודות (25,051), מקום 23 בממוצע נק' למשחק (22.6).
עונת שיא: 2005/6 דאלאס: 26.6 נק', 9 ריב', 2.8 אס', 40% מהשלוש, 90% מהעונשין, 50% מהשדה
דבר בלתי רגיל: השחקן היחיד בהיסטוריה שסיים עונה מלאה עם יותר מ-150 שלשות ומעל 100 חסימות. מחזיק בשיא כל הזמנים בקליעות מוצלחות מהעונשין במשחק פלייאוף (24).
ב-100 מילים: "דירק". השחקן האירופי הגדול בכל הזמנים. נקודה, סוף פסוק, סימן קריאה. הילד שנבחר במקום ה-9 בדראפט 1998 והוחלף בטרייד עם אחד, רוברט טיילור, הפך משחקן גמלוני ומגושם בעונה הראשונה שלו, ובכלל בתחילת הקריירה, לאחד הכלים ההתקפיים הגדולים בתולדות הליגה.
שחקן כדורסל כמעט מושלם. מכדרר מצוין, קולע משלוש, זריקת הנפילה שלו לאחור בלתי ניתנת לעצירה, חודר מעולה. אחד הקלעים הגדולים בתולדות הליגה, ואחד מחמישה בלבד שסיימו עונה עם 50-40-90 באחוזים (שדה, שלוש, עונשין).
נחשב שנים רבות ללוזר, אבל ב-2011 הוביל את דאלאס לאחת האליפויות המרגשות של השנים האחרונות. גרמני בכל רמ"ח איבריו שהיה מגיע מדי קיץ להוביל על כתפיו את הגרמנים להישגים. השחקן הלבן השני הכי טוב בהיסטוריה. כדאי שיהיה נחמד לגל מקל, אחרת הוא יירד בדירוג.
לוזר? תחשבו שוב. דירק נוביצקי
5 - אלווין הייז - סן דייגו, וושינגטון, יוסטון
סטטיסטיקה: 21 נק', 12.5 ריב', 3.1 ריב' בהתקפה, 45.2% מהשדה
תארים: אליפות (78), מלך הסלים (69)
הישגים: 12 פעמים אולסטאר, 3 פעמים חמישיית העונה, חמישיית הרוקי, מקום 8 בכל הזמנים בנקודות (27,313), מקום 4 בריבאונדים (16,279), מקום 15 בממוצע ריבאונדים למשחק (12.5)
עונת שיא: 1968/69 סן דייגו: 28.4 נק', 17.1 ריב', 44.7% מהשדה
דבר בלתי רגיל: הרוקי האחרון בהיסטוריה שסיים את העונה כמלך הסלים של הליגה.
ב-100 מילים: "Big E". הילד שהפך לאגדה עוד במכללת יוסטון כשהיה לראשון שהצליח לעצור את לו אלסינדור (לימים קארים עבדול ג'אבר) על 15 נק' בלבד וקלע על שחקן המכללות הטוב בכל הזמנים 39 נקודות ו-15 ריבאונדים במה שהוכתר ל-"משחק המאה בקולג'ים" - הוכיח את עצמו גם בליגה של הגדולים.
גוף בנוי לתלפיות, חזק בצורה בלתי רגילה אבל עם קליעת סיבסוב וטאץ' נפלא מחצי מרחק. השחקן הראשון שתפס את מלכות הריבאונדים אחרי תום השליטה של ביל ראסל ו-ווילט צ'מברליין. עבר לוושינגטון ושיתף פעולה עם יריבו לעונת הרוקי, ווס אנסלד (שנבחר גם לרוקי השנה וגם ל-MVP), כדי להוביל את הבולטס לשלושה גמרים וזכייה אחת ב-78' עם ניצחון על סיאטל. ריבאונדר מדהים. עוד הוכחה מדוע כדאי להישאר בקולג' ארבע שנים ולהתעצב כשחקן.
הסיפור מאחורי "משחק המאה" בו עצר אלווין הייז את לו אליסנדור
4 - קווין גארנט - מינסוטה, בוסטון, ברוקלין
סטטיסטיקה: 19.1 נק', 10.5 ריב', 2.3 ריב' בהתקפה, 1.5 חסימות, 49.8% מהשדה
תארים: אליפות (בוסטון 08), MVP של הליגה (04, מינסוטה), MVP אולסטאר (2003), שחקן ההגנה של השנה (08), זהב אולימפי (00)
הישגים: 15 פעמים אולסטאר (מקום 2 בהיסטוריה), 4 פעמים חמישיית העונה, 9 פעמים חמישיית ההגנה של השנה (שווה לשיא), 4 פעמים מלך הריבאונד (04-07), מקום 15 בכל הזמנים בנקודות (25,274), מקום 10 בריבאונדים (13,843), מקום 18 בחסימות (1,970)
עונת שיא: 03/04 מינסוטה: 24.2 נק', 13.9 ריב', 2.2 חס', 5 אס', 49.9% מהשדה
דבר בלתי רגיל: השחקן היחיד שקלע מעל 25,000 נקודות, הוריד מעל 10,000 ריבאונדים, חילק מעל 5,000 אסיסטים וחסם מעל 1,500 חסימות
ב-100 מילים: "Big ticket". השחקן שעושה הכל מהכל. מסמל את הפאור פורוורד החדש - מתפקד כביג מן, אבל גם מכדרר מעולה. סוגר לריבאונד בכוחניות, אבל קולע מחצי מרחק. חודר מצוין, ידיים ארוכות, חוסם ענק.
נבחר 5 בדראפט 1995 והיה לראשון מזה 20 שנה שנבחר ישירות מהתיכון, במה שפתח את הסכר לאחרים שיבואו אחריו כמו קובי בראיינט ולברון ג'יימס, אבל גם לעוד הרבה-הרבה ילדים פחות טובים.
אלמלא היה תקוע עם מינסוטה האפורה כל כך הרבה זמן (רק שני ניצחונות בסדרות פלייאוף), ייתכן והיה ממוקם גבוה יותר אצלנו. חלק מרכזי בטריו שהחזיר לבוסטון את האליפות. טראש-טוקר מציק שמוציא את היריב משיווי משקל. 2.11 מ' של תשוקה ואהבה למשחק. לא תמצאו כבר הרבה כאלה.
שחקן בסדר בסך הכל. אפילו יותר. קווין גארנט
3 - צ'ארלס בארקלי - פילדלפיה, פיניקס, יוסטון
סטטיסטיקה: 22.1 נק', 11.7 ריב', 4 ריב' בהתקפה, 3.9 אס', 54.1% מהשדה
תארים: MVP של הליגה (93), MVP אולסטאר (91) 2 מדליות זהב אולימפיות (92, 96)
הישגים: 11 פעמים אולסטאר, 5 פעמים בחמישיית העונה, חמישיית הרוקי של השנה, מקום 23 בכל הזמנים בנקודות, מקום 18 בריבאונדים (12,546), מקום 20 בריבאונד למשחק (11.7)
עונת שיא: 92/93 פיניקס: 25.6 נק', 12.2 ריב', 5.1 אס', 1.6 חט', 52% מהשדה
דבר בלתי רגיל: שיא כל הזמנים לריבאונד התקפה ברבע אחד (11!)
ב-100 מילים: The Round Mound of Rebound. סר צ'ארלס היה "אמריקה" במלוא תפארתה. שחצן, רברבן על ומחוץ למגרש, מושך אש ומוכשר כמו שד.
היה 1.98 מ' בלבד (ביום טוב) אבל מלא, ועגול, במקומות הנכונים. אחד הריבאונדרים הגדולים בתולדות הליגה שנלחם וזינק על כל כדור. כח מתפרץ מפחיד שהיה יוצא למתפרצות לבד, בלי להרים את הראש מהרצפה וסיים בדאנק. ואיזה דאנק זה היה.
סיים כקלע המוביל של הדרים טים המקורית ב-1992 עם 18 נק' למשחק. מכל 6 סדרות הגמר של מייקל ג'ורדן, פיניקס ובארקלי היו אלה שהציבו את האתגר הקשה מכולם, עם מה שנחשבת בעיני רבים לסדרה המרתקת אי פעם.
פציעות חוזרות וגב דפוק מנעו ממנו להיות הרבה יותר גדול. בעצם, גם מייקל ג'ורדן מנע ממנו. חבילה מושלמת של כדורסלן ובדרן. כבר לא מייצרים כאלה יותר. הספורטאי הכי מצחיק אי פעם. יחיד בדורו. שמנמן.
אתה בטוח שאתה כל כך נמוך? צ'ארלס בארקלי
2 - קארל מאלון - יוטה ג'אז, ל.א. לייקרס
סטטיסטיקה: 25 נק', 10.1 ריב', 3.6 אס', 1.4 חט', 51.6% מהשדה
תארים: MVP פעמיים (97, 99), MVP פעמיים באולסטאר (89, 93), שתי מדליות זהב אולימפיות (92, 96).
הישגים: 14 פעמים אולסטאר, 11 פעמים חמישיית השנה (שווה לשיא כל הזמנים עם בראיינט), מקום 2 בכל הזמנים בנקודות (36,928), מקום 12 בנקודות למשחק (25), 3 פעמים בחמישיית ההגנה של השנה, , הכי הרבה קליעות עונשין בהיסטוריה (9,787), מקום 6 בריבאונדים (14,969). להמשיך?
עונת שיא: 96/97 יוטה: 27.4 נק', 9.9 ריב', 4.5 אס', 1.4 חט', 55% מהשדה
דבר בלתי רגיל: בכל הקריירה שלו במדי יוטה (18 עונות) החמיץ שמונה משחקים בלבד!
ב-175 מילים: "הדוור". האיש הראשון שעולה לראש כשאומרים פאוור פוורורד. כמו השותף הבלתי נפרד שלו בעמדת הרכז , תמונתו של קארל מאלון תופיע בספר של ממציא הכדורסל ג'יימס נייסמית', תחת הפרק "פאור פווורד".
גוף של לברון ג'יימס ומהירות של גארד. לא הייתם רוצים להיות שחקן כדורסל אם הייתם יודעים שקארל מאלון שועט לעברכם בהתקפה מתפרצת. תכף יד ימין תהיה עם הכדור בסל, יד שמאל מאחורי הראש ואתם? מעוכים על הרצפה. לא נעים.
הקליעה שלו מחצי מרחק היא הנשק ההתקפי השני הכי יעיל בהיסטוריה מלבד ההוק-שוט של קארים. לא מקבל אף פעם מספיק קרדיט על השינוי שעשה בחצי השני של הקריירה - מוסר חכם בהרבה, שחקן הגנה אדיר. העובד החרוץ ביותר בתולדות המשחק. להחמיץ 8 משחקים בלבד ב-18 עונות זה נתון בלתי נתפס ובלתי מוערך דיו.
הדוור תמיד סיפק את הסחורה, חוץ מבסדרות גמר (2 עם יוטה, 1 עם הלייקרס בה היה רוב הזמן פצוע). לפעמים גם ביום ראשון הוא לא סיפק את הסחורה (תשאלו את פיפן ). נכון, הוא גם כנראה הלוזר הכי גדול אי פעם שלא זכה בטבעת ולא הספיק לעבור את קארים בטבלת הנקודות לפני שפרש. אבל היי, גם כאן הוא "רק" מקום שני...
הוא לא רק היה הדוור. הוא גם היה המשאית שמחלקת את המכתבים....קארל מאלון
1 - טים דאנקן - סן אנטוניו ספרס
סטטיסטיקה: 20.2 נק', 11.2 ריב', 3.1 אס', 2.2 חסימות, 50.7% מהשדה
תארים: 4 אליפויות (99, 03, 05, 07), 3 פעמים MVP סדרת גמר (99, 03, 05) פעמיים MVP של הליגה (02-03), MVP של האולסטאר (00), רוקי השנה (98), ארד אולימפי (04)
הישגים: 14 פעמים אולסטאר, 10 פעמים חמישיית העונה, 8 פעמים חמישיית ההגנה של השנה, מקום 22 בנקודות בכל הזמנים (23,785), מקום 13 בריבאונדים (13,219), מקום 23 בריבאונד למשחק (11.2), מקום 8 בכמות חסימות בהיסטוריה (2,652)
עונת שיא: 2001/02: 25.5 נק', 12.7 ריב', 3.7 אס', 2.5 חסימות, 50.8% מהשדה
דבר בלתי רגיל: הראשון שעבר את רף 500 החסימות בקריירה במשחקי פלייאוף.
ב-186 מילים: "טימי". אתם לא הכי אוהבים אותו. הוא לא ממש עושה לכם את זה. הוא אפור ומשעמם כמו צבע מתייבש על הקיר, אבל הוא הפאור פורוורד הכי גדול בהיסטוריה. והוא אחד מ-10 השחקנים הכי גדולים אי פעם. הוא אגדה, אגדה מרגשת . יום יבוא, כשהזמן יעבור והוא לא יהיה פה, וגם אתם תבינו את זה.
זה נכון, בחלק השני של הקריירה תיפקד דאנקן על המגרש כסנטר, אבל הוא הגיע כפאור פורוורד ונשאר במהות שלו פאור פורוורד. קליעה מדהימה מחצי מרחק (עם הקרש, כאילו אלה שנות ה-60), משחק פוסט משובח, ריבאונד, מלחמה. הכל מהכל. הרכיב עם דייויד רובינסון את מגדלי התאומים שהספיקו לשני תארים ויחד עם פארקר וג'ינובילי (וכמובן פופוביץ') הביא עוד שני תארים.
אחד השחקנים הכי חכמים ששיחקו את המשחק ושומר ענק, כאילו נלקח מתקופת האגדות של ווילט וראסל. אחד ההישגים הגדולים שלו הגיע העונה , כשנבחר בפעם ה-10 לחמישיית העונה, בגיל 36, שש שנים אחרי הפעם האחרונה שעשה זאת. הפסיד בסדרת גמר הירואית ללברון ג'יימס ומיאמי את האליפות החמישית, אבל על הדרך זכה בלא מעט מעריצים כשהוא חושף לראשונה את הרגשות שלו.
אם רק היה מחייך יותר.
למי קראתם אפור?! טים דאנקן
לתגובות, הערות ומעקב בלתי פוסק – עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ':
https://twitter.com/sDavidovitch @sDavidovitch